בפוסט הזה אני יכתוב הכולהכולהכול , אני יקפוץ מנושא לנושא , מי שלא מתאים לו , יכול לצאת.
קורה לכם שאתם פשוט חייבים להוציא משו ,
אבל אין מספיק קול בישביל להוציא אתזה ?
ווואלה לי זה תמיד קורה .
אתם פשוט חייבים לימצוא סיבה לכול דבר , כול חרא קטן שעובר אצלכם בחייים .
וכשיש לכם סיבה קטנה לישמוח , צריכים להוציא אותכם מטומטמים שהאמנתם בזה ביכלל .
אני לא אוהבת להיות בבאסה ולהיסתגר בעצמי , כי וואלה זה לא כיף .
אני אוהבת להיות עם אנשים , ליצחוק ולהצחיק ,
פאאאק למה ה' לא נותן אתזה ? את חופש הבחירה , ליבחור מה אתה רוצה לעשות לגבי הלב שלך ,
להרגיש כאב או לא , לחוות אהבה או לא , לישלוט בפאקינג חיים שלך.
אנשים לא נותנים לנו לישכוח את שגיאות העבר
שגיאות העבר לא נותנים לנו להמשיך הלאה.
המצאתי ת'מישפט הזה כי הוא כ''כ נכון .
כי הייתי צריכה לסכם הרבה דברים בכמה מילים , וזה די קשה ...
בזמן האחרון אני בנאדם מדוכדך , ואני ניזכרת בכול מיני תקופות ,
תקופות שניראות לי כ''כ ישנות וכ''כ רחוקות.
אבל כשאני חושבת לרגע , אני יודעת שאני יכולה פשוט לעשות לעצמי סוויצ' במוח ,
ולהחזיר הכול.
אבל יש חלק ענננק בי שלא רוצה , שמיתנגד לזה .
אני יושבת מיסתכלת בתמונות , ופשוט מתחילות לרדת לי דמעות .
אני לא יודעת איפו הכפתור שמפסיק את כול החרא הזה , אני לא מוצאת אותו .
אני יודעת מה אני רוצה ומה אני צריכה .
אני צריכה הסברים .
אני רוצה את האמת .
שמתי לב שכול הקטע של הבאסה , בא לי רק בערב כשכבר חושך ,
בעיניים חשוך והלב מיזדהה עם החשיכה .
יש רק הבדל קטן , אין פנסים ברחוב .
אין מי שישים לב שאת אולי עם הראש למטה , או שאולי יורדת לך דימעה .
אני לא רואה סיבות לקיומם של אנשים.
זה דבר שמאוד מעסיק אותי , אני רואה פו את האירוניה שבדבר ,
אנחנו נולדים מלאכים קטנים , גדלים ונהיים יותר ויותר אכזריים ובעלי אמצעים ואינטלגנציה ,
אחר-כך בכול שלב שהוא ניפגעים , מחפשים נקמה ,
ליפעמים משאירים זכר שהיינו וליפעמים כאילו לא היינו מלכתחילה , וכשמתים צריכים לכפר על המעשים שה' הכריח אותנו לעשות אותם , אני לא רואה פו שום היגיון , או שומדבר נורמאלי .
אני רואה פו סיבות ליצחוק צחוק מר ,
ומה שהכי מעצבן אותי בכול החיים האלה , זה האנשים האחרים ,
האנשים האלה שחושבים שהם מעליינו , שהם יותר נחשבים , שהם יותר טובים,
גדלתי עם יותר מדי אנשים כאלה , אכלתי מכות כשהייתי קטנה מאנשים כאלה ,
אנשים ברחוב סתם מיסתכלים עלי ואומרים :"איכ' איך היא יצאה ככה מהבית ,"
אנשים שמכירים אותי אומרים שאני ילדה טובה ירושליים ,
כי אני צריכה להיות "מאעאעאעאנגיבה " שלוקחת סמים ושותה כול יום כול היום ,
וואלה אני לא ישתנה בישביל אפחד שלא שווה אתזה .
להגיד דברים בכתב הרבה יותר קל מאשר בפנים , אבל אני גאה שהיה לי ת'אומץ להגיד הכול פנים .
לא עוברת עלי תקופה טובה בזמן האחרון , יותר נכון בארבעה החודשים האחרונים ,
אני לא רואה שום סיבה שאני צריכה לעבור אתזה , למה דווקא המישפחה שלי ?
למה ישלי כזה אבא כלב ?
הוא פאקינג הרס 6 אנשים ושתי מישפחות .
בישביל מה ? בישביל זיון טוב ?
אני לא מבינה את האנשים האלה , תיתמסדו עם מי שאתם אוהבים באמת , אנשים שאכפת להם מהלב ולא מהזין כוסעמוק .
אני חושבת עלזה ואני פשוט לא מצליחה להירגע ,
אני צריכה להיות רגועה לגמרי למה אני טסה עוד ארבע ימים ואני לא חושבת שכדאי שאני יטוס עם פרצוף תחת .
הכול יותר מדי מסובך , ואני צריכה רק את המוצא הקל מבין כולם ,
כי ווואלה אני בנאדם נורמאלי שלא אוהב להיפגע , זה לא מפתיע , ת'כלס מי אוהב להיפגע ?
טוב בנתיים אני לא נירדמת , אז דפקתי באימאימא של החפירה , מי שקרא אתזה , צל''ש , מי שלא ? אימאשלו זונה .
עד כאן , לן .