אז לפני הפרק, נכון בפרק הקודם מלודי קנתה שמלה? אז הנה תמונה שלה [:

השמלה של מלודי.

קריאה מהנה 3>

פרק 17

"כן?"

שאל כאילו הוא לא מכיר אותה.

"אתה לא מזהה אותי?"

היא עשתה פרצוף מאוכזב.

"מי את?"

התערבה מלודי בשיחה.

"אני החברה של טום, אנסטסיה"

"מה?!"

"חברה לשעבר! לש-ע-ב-ר-!"

הדגיש טום ותקע באנסטסיה מבט מאיים.

"ככה אתה מתנהג אליי?! חשבתי שאתה באמת אוהב אותי!"

"אהבתי אנסטסיה, אנשים משתנים!"

"אפילו לא קצת?"

התחננה אנסטסיה.

"אנסטסיה יש לי חברה חדשה"

"מי הזונה?!"

קראה בעצבנות.

"אני הזונה"

חייכה מלודי חיוך ציני.

"הא.."

אנסטסיה הרכינה את מבטה לא נותנת לדמעות לפרוץ.

"סליחה? את יכולה להביא לנו את מה שהזמנו?"

נטלי נפנפה בידיה מול פניה אל אנסטסיה.

"הא.. כן בטח.. כבר"

אמרה בלי להסתכל אליה והלכה משם מרכינה את הראשה.

"מה הלך פה כרגע?"

"כן באמת מה הלך פה כרגע?"

היא נאצה בטום מבט חוקר.

"שום דבר, סתם עוד איזה נערה שמאוהבת בי ולא השלימה עם זה שאנחנו כבר לא ביחד"

"טום, אתה ראית איך היא כמעט בכתה?"

"כן, אבל זאת בעיה שלה שהיא לא השלימה עם זה"

"טום.."

היא נאצה בו מבט כועס.

"מה? מצטער. אין לי מה לעשות עם זה"

"בבקשה"

אנסטסיה הניחה את הכוסות שלהם על השולחן והלכה משם במהירות.

"עזבי אותך מלודי, היא תהיה בסדר"

צחקה נטלי.

_

"אז לאן הולכים?"

שאלה נטלי כשהם יצאו מן הקניון.

"בואו נלך אלי הביתה, אמא שלי חוזרת רק עוד יומיים"

הציעה מלודי וכל השאר הסכימו. הם תפסו אוטובוס וכעבור כמה דקות הם היו בבית מלודי.

"אני מכינה פסטה!"

קראה נטלי והלכה לכיוון המטבח.

"אני וטום עולים למרפסת"

מלודי תפסה בידו של טום וגררה אותו אחריה.

"אז כנראה שאני נשאר.. פה?"

אמר ביל וסקר את כל הבית.

"מתברר"

קראה נטלי מן המטבח.

"תגידי, היה לך חבר בישראל?"

ביל נכנס לאזור המטבח ונעמד מאחורי נטלי, זאת לא שמה לב.

"לא, למה?"

היא הסתובבה ונתקעה בביל. היא יכלה להריח את הריח שלו.

"סתם, פשוט חשבתי על זה"

הוא קירב את פניו באיטיות לשלה, הוא הרגיש את הנשימות המהירות שלה על פניו האפים של התחככו אחד בשני השתיים שלהם היו כל כך קרובות.

"ה..ה..פסטה מוכנה.."

אמרה נטלי בשקט והסתובבה לכיוון השיש שמה את הפסטה בתוך צלחות.

ביל נאנח והלך להתיישב בשולחן, נטלי התקדמה לכיוונו עם שתי צלחות ביד, מרוב שהיה המומה ממה שקרה כאן כרגע, ולא הצליחה להפסיק לחשוב על זה היא לא שמה לב מה היא עושה ושפכה בטעות על ביל צלחת פסטה.

"וואי אני כל כך מצטערת!!"

היא לקחה את המגבת שהייתה על השולחן והתחילה לנקות את ביל.

"זה בסדר"

הוא עצר אותה באמצע והיא הרימה את מבטה אליו, שוב פעם הוא היה קרוב אליה, היא התחילה להשתגע ממנו, הריח שלו חירפן אותה, היא טבעה בעיניים שלו. ביל תפס בראשה וקירב אותה אליו, הוא הצמיד את שפתיו לשלה, והיא התמכרה לטעם שלו, היא התיישבה על רגליו, לא מתנתקת ממנו לשנייה, היא ליטפה את פניו ברכות ואחר כך את השיער השחור החלק שלו.

_

"אני ממש רעב!"

קרא טום. הוא ומלודי ישבו על כיסאות במרפסת.

"תהיה סבלני שמן קטן!"

קראה מלודי וצחקה.

"מי שמן?!"

צעק טום ותפס את מלודי מתחיל לדגדג אותה.

"לא די טום!"

מלודי צחקה וניסתה להעיף את טום ממנה אך לא הצליחה.

"את נכנעת?!"

"נכנעת, נכנעת! רק עזוב אותי!"

טום התרחק ממנה טיפה ומלודי עצרה את צחוקה המתגלגל. היא נשענה על הכיסא והסתכלה על השמיים, טום הביט בה, העיניים שלה נצצו.

"אתה יודע מה החלום שלי?"

אמרה ולא הפנתה את מבטה לטום.

"מה?"

"להתנשק בגשם"

היא חייכה והפנתה את מבטה לעברו, ועיניה נצצו עוד יותר. הם שתקו, אף אחד לא ידע מה להגיד, עד שפתאום טום שבר את השתיקה.

"טוב מה הולך עם האוכל?! כמה זמן לוקח להכין פסטה?!"

התעצבן טום.

"אין לי מושג"

מלודי משכה בכתפייה.

"אני הולך לבדוק מה הולך שם"

"אני באה איתך"

טום ומלודי נכנסו לתוך הבית וירדו במדרגות למטה, הם הלכו בשקט לכיוון המטבח ולא האמינו למה שהם ראו שם.

עריכה - 21:54:

כרגע היה את דונט ג'אמפ בגלגל"צ בפעם הראשונה!!!

אעאעא D: