מסעותיו של חובב זין בשדות הזרגים האין סופיים

__________________

את השיר שכתבתי אני מקדיש לכל אותם ילדים שצריכים לעמול קשה כדי להיות אהובים,

לכל אותם ילדים שצריכים לזנות בשביל פירור אהבה,

לכל אותם ילדים מוכים שנשארים בסביבה כי אולי אחרי המכה יבוא החיבוק ,

 לכל אותם ילדים שגדלים עם המשפט

"אני לא ראוי לאהבה"

לכל אותם ילדים שגדלו להיות מבוגרים עם בור בלב,

חובבי ספורט אתגרי שמתרסקים עם אופנועים אל מידרון,

כאלה שמחבלים בגופם בכל הזדמנות,

משמינים את עצמם למוות,

שותים לשוכרה עד אובדן חושים,

מסניפים מזריקים בולעים,

לכל הילדים האלה באשר אתם,

רציתי להגיד לכם

אתם כן ראויים לכל האהבה שבעולם,

ואתם לא צריכים לעשות כלום בשביל לקבל אותה ,

אתם לא חייבים לעשות מעשים טובים כדי לקבל  אותה,

ומעשים רעים לא אמורים לשלול אותה מכם.

די בזה שאתם נושמים, ואתם כבר ראויים לה.

חג הפסח הוא חג החירות,

בהגדה שלכם, אימרו מעתה רק משפט אחד

"אני ראוי לכל האהבה בעולם"

ילד הבריאה

השמיים והארץ הוריך

נולדת כנבט מן האדמה

הגשם והטל השקו אותך

פרחים חייכו אליך בשלל צבעים

העצים ערסלו אותך בלכתך לישון

ואחד בשם ירח

שיר ערש שר לך

כשבכית אל תוך הכר,

 הצטרפו אליך ביללות, התנים

ואחריהם מיהרו ציפורים

 להעלות על פניך חיוך

קיפצת בין פרפרים ושדות

מחבק כל אבן,כל עצם,כל חי,

נשמת את הטבע אל נישמתך

והטבע שאף אותך לחיקו

וכך אתה פועם בקצב ליבו

פעם שמח, פעם עצוב,

לעולם חי,

תמיד שייך

לנצח אהוב.

חג חירות שמח ואוהב לכולם