לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

פרק 9 | טום קאוליץ מזה גמור


פרק 9

"אני צריך להיפגש איתך.."

זה מה שהיה כתוב בהודעה, היא הייתה מטום.

"ממי ההודעה?"

שאלה נטלי מסוקרנת.

"טום.."

"מה הוא כתב?"

"שהוא צריך להיפגש איתי"

"ואת הולכת?"

"אני צריכה.. הן אמרו לי לגרום לו להזמין אותי לדייט, אבל אני פשוט לא מסוגלת לעשות לו את זה"

"אני אמרתי לגמור את כל הסיפור הזה"

"אבל עכשיו מאוחר מדי"

אמרה מלודי ולקחה את הפלאפון שלה שוב כותבת הודעה חזרה לטום.

"איפה?"

היא כתבה ושלחה, ולאחר כמה דקות קיבלה את הודעה חזרה.

"עוד כמה דקות, בפארק הקרוב"

"אני אהיה שם"

היא שלחה לו חזרה וקמה מן המיטה, שמה על עצמה ג'ינס פשוט עם גופייה שחורה, קפוצ'ון שחור עם שלדים עליו, ואולסטאר.

"איפה אתם נפגשים?"

בפארק"

"מתי?"

"עכשיו.."

היא שמה על הכתף שלה את התיק.

"אני הולכת"

היא התקדמה לעברה של נטלי וחיבקה אותה.

"בהצלחה.."

מלודי יצאה מן הבית, מתקדמת בחשש על עבר הפארק, כשהיא הגיעה הפארק היה דיי ריק חוץ מכמה ילדים ששחקו בחול, היא הסתכלה סביבה מחפשת את טום, כשראתה אותו יושב על אחת מן הנדנדות, היא התקדמה לעברו ונגעה בכתפו, טום הסתובב וקם במהירות כשראה את מלודי עומדת מולו.

"היי.."

אמר טום וחייך לעברה, מתקדם אליה באיטיות. מלודי לא אמרה דבר, היא לא ידעה מה להגיד, היא פשוט עמדה שם מנסה לעצור את הדמעות. משפילה את מבטה.

"את עומדת להגיד משהו?"

"אין לי מה להגיד.."

היא הרימה את מבטה, נתקלת במבטו המסוקרן של טום, בעיניים שהיא כל כך אהבה מהרגע הראשון.

"מלודי, בקשר לאתמול.. אני באמת התכוונתי לזה כשאמרתי לך שאני אוהב אותך, אני יודע מה סיפרו לך עליי, וזה נכון, הכל נכון.. אבל איתך זה שונה, איתך אני מרגיש אחרת, אותך אני באמת אוהב"

אמר מתקדם לעברה עוד טיפה, עד שממש יכל להריח את הריח שלה, הריח שכל כך אהב, הריח אליו התמכר.

"אני רוצה שתתני לי להוכיח לך את זה"

"איך בדיוק?"

"תצאי איתי, היום בערב, אני הוכיח לך שאני באמת אוהב אותך"

הוא הושיט את ידו לעברה וליטף את פניה בעדינות.

"אוקיי"

אמרה מלודי לא מתנתקת מעיניו של טום.

"אני האסוף אותך היום בערב"

"לאן?"

"הפתעה"

טום חייך לעברה.

"אני מקווה שטובה"

גיחכה מלודי.

"הכי טובה"

טום הסיט את שיערה של מלודי לאחוריי כתפה, ורכן לעברה, מצמיד את שפתיו לשלה מנשק אותה בעדינות.

"אני באמת אוהב אותך"

אמר לאחר שהתנתק משפתיה. מלודי לא ענתה, היא רק הסתכלה עליו וחייכה, מכושפת ממנו. לפתע צליל של הודעה הפריע לרגע, מלודי הכניסה את ידה לתיק מחטטת בתוכו ומוציאה את הפלאפון שלה.

"תתקשרי אליי"

זאת הייתה הודעה מניקול, מלודי נאנחה והכניסה את הפלאפון חזרה לתוך התיק.

"אני חייבת ללכת"

"אז ניפגש היום בערב?"

"ניפגש"

היא חייכה לעברו מסתובבת ללכת כשטום תפס אותה והצמיד את שפתיה לשלו שוב, הפעם היא זרמה עם הנשיקה, היא כרכה את זרועותיה סביב צווארו בזמן שהוא כרך את זרועותיו סביב מותנייה.

"ניפגש בערב.. להתראות.."

אמרה לו בחיוך הסתובבה אליו עם גבה והתחילה להתקדם לכיוון ביתה, היא נזכרה בהודעה של ניקול והתקשרה אליה.

"נו מה קורה?!"

"הכל בסדר.. אנחנו יוצאים היום בערב"

"מצוין! אבל תזהרי כן?"

"אני הזהר.."

"יופי!"

מלודי הרגישה את דמעותיה הולכות לפרוץ עוד שנייה.

"ניקול אני חייבת ללכת, אני אדבר איתך מאוחר יותר, ביי"

היא ניתקה במהירות את הפלאפון, מתיישבת על אבן שהייתה בצד נותנת לדמעות לפרוץ החוצה.

"אני כל כך מגעילה!"

היא קברה את ראשה בין ידיה.

"איך אני יכולה לפגוע באדם שאני הכי אוהבת בעולם?!"

היא קראה בעצבנות כשפתאום היא הרגישה מישהו מתיישב לידה..

נכתב על ידי , 28/4/2008 22:28  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 8 | טום קאוליץ מזה גמור


פרק 8

מלודי התעוררה, היא הסתכלה בשעון שלה, השעה הייתה 10 בבוקר.

"למה לעזאזל אני ערה כל כך מוקדם?!"

היא נשכבה שוב, עוצמת את העיניים שלה מנסה להירדם שוב אך ללא הצלחה, היא קמה מהמיטה בהיאנחה נכנסת לשירותים, היא שתפה את פניה וניגבה במגבת, היא הלכה לכיוון המטבח מכינה לעצמה נס קפה, היא התיישבה על הכיסא במטבח שותה את הקפה באיטיות.

"פשש.. מישהי התעוררה היום מוקדם"

אמרה נטלי מתקדמת לעברה של מלודי.

"למה את התעוררת כל כך מוקדם?"

"לא הצלחתי להירדם שוב, את?"

שאלה בזמן שהיא מתיישב מול מלודי עם כוס קפה ביד.

"אותו הדבר.."

אמרה והשפילה את מבטה אל תוך הקפה.

"קרה משהו?"

"לא.. כלום.."

"מלודי, אני מכירה אותך, מה קרה?"

שאלה נטלי ושמה את ידה על ידה של מלודי שהייתה מונחת על השולחן.

"טום..."

"מה איתו?"

"התנשקנו אתמול בשירותים.."

"מה?!"

קראה נטלי מופתעת והתרחקה מעט מהשולחן.

"מה ששמעת"

"ו...?"

"מה ו..?"

"מה קרה?"

"לא קרה כלום, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, ושאלתי כמה פעמים הוא אמר את לבחורות"

"רגע, רגע הוא אמר לך שהוא אוהב אותך?!"

"כן, ואת לא מבינה איך התמוגגתי, אבל תביני זה טום קאוליץ! הוא בטח אומר את זה לכל בחורה שהוא רואה"

"אבל הוא לא מתכוון לזה"

"אז מאיפה לך שאיתי הוא באמת מתכוון לזה?!"

שאלה מלודי בעצבנות משלבת את ידיה.

"אני ראיתי איך הוא מסתכל עלייך מלודי"

"את לא מכירה אותו"

"מספיק לי לראות את איך שהוא מסתכל עלייך ולהבין שהוא באמת אוהב אותך!"

"את לא מבינה?! גם אם הוא אוהב אותי, אני לא יכולה להיות איתו!"

"למה לא?!"

"את יודעת למה"

"מלודי, את אוהבת אותו! את רוצה לפגוע בו ככה?!"

"אני לא יכולה להתחרט עכשיו"

"את כן יכולה"

"אני לא ותעזבי את זה עכשיו!"

קראה מלודי וקמה מן הכיסא בעצבנות דוחפת אותו אחורה במהירות, היא רצה לחדרה מנגבת את הדמעות וסוגרת את הדלת.

"מלודי.."

נטלי נכנסה כמה דקות אחריה לחדר, רואה אותה שוכבת על המיטה עם הפנים בתוך הכרית, היא סגרה את דלת החדר והתיישבה לידה.

"אני מצטערת, לא התכוונתי.."

"זה בסדר"

מלודי הרימה את פנייה מן הכרית, מנגבת את הדמעות, היא התיישבה על המיטה מול נטלי, נטלי התקדמה לעברה באיטיות מחבקת אותה.

לפתע צלצול הפלאפון של מלודי הפריע באמצע, הבנות התנתקו אחת מן השנייה ומלודי ענתה, זאת הייתה ניקול.

"היי ניקול"

אמרה מנסה לדבר כמה שיותר רגיל.

"מה קורה מלודי?"

"בסדר, את?"

"מצוין! תקשיבי, אני והבנות חשבנו על רעיון, את צריכה לצאת עם טום לדייט.."

"תקשיבי ניקול.."

"את צריכה ללכת להיפגש איתו, שהוא יזמין אותך"

"אני לא חושבת שזה רעיון כל כך טוב..."

"למה? מה קרה?"

"חשבתי שאולי, נבטל את כל התוכנית הזאת"

"עכשיו?! למה?!"

"אני חושבת ש..."

מלודי התחילה לדבר אך ניקול קטעה אותה.

"את לא יכולה לבטל הכל עכשיו מלודי! אנחנו צריכות אותך! את הבטחת לעזור לנו!"

"אבל.."

"בלי שום אבל! הבטחת תקיימי"

 ציוותה עלייה ניקול ובקולה נשמעה נימה של כעס.

"אז מה את רוצה שאני אעשה?.."

"את צריכה לצאת עם טום לדייט, הוא צריך להתאהב בך כמו שהוא לא התאהב לעולם, ובסוף נשבור לו את הלב"

"אוקיי.."

"עכשיו תעשי את זה"

פקדה עלייה ניקול וניתקה.

מלודי הניחה את הטלפון על המיטה וקברה את ראשה בידיה.

"מה את צריכה לעשות?"

"לצאת איתו לדייט, לגרום לו להתאהב בי"

"אבל הוא כבר מאוהב בך"

"דבר ראשון את לא יודעת אם זה בטוח, דבר שני הן לא יודעות שום דבר ממה שקרה, והן גם לא הולכות לדעת"

"אז מה את הולכת לעשות?"

"אין לי מושג.."

נאנחה מלודי כשפתאום נשמעה צליל של הודעה.

"כוסעמק מי זה עכשיו?!"

קראה מלודי בכעס והרימה את הפלאפון, קוראת את ההודעה.

"אני צריך להיפגש איתך.."

נכתב על ידי , 27/4/2008 00:06  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 7 | טום קאוליץ מזה גמור


יצא פרק ארוך, ואני באופן אישי ממש אהבתי את הפרק XD

פרק 7

"אוי לא..."

אמר ביל ונאנח.

"מה קרה?"

שאלה מלודי מבולבלת וסובבה את מבטה לכיוון היציאה של הבית קפה.

"שיט!"

מלודי הסתכלה על טום ולא האמינה שהוא בבית קפה, למרות שזה כל כך הרס לה את כל הערב, באיזשהו מקום היא רצתה שהוא יהיה שם, הוא היה כל כך יפה, היא אהבה אותו יותר משהיא אהבה מישהו בכל החיים שלה.

"מי זה?"

זה טום.."

"זה שסיפרת לי עליו?"

"מה היא סיפרה לך עליו?"

שאל לפתע ביל ומלודי נתנה לה בעיטה קטנה מתחת לשולחן.

"לא.. סתם.. כלום"

היא חייכה והסמיקה.

לפתע טום סובב את מבטו וראה את השלושה יושבים בשולחן בקצה, הוא חייך לעברם חיוך מתנשא והתיישב עם החברים שלו, כשהבנות רבות מי תישב לצידו.

"אני הולכת לשירותים.."

אמרה מלודי ונעמדה במהירות.

"לבוא איתך?"

"לא, תודה. זה בסדר"

חייכה לעברה של נטלי, הסתובבה והתחילה ללכת לכיוון השירותים כשבדרך היא עברה ליד השולחן של טום, היא לא הסתכלה עליו, אבל מזווית העין יכלה לראות את אותו מסתכל עלייה, מלווה אותה עם מבטו עד שהיא נעלמה בתוך השירותים.

"אין פה הבדל בין בנים לבנות?!"

רטנה מלודי כשראתה שהשירותים משותפים, היא נאנחה ונכנסה פנימה, בדיוק כשסיימה היא שמעה את דלת השירותים נפתחת ומישהו נכנס, היא הורידה את המים, ופתחה את דלת התא, יוצאת ממנו כשראתה את טום עומד מולה.

"היי.."

היא חייכה לעברו חיוך מאולץ ופתחה את הברז, שוטפת את ידיה במים הקרים, היא סגרה אותו וניגבה בנייר שהיה בצד.

"אני רואה את ידידה טובה של אח שלי"

אמר לפתע טום ונשען על המשקוף של הדלת, חוסם את היציאה מן השירותים.

"ראית נכון"

היא ניסתה לעקוץ אותו בכל דרך אפשרית.

טום לא ענה, הוא המשיך לעמוד שם, לא מפסיק לחקור אותה, הוא עבר עם המבט שלו מלמטה למעלה, חוקר כל חלק בגוף שלה.

"את ממש יפה.."

הוא אמר לפתע מתקדם עלייה באיטיות, מלודי המבוהלת התרחקה ממנו.

"מה קרה?"

"כלום..."

היא נעמדה במקום, נותנת לטום להתקדם לעברה, הוא הושיט את ידו לעברה ותפס בפנייה, מלטף אותן ברכות, מלודי התמכרה למגע שלו, הוא קירב את שפתיו לשלה באיטיות, האפים שלהם התחככו אחד בשני, אך לפתע מלודי נרתעה, היא נזכרה במה שהבטיחה לבנות והתרחקה מטום.

"א..אני לא יכולה.."

היא אמרה בפחד, והתקדמה במהירות לכיוון היציאה מן השירותים, אך טום תפס בזרועה ומשך אותה עליו, מדביק את שפתיה לשלו, הם התנשקו בפראות, היא כל כך רצתה אותו, באותו הרגע היא פשוט לא שמה לב למה שהיא עושה וזרמה איתו, טום הדביק אותה לקיר, לא מתנתק ממנה לשנייה.

"אני אוהב אותך"

הוא אמר לה כשהם התנתקו, מתנשפים. מלודי הייתה מופתעת ממה שהוא אמר לה.

"כמה פעמים אמרת את זה לבחורה?"

היא שאלה לפתע והפתיעה את טום.

"מה?"

הוא שאל מבולבל.

"מצטערת.."

היא הרחיקה אותו ממנה, ויצאה מן השירותים, מתקדמת במהירות לשולחן שבו ישבו נטלי וביל, מנגבת את הדמעות שלה.

"קרה משהו?"

שאלה נטלי מודאגת.

"לא קרה כלום"

מלודי חייכה לעברה חיוך מאולץ, והסיטה את מבטה לשירותים רואה את טום יוצא משם, היא הביטה בו במבט מלא אהבה ופחד, הוא החזיר לה מבט, העיניים שלו היו נוצצות, הוא הדהים אותה.

 "בואו נלך"

היא אמרה במהירות, קמה מן השולחן שמה את התיק על הכתף שלה.

"כבר?"

"כן נו.. בואו נלך פשוט"

היא האיצה בהם, נטלי וביל קמו מהכיסאות שלהם הולכים אחרי מלודי ליציאה מן הבית הקפה, היא פתחה את הדלת והרוח הקרה העיפה את שערותיה, הם יצאו מן הבית קפה מתקדמים במורד הרחוב.

"אז עכשיו לאן?.."

שאל ביל כשפתאום הם שמעו צעקה מאחוריהם.

"ביל!"

הם סובבו את מבטם וראו את טום הולך לכיוונם במהירות, הוא הגיע עליהם מתנשף.

"אתה הולך הביתה?"

"אני חושב.."

"אני בא איתכם"

"אוקיי.."

נאנח ביל והם המשיכו להתקדם, כשביל ונטלי הולכים באמצע, טום ליד ביל ומלודי הולכת באיטיות עם מבט לרצפה ליד נטלי. טום לא הצליח להוריד את מבטו ממלודי.

"פה אנחנו גרות.."

מרה מלודי ותפסה בידה של נטלי גוררת אותה לכיוון הבית.

"להתראות בנות, ניפגש"

ביל נפנף להם בידו לשלום עד שהבנות נכנסו לתוך הבית והבנים המשיכו.

"תגיד מה הקטע של עם מלודי?"

שאל לפתע ביל את טום.

"איזה קטע?"

שאל טום כאילו הוא לא מבין על מה ביל מדבר.

"ראיתי איך אתה מסתכל עלייה"

"אז ראית לא נכון"

"טום, אל תעבוד עליי. אני האח התאום שלך, אני שם לב לדברים"

"מה אתה רוצה שאני אגיד לך?"

"את האמת.."

אמר ביל ולפתע טום נעצר, משפיל את מבטו לרצפה.

"אני אוהב אותה"

הוא אמר והרים את מבטו לביל.

"כמו שאהבת את קטרין, ניקול ומיקה? כי אם כן, זה לא נחשב"

אמר ביל בלגלוג.

"לא ביל! אני אוהב אותה באמת, כמו שלא אהבתי אף אחת בחיים שלי"

"וואי.. בחיים לא הייתי מאמין שאתה תגיד את זה, אבל ידעתי שזה יגיע מתישהו"

אמר ביל ושם את ידו על כתפו של טום.

"ומה קרה בשירותים?"

"מאיפה אתה יודע?"

"אני לא יודע, רק ראיתי את מלודי יוצאת מהשירותים עם דמעות בעיניים ואותך מיד אחריה, אני רוצה לדעת מה קרה.."

"התנשקנו.. ואמרתי לה שאני אוהב אותה, ואז היא שאלה אותי כמה פעמים אמרתי את זה לבחורות בחיים שלי, אתה מבין? היא יודעת על איך שאני משחק בבחורות, והיא לא מאמינה לי שכלפיה זה אמיתי"

אמר טום באכזבה והשפיל את מבטו.

"אני גאה בך טום"

טום הרים את מבטו לביל והסתכל עליו במבט שואל.

"סופסוף למדת מה זה להיות מאוהב"

ביל חייך עליו וטפך לו על הכתף.

"ממש מאוחר כבר, נמשיך לדבר על זה מחר בבוקר"

אמר ביל ופיהק מרוב עייפות, הבנים המשיכו בדרכם הביתה.

נכתב על ידי , 25/4/2008 14:06  
35 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

17,647

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTokio Hotel - Just More Drink אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Tokio Hotel - Just More Drink ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)