פרק 27

"מה כתוב?!"

"נו תגידי!"

סשה ומלני האיצו בה.

"א...א...אנ..."

איימי גמגמה ולקחה נשימה עמוקה.

"אני בהריון"

היא הרימה את ראשה אל הבנות.

"תראי לי"

מלני חטפה לה את המכשיר והסתכלה עליו המומה, התוצאה הייתה חיובית.

"יו מזל טוב איימי!"

היא חיבקה אותה ונתנה לה נשיקה על הלחי, ומיד אחריה סשה.

"מתי תספרי לטום?"

"היום אחריי ההופעה נראה לי.."

היא אמרה מבולבלת.

"אם כבר הופעה, אנחנו חייבות לנסוע! יאללה בואו"

הן התקדמו לכיוון הדלת כשאנה, קריסטינה וסנדרה נכנסו.

"שלום לכן"

"שלום! מי זו?"

אנה שאלה והצביעה על סשה.

"זאת סשה, חברה שלנו"

פתאום הדלת נפתחה וג'סיקה נכנסה פנימה.

"הגעתי!"

היא חייכה וחיבקה את מלני, איימי וסשה והסתכלה על אנה והחברות שלה בבלבול.

"מה הן עושות פה ומתי הן הגיעו?"

"הן הגיעו לפה אתמול, באו לביקור והיום אחריי ההופעה הן חוזרות לפנימייה"

"כן, כן.. שמענו עליכן"

קריסטינה אמרה בזלזול.

"מה זה שמענו עליכן? קבענו שאחריי ההופעה אתן חוזרות לפנימייה!"

"אוקיי, אוקיי! תירגעי, אנחנו נחזור אחר כך לפנימייה"

אנה אמרה וקרצה לסנדרה וקריסטינה.

"אני מאוד מקווה"

"יאללה נוסעים להופעה?"

הבנות יצאו מן הבית, נכנסות לתוך המכונית ונסעו לברלין, אחריי חצי שעה של נסיעה הן הגיעו למקום ההופעה, יצאו בזהירות מן המכונית ונכנסו לאזור הסגור בין הבמה לגדר בקצה, והסתכלו על הבנים. אנה קריסטינה וסנדרה נכנסו למאחורי הקלעים.

"את חושבת שהוא ירצה את התינוק?"

"אני בטוחה"

"איך את יכולה לדעת?"

"איימי, הוא אוהב אותך"

"זה לא קשור, כאילו שיש לו זמן לתינוק בכלל... כול הזמן בסיבובי הופעות, בקושי זמן לי יש לו!"

איימי התחילה לבכות ומלני חיבקה אותה.

"קודם כול תספרי לו את זה, ותחליטו ביחד מה אתם עושים"

"אני ממש לא יודעת!"

"אני מסכימה עם מלני"

ג'סיקה התערבה בשיחה.

"טום הוא החבר שלך, את חייבת לספר לו לפני שאת מחליטה משו"

"ואם כבר מדברים על חבר, מה איתך ועם גוסטי?"

מלני עשתה גבות לג'סיקה וצחקה.

"אה פתאום מתעניינת!"

"אני תמיד מתעניינת!"

"מה ג'סיקה את וגוסטאב חברים?!"

סשה באה משום מקום.

"שלום גם לך! וכן"

ג'סיקה חייכה.

"נו ו...?"

"מה נו ו..?! אין יותר מזה!"

ג'סיקה צחקה.

ההופעה נגמרה והבנים ירדו מן הבמה.

"היי! אלו החברות של טום וביל!"

פתאום מעריצה אחת שהייתה מאחוריי הגדר צעקה וכול המעריצות הסתכלו לכיוון והתחילו להתפרע, הן התחילו ללכת לכיוונן של הבנות וניסו לעבור את הגדרות כדי להגיע עליהן.

"בנות תיכנסו לתוך הבאקסטייג'!"

אחר מהשומרים דחף אותן פנימה במהירות.

"יו איזה פחד!"

"אמרתי לכן שאנחנו לא צריכות לעמוד שם!"

"ככה זה תמיד?"

"אחריי ואחרי איימי רדפו באחת בקניון, ואני נכנסתי לבית חולים בגלל המעריצות, אבל מתרגלים מתישהו"

צחקה מלני.

"לבית חולים?! ואת עוד צוחקת?!"

הבנות התיישבו בעייפות על הספות.

_

"יופי של הופעה!"

אנה קפצה על טום וחיבקה אותו, הוא מיד הוריד אותה ממנו.

"אתה עדיין כועס עליי?"

אנה עשתה פרצוף עצוב וטום לא ענה.

"אפשר לדבר איתך? לבד?"

היא התסכלה סביבה והשאר הבינו ויצאו מן החדר.

"שיהיה קצר"

טום התיישב על הכיסא.

"אתה רוצה מים?"

טום הנהן בראשו ואנה לקחה שתי כוסות ולהלכה לכיור, מילתה את הכוסות במים בזמן שהייתה עם הגב על טום, היא הוציאה בקבוק קטן מתוך כיס בחולצה שלה, שפכה לתוך המים של טום כמה טיפות, סגרה את הבקבוק והכניסה חזרה לכיס, היא לקחה את המים והגישה לטום.

"תשתה"

היא האיצה בו, וטום המבולבל שתה מהמים.

"תקשיב, רציתי להגיד לך שבאמת כבר אין לך מה לדאוג... אני לא רוצה אותך, ואני מבינה שבחרת באחותי..."

היא הרימה את עיניה לטום וראתה איך הוא מתחיל להיות מבולבל מכול מה שקורה.

זה עובד....

היא חשבה לעצמה וחייכה.

היא התקדמה לעבר טום עם ראשה ונישקה אותו בפה, טום המסומם לא שם לב למה שקורה ושיתף איתה פעולה.

_

"איפה טום?"

שאלה איימי כשכול הבנים חוץ מטום נכנסו לחדר בו הן היו.

"נשאר בחדר השני"

אמר גיאורג וחיבק את סשה.

איימי יצאה מן החדר וסגרה אחרייה את הדלת, היא התקדמה לחדר השני, פתחה את הדלת ובאותו הרגע ליבה קפא ודמעות התחילו לנזול מעיניה...