מקווה שתאהבו את הפרק . תגיבו :)

פרק 3 –

בוקר . שמש .

כאב עצום בראש .

שמיכה שעולה מעל הראש , וצעקה שחותכת את האוויר .

"טום !" נשמע ברחבי הבית .

" טום ! " נשמע אותו קול בפעם השניה .

" אחת המעריצות טוענת שהיא בהריון ממך ! " צעק אותו קול , בקול ציני אך רציני מעט.

"מה ? " התעורר לו טום בבהלה , מחפש מוצא בראשו .

"תודה לאל קמת , יש לך טיסה לעלות עליה ! " צעק עליו בחור , גבר . בן 32 פחות או יותר .

" דיוויד, חזרתי מאוחר , תן לישון ! " אמר לו בקול עייף .

" שום לישון ! קח את עצמך בידיים , בשביל מה אני נותן לך לצאת לבלות , כדי שבבוקר לא תעמוד על הרגליים ?  "  אמר לו בקול מאוכזב .

" טוב , הנה אני קם , רק תפסיק לעשות לי רגשות אשם " אמר לו בקול רך וחייך חיוך מאולץ.

" תמיד עובד " מלמל לעצמו דיוויד בחיוך ויצא מן החדר .

  טום הזיז את השמיכה מן גופו , קם באיטיות . מרגיש כאב קל ברגליו ונוחת שוב על המיטה, מחייך לעצמו חיוך מתוחכם .

הוא התקדם לעבר הארון שלו , מוציא את בגדיו מהארון , ולובש אותם במהירות , בוחר לעצמו גם כובע מתאים . מסדר במהירות את מיטתו , ללא דאגה .

ניגש לחדר האמבטיה , מצחצח את שיניו במהירות יתרה , מבריק את שיניו הלבנות .

טום יצא מחדרו , לוקח את הפלאפון שלו מן השידה ומכניס לכיסו .

" בוקר טוב לכולם .

עוד שעתיים יש לכם טיסה לכיוון צרפת , כמו שאתם זוכרים אתם תבלו במשך שבוע של הופעות . קדימה בנות להתארגן " אמר להם דיוויד בחיוך רחב ויצא מן הבית כשפאלפון מונח על אוזנו .

*נקודת מבטה של ליליאן*

'אז אתה טום קאוליץ אה ?' חשבתי במוחי .

מסתכלת על התמונות , קוראת מידע , מתפלאת מההצלחה ושיגעון שסובבים את הלהקה .

חיפשתי במהירות את הטלפון של המפיק , דיוויד יוסט , כבקשתה של כריסטינה .

התקשרתי במהירות למספר, מחכה לקול שצריך להישמע מן הצד השני .

" שלום ? " נשמע קול מן הצד , כמו שציפיתי.

" היי " אמרתי טיפה מהוססת והמשכתי .

" מדברת לילאן מMEAL מגזין מוסיקה ,  אתה דיוויד יוסט נכון ? " שאלתי וניסתי להרגיע את קולי .

" כן , שלום לך. במה אני יוכל לעזור לך ?" קולו נתן לי את ההרגשה הכי תומכת שיש .

" רק שניה אני יעביר לך את המנהלת שלי היא תוכל להסביר לך במה מדובר" אמרתי ולחצתי על כפתור מספר 2 , מחכה שכריסטינה תענה .

ראיתי את הטלפון שלה עולה וסגרתי את שלי במהירות. למרות המתח שנראה רק לי לעיניים.

לא יודעת למה , הלב קיפצץ כמו משוגע.

ניסיתי להרגיע את עצמי . לנשום , אך כלום לא עזר . כל – כך רציתי לדעת , לשמוע את השיחה שלהם .

 ישבתי ליד שולחני , כוססת ציפורניים . מחכה לשמוע את קולה של כריסטינה כדי להיכנס למשרדה .

מסתכלת לעבר הטלפון שלה . רואה אותו נסגר במהירות , ההתרגשות שהציפה אותי לא הייתה רגילה.  היא הייתה משונה . כאילו משהו טוב הולך לקרות .

" לילאן !  " נשמעה צעקה מן משרדה של כריסטינה . קמתי במהירות ממקומי והתקדמתי אל עבר משרדה.

" כן ? " שאלתי בחשש , משום מה פחדתי .

" יש לך חודשיים וחצי בדיוק , לראיין כותבים חדשים שיראיינו את טוקיו הוטל , הראיון מתקיים עוד שלוש חודשים אחרי חופש שיתחיל עוד שבוע ולאחר החופש שיגמר עוד שלוש חודשים הראיון  שלהם יתקיים . תפרסמי הודעות באינטרנט בכתבת סוף של העיתון . כדי שיגיעו כותבים חדשים וצעירים לעבודה הזאת . מובן ? " דיברה במהירות וחיוך עלה על פניה בסוף.

" מובן " עניתי .

יצאתי מן משרדה . מתכוננת לחודשיים וחצי הבאים . שיהיו עמוסים בעבודה

וקריאה של הרבה כתבים וצמצומם לכמה כתבות הטובות ביותר ולהביא אותם לכריסטינה .

נכנסתי למשרד שלי מתיישבת ליד שולחני ונכנסת לאתר הראשי של העיתון .

השארתי הודעה בפורום עם האיימל שלי והפרטים ל'תחרות' שתתקיים .

התקשרתי לעורכת המשנה של העיתון מבקשת ממנה שתוסיף את התחרות לכתבת סוף ועדכנתי אותי בפרטים הנוספים .

כל היום הייתי עסוקה במיון תיקים וישיבות של כריסטינה .

כחזרתי הביתה לא היה לי כוח לכלום. נכנסתי למקלחת מהירה מתכוננת לשינה ארוכה .

~ אצל טום ~

דיוויד הושיב אותנו באיזשהו חדר בשדה תעופה והלך .

לא היה לי כוח לטיסה הזאת , לשבוע הזה . אני רוצה חופש .

הדבר האחרון שמעניין אותי עכשיו זה הופעות .

"ביל ! תצא כבר מהשירותים , אתה יכול לסדר את השיער שלך גם פה !! "  אמר גוסטב בקול נוקשה

" מזה משנה לך איפה אני מסדר את השיער ?! " שאל אותו בתהייה .

" כי אני חייב להשתין !!!! " צרח עליו בשיא הקול , ביל רק פתח את הדלת ויצא מן השירותים ללא קול עם הפן בידו .

שקט שרר בחדר , עד שפרצתי בצחוק . דלת השירותים נפתחה וממנה יצא גוסטב עם חיוך על פניו .

" גוסטב , הכל טוב ? " שאל גיאורג ואני השתתקתי במהירות מצחוקי.

"עכשיו ? מעולה " אמר במהירות והתיישב על הכורסא באמצע החדר .

" טום מי זאת הייתה הבחורה הזאת שהלכה עוד לפני שהספקת להוביל אותה באדיבות אל עבר השירותים ? " שאל גיאורג וצחק לעצמו .

" סתם איזו אחת . לא משהו מיוחד " אמר טום ונאנח .

" בטוח ? כי לפי מה שנראה אתמול אחריה התייאשת . " שאל גיאורג בחיוך רחב .

" בטוח , ולא התייאשתי פשוט הייתי עייף " תירצתי כשידעתי שזאת לא האמת .

האמת , שהיא נתנה לי חומר למחשבה אני שונא כשבחורות עושות את זה .

אולי אני באמת צריך להרגיע קצת עם כל העניין של הסטוצים ? לא , אלו שטויות .

טוב , למה לעזאזל אני לא מוציא אותה מהראש . צאי צאי צאי !! .

" טום הכל טוב ? " שאל ביל והסתכל עלי במבט מוזר .

"כן . טוב , בוא נלך כבר.  משעמם פה " אמרתי בקול מיואש .

" לאן נלך ? יש טיסה עוד חצי שעה "ענה לו ביל .

" מה שתגיד , אני יצאתי לשאוף אוויר " אמרתי ויצאתי במהירות מן החדר .

" ממתי טום שואף אוויר ? " שאל גיאורג בקול לא מבין .

ביל רק הרים את כתפיו והמשיך בעיסוקיו .