לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

מסעותיו של חובב זין בשדות הזרגים האין סופיים


מדריך חיים להומואים בהתהוות וגם לסטרייטים אוהדים
כינוי: 

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2005

זימה בלב מאה שערים


__________________

 

לכבוד מיצעד הגאווה הירושלמי, שיתקיים היום, יום חמישי, בשעה 18:30 במדרחוב בן יהודה בירושליים,

אני מביא סיפור שפרסמתי לפני מליון שנים, כמעט כמו גילה של העיר הזאת(סתם סתם, אני לא עד כדי כך זקן)

כדי שתאכלו את הלב על מה שהיה פעם ומה שאין כעת.

 

זימה בלב מאה שערים

 

 אני נוסע במנהרת הזמן, אל תקופה מאד רחוקה , ולמרות הכל , הריחות והטעמים שלה עדיין טריים באף/פי.

 הייתי חייל , יותר נכון ג'ובניק שיוצא כמעט כל יום הביתה,כל הנושא ההומואי נפתח בפני , ואני מתכוון נפתח  בפני .
זה לא שלא היו לי מפגשים כאלה ואחרים ,אני מניח שכבר אז הכרתי את מפת גן העצמאות התל אביבי, על שביליו המסומנים והלא מסומנים ,   ואפרופו תל אביב( כהקדמה לירושלים) תמיד הנציחו בניה את העיר ירושלים במקומות שונים ,לדוגמא החומה התוחמת את מלון הילטון והגן הקסום הונצחה בשם "הכותל",ועל  כותל זה נאמר כי ראה בשתיקה  את מעללי בניה של העיר ומיאן לפול.

ובכל זאת למרות השפע המערבי שהציע העיר הלבנה , לא יכולתי להתעלם מסיפורים שסיפרו בגן על החמאם הירושלמי , החמאם בהיי הידיעה .

הדמיון שלי , ואהבתי לעיר הזו שנחשבת לקסומה בעיני עד היום ,הביאו אותי להחלטה , עלי לראות ולו פעם אחת לפני שאמות ,  את אותו נס שנקרא החמאם .

לא אלאה  אתכם בפרטים , באחד הימים ארזתי בתרמיל ציוד שחשבתי שאצטרך בחמאם,(בערך אותם פריטים שאני אורז בצאתי למכון כושר) עליתי על אוטובוס ויצאתי לכוון ירושלים.

בידי היתה פתקית ובה הכתובת של החמאם ,לב מאה שערים .

קראתם נכון , בלב מאה שערים עומד לו מיבנה ערבי , שמבחוץ נראה עוד סתם בנין חסר ייחוד , והוא הוא החמאם המדובר , ירדתי מהאוטובוס כולי רועד מעוצמת המעמד, והתחלתי לחפש את מספר הבית ,עברתי ליד הבנין שוב ושוב , הבטתי בפתק ושוב במספר שעל הבנין , לא היה ספק שזו הכתובת ,אך היכן החמאם לכל השדים והרוחות , התכוונתי לקחת אוטובוס ולחזור לתל אביב , וכבר קיללתי את אותו בחור מהגן שנתן לי את הכתובת , אלא שאז רצה הגורל וראיתי בחור צעיר מגיע מהצד השני של הרחוב , בחור חילוני ,( לא עלה בדעתי, עם כל הפרנויות שלי, לשאול בחור חרדי ,היכן החמאם ?)

ניגשתי אליו והראיתי לו את הפתק , הבחור שהיה בדרכו לאותו מקום בדיוק ,הוליך אותי לכוון דלת ברזל שהיתה מלאה במודעות המכריזות על ביאת המשיח,ביעור חמץ וכל השאר, הקיש בדלת ובאורח פלא הדלת נפתחה .

בפנים היה מעין דלפק  כמו בקופה של בית קולנוע , מאחוריו עמד איש בשנות הארבעים , נראה תימני ,והושיט לי סמרטוט בד לכיסוי העסק,מפתח לארונית וזוג כפכפי עץ, שאלתי לגבי תשלום והוא אמר לי לשלם בסוף .

לקחתי את  הציוד החדש שניתן לי וטיפסתי לקומת המלתחה , שם כולם מתלבשים .

החמאם היה די עמוס באנשים , מיותר לציין שרובם ככולם היו יודעי דבר , וליוו את כניסתי במבט מזמין (פעם אני אסביר לכם איך נראה מבט מזמין ואולי גם אדגים).

מיהרתי להיפטר מבגדי ,ועברתי למדי הקבוצה החדשה , המקום לא היה הכי נקי שבעולם , וזאת בלשון המעטה ,אך פוטנציאל הזימה שבמקום היה עצום , בקומת הקרקע חיכתה לי בריכה חביבה  שמימיה מגיעים עד המותניים ,  מולה היתה בריכת טבילה קטנטנה , היא המיקווה , לצידה היה מין חדרון מלא אדים , היא היא הסאונה.

ראיתי  שהסאונה משמשת מוקד עליה לרגל ,לקחתי אוויר , פתחתי את הדלת,ונכנסתי.

חום אדיר עטף אותי וריח אקליפטוס חרך את נחירי , היה לי קשה לנשום אך מה לא עושים  בשביל הרפתקה, לאט התחלתי להתרגל לחום ולריח ,וגם הראיה חזרה אלי , יכולתי לראות שיושבים שם מספר אנשים ,אחד מהם נראה חביב מאד , אלוהים אדירים !!!!

חביב מאד ,

רגע ,

הוא מחזיק משהו ביד ,

 לא , זה לא אנושי,

 הוא מושיט יד אל העסק שלי ואני שכל עורי חידודין חידודין ,מהחום ומהריגוש נעתר לו, והשאר זה הסטוריה .

יצאתי משם מעולף תרתי משמע , ונכנסתי לבריכה הבינונית שסיפרתי כבר עליה , המים היו נעימים , שחיתי , השתכשכתי לי , במים היו עוד שני בחורים , אחד מהם נראה בעל חזות ערבית ,( ואני מדבר על תקופה ששרתה הרמוניה בין יהודים לערבים ,טרום אינתיפדה ), והבחור הזה עושה לי עיניים .

 הייתי נבוך מכדי לעשות משהו כי היה אדם נוסף בבריכה , בחור דתי עם זקן , שנראה לא שייך להפנינג שנערך במקום ,הבחור הערבי ניצמד לדופן הבריכה ונישען עליה עם המרפקים ,הדתי סיים ויצא , זה היה סימן בשבילי להתקרב ,התקרבתי ונצמדתי אף אני לדופן , הרגשתי שהוא מלטף את רגלי עם כף רגלו מתחת למיים , הכנסתי יד לתוך המים וכאילו במקרה נגעתי לו בזין , הזין היה קשה ובהחלט מהנה.

 כל הסיטואציה היתה מוזרה, כיוון שהיו עוד אנשים שהסתובבו באזור הבריכה , אך יכלו לראות רק מה שנעשה מעל פני המים , הוא סימן לי עם הראש לבוא אחריו , יצאנו מהמים והתעטפנו בסמרטוט .

הוא החל לעלות לכוון המלתחות ואני אחריו , היה לי קר ולבי הלם בטרוף ,הוא נכנס אל אלחד  מתאי  ההלבשה והשאיר את הדלת מעט פתוחה ,

נכנסתי אחריו , הוא נעל את הדלת .

מהרנו להעיף את הסמרטוטים מעלינו , הוא התנפל עלי בנשיקות עמוקות , נצמדתי לגופו והרגשתי איך גופי מפשיר לתוכו , התחכחנו זה בזה , התלקקנו כמו שני חתולים מיוחמים כחצי שעה ,נזהרים לא להתלהב יותר מדי כשמשהו התקרב לאזור ,ולסיום קינחנו באורגזמה פראית ,מותירים שלולית חמה זה על גופו של זה,

יצאנו בזהירות , כמובן שלא ביחד, התקלחנו וירדנו למטה .

הוא הוליך אותי לחדר הסבה גדול , מרוצף שטיחים , ספות אוריינטליות , כריות , שולחנות נחושת ,נרגילות ואהילי זכוכית .  הרגשתי כמו באלף לילה ולילה  ,נשכבתי על הספה הכי נינוח שבעולם ולא רציתי שזה ייגמר .

 הוא הזמין עבורנו תה עם נענע , וכך שתינו את התה ונמנמנו לנו , והזמן עבר לו לאיטו , והוא היה צריך ללכת למשפחתו , נפרדנו בלחיצת יד חמה כי לכאורה המקום סטרייטי( יעני) ודיברנו שקרוב לודאי עוד ניפגש כאן מתי שהוא .

ואכן חזרתי למקום שוב ושוב , המקום הקסים אותי ושלהב את יצרי ובמשך שנים עליתי לשם לרגל .

לא סיפרתי כאן על הבריכה הנוספת  ששכנה בקומת המרתף והיתה גדולה עם קשתות , ולא סיפרתי על חדר האדים הגדול שבו היו מתרחצים הבחורים ונשכבים על שולחנות שייש שחוממו מלמטה בפחמים, ועל התקרות הקמורות עם החרכים שדרכן נכנסות קרני השמש פנימה ,

 ולא סיפרתי על הגג הנפלא שהיינו עולים אליו כדי להשתזף בערום ,  פורסים מחצלת או נשכבים על הכיפות של המבנה .

גם לא סיפרתי איך יום אחד באו הדוסים של מאה שערים ואיימו על הבעלים שאם לא יסגור ישרפו לו את העסק ואמנם הבטיחו וקיימו,והוא ניסה בכל כוחותיו להלחם בהם ולא יכול להם, ואיך מסר לידיהם את המבנה המופלא כדי שיהפכו אותו  לחלק מישיבה.

 

ואם אתם הולכים ברחוב יחזקאל במאה שערים ואתם רואים מבנה ערבי עם כיפות , מין מבנה כזה שלא מזמין להסתכל עליו , דעו כי עומדים אתם מול חורבות בית המקדש שלי .

מי ייתן וייבנה שוב בימינו אנו.

 

 אמן ואמן .

נכתב על ידי , 30/6/2005 07:05  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



184,921
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לzazy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על zazy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)