הנה הפרק האחרון הגיע, אני מקווה שתאהבו כי אני ממש אהבתי ^^

יש שיר לרקע, אני ממליצה להפעיל, זה שיר מדהים ולדעתי ממש מתחבר :]

Avril Lavigne - I Will Be

קריאה מהנה 3>

פרק 23

"מ..מה.. מה אתה עושה פה?"

מלודי התחילה להילחץ ולא ידעה מה לעשות, היא רצתה להיכנס לתוך הבית אבל היא ידעה שהוא לא ייתן לה.

"באתי לבקר אותך"

רומן חייך לעברה והתקדם לחבק אותה אבל היא נרתעה

"למה?"

"אני החבר שלך"

"רומן, אל תתחיל אם הסיפור הזה שוב, זה נגמר בנינו ואתה יודע"

"אני לא אמרתי שזה נגמר"

"אבל אני אמרתי, שלום"

מלודי באה להיכנס לתוך הבית אך רומן תפס בידה משך אותה החוצה וסגר את הדלת.

"מה נראה לך שאתה עושה?!"

מלודי התעצבנה והשתחררה מאחיזתו.

"את לא תברחי ממני, לא הפעם"

"מתי בדיוק ברחתי ממך בזמן האחרון?"

"עברת לגרמניה"

"עברתי לפה בגלל ההורים שלי, ותאמת? ששמחתי, זאת הייתה הדרך היחידה שלי להיפרד ממך"

"את חשבת שנפטרת ממני, אבל את לא, את לא יכולה"

"אתה לא יכול להכריח אותי להישאר איתך!"

"הא לא? אם לא תישארי איתי, אני אלך ואספר לכולם מי את באמת ואיזה שרמוטה את"

"אתה יודע מה?! אתה רוצה ללכת להמציא להם שקרים לך!"

צעקה מלודי ודחפה את רומן שבתגובה העיף לה סטירה.

מלודי הרכינה את ראשה, החזיקה את הלחי שלה ולא נתנה לדמעות שאיימו לפרוץ לצאת.

"את רואה מה את גורמת לי לעשות לך?"

רומן התקרב לעברה טיפה ומלודי לא נעה, היא רק הרימה את ראשה והסתכלה עליו בעיניים כואבות ועצובות.

"למה באת לפה רומן?"

"התגעגעתי"

הוא השיט את ידו ללטף אותה אך היא הסיטה את ראשה.

"תלך"

"אבל מלודי..."

"תלך רומן!"

 היא צעקה עליו ודחפה אותו.

"אם אני הולך את באה איתי"

הוא תפס בידה והתחיל לגרור אותה אחריו.

"אני לא באה איתך לשום מקום!!"

היא נחלצה מידו והתרחקה.

"למה באת לפה?! כדי לקחת אותי איתך?!"

"כן!"

"אז חבל! כי זה לא הולך לקרות!"

"זה כן הולך לקרות, אף אחת לא נפרדת ממני ויוצאת מזה בזול!"

הוא תפס בידה שנית והתחיל לגרור אותה אחריו, מלודי ניסתה להיחלץ ממנו אך לא הצליחה.

"תעזוב אותי כבר!"

קראה ונעמדה במקום כשרומן עדיין מחזיק בידה.

"בואי כבר!!"

הוא צעק והתחיל למשוך אותה בכוח כשפתאום מישהו בא ודחף אותו ורומן נפל על הרצפה. מלודי שקלטה שרומן כבר לא אוחז בידה הרימה את מבטה ונתקלה בטום.

"תלך ממנה!"

צעק טום ובעט ברומן בחוזקה.

מלודי תפסה בידו של טום והרחיקה אותו טיפה מרומן.

"תעזוב אותו"

"מי זה?"

"רומן"

"החבר שלך מישראל?"

שאל טום ומלודי הנהנה בראשה.

"למה הוא בא לפה?"

"הוא רצה לקחת אותי איתו"

"לאן?"

"אני לא יודעת טום!"

מלודי צעקה בטעות ושמה את ידיה על פיה.

"מצטערת, לא התכוונתי לצעוק עלייך"

היא השפילה את מבטה לרצפה.

"זה בסדר"

טום סובב את מבטו וקלט שרומן כבר לא נמצא.

"הוא הלך"

"ברח הפחדן"

ציחקקה מלודי והרימה את מבטה ונתקלה בעיניו של טום.

"תודה"

"אין על מה"

"יש, והרבה. אתה עזרת לי למרות מה שעשיתי לך, אני ממש מצטערת טום"

"אין לך על מה, זה הגיע לי"

זה לא, ממש לא!"

"הייתי צריכה ללמוד את הלקח שלי, ואת לימדת אותי אותו"

ציחקק טום והשפיל טיפה את מבטו, הוא הרים את ידו באיטיות וליטף את פניה של מלודי.

לפתע נראה ברק ואחריו רעם חזק שהרעיד את כל האזור, מלודי קפאה במקום מרוב פחד.

טום התקדם לעברה טיפה, ממשיך ללטף את פניה, גשם התחיל לרדת אך הם המשיכו לעמוד שם, הוא קירב את פניו לשלה באיטיות, השפתיים שלהם היו כל כך קרובות כשלפתע הושיט טום את ידו לעבר בטנה של מלודי והתחיל לדגדג אותה.

מלודי התחיל לצחוק כמו משוגעת מנסה להרחיק את טום ממנה אך הוא החזיק בה ולא נתן לה להתרחק.

"טום קאוליץ, אתה כל כך גמור!"

קראה מלודי וצחקה.

טום הפסיק לדגדג אותה והצמיד אותה אליו, הוא קירב את את פניו לשלה והצמיד את שפתיו לשפתיה, הם התנשקו והגשם הרטיב אותם לגמרי, הם היו סחוטים לגמרי, אבל לא היה להם אכפת, הם המשיכו לעמוד שם, אחרי הכל, להתנשק בגשם היה חלומה של מלודי, וטום הגשים לה אותה.

__________________________________________

נפגש בסיפור הבא, שיעלה בקרוב עם העיצוב החדש שנקווה שיהיה מוכן כמה שיותר מהר D:

אוהבות 33>