לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

פרק 33 | טוקיו הוטל - אהבת אמת


פרק הבא הסיפור נגמר.

אנחנו רוצות לדעת כמה קוראים בערך יש לסיפור שלנו, אז תגיבו בפרק הזה כדי שנוכל לדעת. בבקשה!

זה ממש חשוב (:

וכבר התחלתי את הסיפור החדש, יש לי כמה פרקים ^^

תגיבו !

קריאה מהנה 3>

פרק 33

"מלני למה את עם מזוודה?"

שאלה איימי כשראתה את מלני נכנסת לחדרה עם מזוודה גדולה.

"אני עוזבת איימי.."

"מה?!"

"נגמרה החצי שנה.."

"אבל לא אמרת שתבקשי להישאר פה?"

"טום לא סיפר לך?"

"סיפר.."

"אז הנה את יודעת למה לא"

מלני השפילה את מבטה.

"מלני, טום הסביר לי הכל, את צריכה לשכוח מזה"

"איימי, אני וביל.. זה לא נועד לקרות, ראיתי איך אמילי הסתכלה על ביל, היא מאוהבת בו, הם צריכים להיות ביחד.."

"מלני, ביל אוהב אותך!"

"הוא לא.."

היא ניגבה את הדמעות שלה.

"אני צריכה ללכת עוד כמה דקות.."

"אני לא רוצה שתעזבי.."

"את לא תשכחי ממני נכון?"

"לשכוח? ממך? נראה לך?!"

איימי התרוממה טיפה וחיבקה את מלני.

"תדברי איתי כל יום בטלפון!"

"ברור.."

מלני צחקקה טיפה.

"אני אוהבת אותך איימי.."

"אני יותר.."

הן המשיכו להתחבק כשפתאום מלני צחקה.

"מה קרה?"

"נזכרתי ביום הזה שהיינו בבית חולים, והשמעת לי את Sacred ורקדנו כמו שתי מפגרות"

היא המשיכה לצחוק.

"זה היה כיף"

"נכון"

הן חייכו אחת לשנייה.

With every breath you take you save me"

I know that one day we'll meet again

Try to go on as long as you can

even the ocean breaks apart underneath you

Remember To me you'll be forever sacred"

איימי שרה למלני חלק מהשיר, ומלני התחילה לבכות.

"כמה שהוא מוכשר..."

"מלני.. את באמת רוצה לוותר עליו ככה?"

מלני הנהנה בראשה בתנועה שלילית.

"אז למה את עוזבת?"

"אני חייבת איימי, זה לא נועד לקרות, הוא צריך להיות עם אמילי, היא באמת תעשה אותו מאושרת.."

"למה את חושבת?"

אני יודעת..."

היא הרימה את מבטה לשעון שהיה תלוי על הקיר.

"אני חייבת ללכת.."

היא ואיימי התחבקו שוב בפעם האחרונה.

"תבואי לבקר"

"ברור!"

"תזכרי שאני אוהבת אותך.."

"אני לעולם לא אשכח"

מלני הרימה את המזוודה שלה מהרצפה והתרחקה מהמיטה של איימי, היא הפריחה לה נשיקה באוויר, הסתובבה באיטיות ויצאה מן החדר.

_

ביל ישב על כיסא במטבח, קובר את ראשו בין שתי ידיו.

"ביל? מה קרה?"

טום נכנס למטבח והתיישב ליד ביל.

"זהו טום.. זה נגמר.. היא הלכה"

ביל הרים את ראשו ועיניו היו אדומות מבכי.

"מה זאת אומרת הלכה? לאן?"

"היא טסה חזרה לארצות הברית.."

"מה?!"

"כן.. לפני שנפגשנו היא הייתה אמורה לחזור אחרי חצי שנה, ובגללי היא רצתה לבקש מההורים שלה להישאר פה עוד, אבל עכשיו.. אחרי שהרסתי את זה, היא חושבת שזה לא אמור לקרות, היא ארזה את המזוודה שלה והלכה"

ביל אמר הכל בנשימה אחת.

"מה לא אמור לקרות?"

"אני והיא.."

"שטויות! אתם מתים אחד על השנייה"

אמר טום וקם מהכיסא, ביל לא ענה, טום הסתכל על השעון וקפץ פתאום.

"שיט! אני חייב ללכת לאיימי! בוא איתי"

הוא משך את ביל מן הכיסא.

"אין לי כוח..."

"יש לך והרבה!"

הבנים יצאו מן הבית, נכנסו למכונית של טום וכעבור עשר דקות הם הגיעו לבית חולים, הם הזמינו מעלית וכעבור כמה דקות היא נפתחה והם לא האמינו למה שהם ראו.

נכתב על ידי , 7/4/2008 22:05  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



17,647

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTokio Hotel - Just More Drink אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Tokio Hotel - Just More Drink ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)