מסעותיו של חובב זין בשדות הזרגים האין סופיים

 ____________________________

"בהמה תזדרזי, עוד שלוש שעות יש לנו טיסה ואפילו לא הספקתי לקנות ראחאת לוקום בגללך" צעקתי לעבר דלת השרותים הנעולה." בת זונה את תשלמי על זה"

 אך למה להקדים את המאוחר, הנה מעשה שכך היה.

כל הומו זב חוטם, שמבקר באיסטנבול יודע שבעיר הגדולה הזו יש לפחות שלוש קבוצות כדורגל,

הידועה שבהם, פנר בחצ'ה, בה שיחק נציגנו רביבו, יש את קבוצת בשיקטאש, ויש את גאלאטה סאראי,

כולם שמות של שכונות באיסטנבול מהן צמחו הקבוצות .

זה לא שכולנו הפכנו לחובבי כדורגל טורקי, אבל בהחלט אפשר להגיד שהפכנו לחובבי קהל טורקי משולהב. רק תקפיד לשבת ביציע הנכון. הקהל של בשיקטאש נחשב לקהל הכי מחוספס, כלאמר מהעצים, ואין קהל מוצלח ממנו לזינזונים.

כך מצאתי את עצמי בטיסה אל היעד המופלא הזה הקרוי איסטנבול, בליווית חברי משכבר הימים הידוע בכינויו "בטי" או "ביאטריס", אם רוצים לתת לה את כל ההדר המלכותי.

ביקור איתה ביבשת הטורקית נחשב לסוער עד מסוכן, דרגת קושי חמש, אם מקבילים אותו לשיט ראפטינג על הנהר הסוער ביותר בטורקיה.

לנצח ביקור כזה ,יכלול, ביקור יומי באולם קולנוע של סרטי סקס הממוקם באיזה פרוור נידח של איסטנבול, ביקור בחאמאם הטורקי, בילוי בגן האפל שבכיכר טאקסים, וישיבת ריכולים בסניף ההומואי של מקדונלנד בכיכר.

בנקודה זו של הלילה, יש תמיד וויכוח ביני לבינה, אני מושך לכוון מועדוני הגייז הרבים שיש בעיר,

 ואילו בטי, הידועה כהומופובית גדולה(היא לעולם לא תודה בכך), מתעבת קהל הומואי, ובמיוחד זה המגיע למועדונים, מנסה לשכנע אותי שהלילה נוותר על מועדון. כאן מגיע תורי לעמוד על שתי רגלי האחוריות ולהתעקש, בסופו של ויכוח אני מוצא את עצמי מפזז ברחבת הריקודים של מועדון גיי  בזמן שהיא עסוקה בלהתחיל עם שומר הסף הסטרייט של המועדון. כזאת היא ביאטריס, בלתי אפשרית, אך מקסימה.

גולת הכותרת של ביקור בעיר הזו, היא משחק הכדורגל המתקיים בימי ראשון בערב,

 אירוע חובה לכל אומו בכיר, המחשיב את עצמו לכזה.

מדובר בקהל גברי מחוספס עד מחוספס מאד, עתיר טוסטסטרון שמחפש דרך להתפרץ החוצה.

ואין להורמונים האלה מקום יותר מאפשר מהשירותים הציבוריים ביציעים.

האמת, מאז שרביבו עזב את פנר באחצ'ה, עברנו ליציאים של הקבוצה המיתחרה, בשיקטאש.

אם רביבו היה יודע כמה זיונים השגתי רק מעצם הפצת  הידיעה שאני והוא קרובי משפחה,

היה כבר עושה חארקירי, אבל מה לעשות שהאוהדים השרופים שלו התעקשו לגעת לנו ברביבו

 ואנחנו התעקשנו לגעת להם בתהילה.

אבל עכשיו כפי שכבר ציינתי עברנו  לקבוצה טובה יותר עם אוהדים חמים יותר.

כמובן שהצטיידנו הפעם בצעיף של של הקבוצה, אבל שלא יטעה אתכם המראה האוהד מדי,

כל שאר הבגדים לא נותנים מקום לספק, אנחנו כאן על תקן השרלילות של בשיקטאש.

יום ראשון, אנחנו ישובים ביציעים של בשיקטאש, הקבוצה משחקת נגד קבוצה טורקית  מהפריפריה,קבוצה עם שם מוזר שלא טרחתי לשנן . מחצית הראשונה , אנחנו מתערות בקהל,

מחפשות לקוחות פוטנציאלים, העין גילתה מועמד מתאים, אני לא מסיר ממנו את המבט העוגב עד שהוא נופל ברשת.

 אותו בחור, כעבור מספר דקות, ממהר לשירותים הציבוריים, ושם הוא מחכה לי בזין שלוף וקשיח במישתנה. או אז , אני נעמד לידו ושניות ספורות לאחר מכן אני אוחז בשרביטו ומסמן לו להיכנס לאחד התאים, שם עושים מה שעושים, ולאחר דקות ספורות (שהרי מדובר בקהל מגורה וחרמן ביותר)

הבחור עוזב את המקום עם חיוך של מיליון דולר ואני חוזר אל היציאים.

במחצית כזו אפשר שיהיו לכל אחד מאתנו יותר מארבעה מחזרים פוטנציאלים,

 לרוב בחורים סו קולד סטרייטים, הפעם היבול הניב שניים לי ושלושה לבטי.

היתרון של זיונים בזמן המשחק זה שיש לך את כל השירותים לעצמך ללא הפרעה, מה שמביא אותנו למה שקרה בזמן מחצית. בשיקטאש הובילה 1:0 במחצית הראשונה ויצאה להפסקה.

המוני גברים בשיקטאשים שעטו אל המישתנות ובטי ואני מצאנו את עצמינו עומדים בין נחילי זרגים,

מכל הגדלים ומכל הסוגים, פאר היצירה הטורקית לדורותיה.

תאמינו לי, סחרחורת אפשר לקבל שם מהיבול. כמובן ,שמיד קלטנו שני בחורים חמודים ביותר הפוזלים לכיוונינו במבטים שאינם מותירים ספק, אלו התעכבו להשתין , מתחו ומתחו את הזין, וחיכו לבאות, אך כיוון שמדובר בתחנת רכבת סואנת ביותר ,נאלצנו להמתין לתחילת המחצית השנייה, שאכן לא איחרה להגיע, שני הבחורים נשארו במקומם כאילו אך זה הגיעו למקום וחיכו. בטי סימנה לי שהיא מעוניינת בבחור השחרחר בעל מראה מזרחי טיפוסי, ומכאן שנותר לי את הבחור הבהיר שהיה לטעמי יפה יותר ונראה כמו כפיל של ליאונרדו דה כאפארה, אבל עם זין כזה שלאונרדו רק יכול לחלום עליו.

סימנתי לליאונרדו ללכת לכיוון תא שהיה יחסית נקי יותר מהשאר, להלן ייקרא מעתה ה"סוויטה" .

הבחור נרגש ונפעם הזדרז להיכנס לתא וסגר את הדלת מעט, נכנסתי אחריו , מוודא שאיש לא רואה, ובזווית העין ראיתי את בטי מוליכה את הבעל השחום אל הסוויטה שלה.

הבחור התנפל עלי כעל מוצא שלל יקר, נישק ומצץ כל פינה בפני, בשלב מסוים התגנבה למוחי המחשבה לקחת אותו איתי למלון,שהרי חבל לבזבז זיון כזה על תא בשירותים, אך היה ברור שהבחור לא הגיע לכאן לבדו, וחבריו מצפים ממנו לחזור ולראות את המשחק עד הסוף. כמו כן העובדה שעשינו צ'ק אאוט לחדר כבר בבוקר, לא הותירה לי אפשרות נוספת, וירדתי למצוץ לו את השרביט.

 ללא ספק היה זה שרביט משובח והבחור גנח כל כך שהייתי צריך להשתיק אותו מפאת המקום.

ככה המשכנו לנו איזה רבע שעה עד שהבחור סימן לי שהיגיע זמנו לחזור ,ואז הגברתי קצב מציצות,

והבחור שיחרר מחסנית שלמה על קירות התא.

ניגב את עצמו, נשק לי על לחיי ועזב אותי מרוסקת  על דלת התא.

הייתי כל כך מסופק שחזרתי מייד ליציע והתיישבתי לראות את המשחק, בזווית העין יכולתי לראות את ליאונרדו  וחבריו עולצים ושמחים עם הגול השני של קבוצתם, ליאונרדו שלי שלח  לכיווני מידי פעם, איזה קריצה וחיו,ך רוצה לאומר, לבי עם הקבוצה, אך הזין שלי איתך.

המשחק הסתיים בניצחון של בשיקטאש 2:0 והקהל החל לעזוב את היציעים.

השעה היתה  כבר שמונה בערב והיתה לנו טיסה לתל אביב בחמישה לחצות. כמובן שלא היה זכר לשום בטי, בסביבה.

ישר הרצתי בראשי את כל סרטי הזוועה האפשריים כמו: היא נשדדה/נאנסה/נחבלה קשות/נרצחה.

 לבסוף בתושייה רבה, שנייה  לפני שפניתי למשטרה, ניגשתי אל הסוויטה לבדוק אם היא עדיין שם.

 חירחורים קולניים מעבר לדלת הבהירו לי חד משמעית שבחור נמצא עמוק בגרונה.

"בהמה תזדרזי, עוד שלוש שעות יש לנו טיסה ואפילו לא הספקתי לקנות ראחאת לוקום בגללך"- צעקתי לעבר דלת השירותים הנעולה.

" בטי בת זונה את תשלמי על זה"- המשכתי

" אני דפוק שכל פעם מתפתה, ועכשיו בגללך אני בטוח אני אפסיד את הטיסה"- סיננתי בכעס

"את מוכנה להירגע?" שאגה לי מעבר לדלת  "עוד כמה דקות אני יוצאת, בינתיים תתרגלי נשימות יוגה"

"אני כבר אראה לך מה זה נשימות יוגה, אני בספק רב אם תצליחי לנשום אחרי שתגיעי לידיים שלי"

"די מתוקה, בחיי עוד שתי דקות, תרענני את עצמך בינתיים בכיור"

רעיון לא רע בכלל, וכי היתה לי ברירה? שלפתי מגבונים לחים ועברתי  ברפרוף על פני ,

זה אמנם לא מסיר לגמרי את ריחם של הגברים אבל מעט מטשטש.

כעבור חמש דקות, נפתחת דלת התא וממנה יוצא מבוהל, עלם חמודות בן עשרים, הוא ממהר לשטוף את ידיו , ובתנועה "בלתי נראית" מיישר את האוהל במכנסיים, ונעלם אל  היציאה.

אחריו באיחור של כמה שניות יוצאת לה המלכה, מביטה בי בעיניים מצועפות ואומרת:

"נו מה יכולתי לעשות? אני הראשונה שלו אי פעם, שש פעמים גמר הבחור, נו איך אפשר להגיד לו לא?

תגידי ,את מוכנה לסיים את טקס החיטוי? יש לי טיסה להספיק, איי, מנוולת, עכשיו כבר יהיה לי כחול בגללך"

בטי, בטי ,היום ללא ספק הוכתרת למלכת היציעים של בשיקטאש, אם לא המלכה הבלתי מעורערת של מגרשי הכדורגל הטורקיים,

 ואני?  אני בנתיים אסתפק בתואר יורשת העצר, זה עדיין משאיר לי  לא מעט מרחב תמרון.