מסעותיו של חובב זין בשדות הזרגים האין סופיים

_______________

שתיקת המוזות קוראים לזה, כשלא בא לך לכתוב, וגם אם בא לך אז אתה לא מוצא את המילים הנכונות.

כמה כאב ,כמה שינאה, כמה כעס יש באוויר, ומוות וריח של דם, וכאב ועוד כאב ועוד כאב,

שמרוב כאב אני לא מצליח לבכות, וכשהבכי איכשהו עולה, הוא נעצר וחונק את הגרון ואי אפשר כבר לנשום פתאום,

ומחנק וחוסר אונים ותקוות שנתבדו.

מלחמת אור בחושך וכרגע מתסתמן ניצחון החושך על פני האור.

אני מרוקן מאנרגיה, ונותן לכעס ולתיסכול להכניע אותי, והנה אני מתלהם

 והנה אני אדם קדמון לבוש פרוות עור דרוך בפתח המערה, משמיע קולות של חיה פצועה,

מוכן לרצוח, להרוג, לקרוע בשר חי בשתי ידי.

ואז אני נרגע ואוסף את עצמי ונרגע ומטעין את עצמי מחדש באנרגיה, מזיז הצידה את ה"קדמון",

ומתחיל שוב להפיץ אור, בהתחלה אור קטן, בהתחלה רק אל האנשים שאני אוהב, ואז  אל האנשים שאני פחות אוהב,

 ואז אל האנשים שאני לא אוהב, ואחר כך אל האנשים שאני שונא, ושם אני נישאר הרבה זמן,

 כי שם יש כל כך הרבה שינאה להמיס, אבל צריך להתחיל מתי שהוא ואם לא עתה אימתי?

מתחבר אל היופי שיש בעולם הזה, ואל השמחות הקטנות שעושות לי טוב בנשמה.

והכי חשוב, לא להשאר לבד, להזמין חברים קרובים ואוהבים ,לבלות איתם, לשמוח,

 לאסוף כמה שיותר חוויות נעימות בדרך,ולתת, לתת מהלב, לא להלוות, לא להשאיל, לתת מתנה מהלב.

הבטחתי לעצמי לאסוף בארגז את כל החפצים שאני לא רוצה ושהפסיקו לשרת אותי, ולהעביר הלאה,

שמישהו אחר יהנה במקום שזה יעלה אבק.

ואבק, אפילו במושגים של פנג שואי פולני, זה רע.

והנה אני כבר מעודד יותר מבתחילת הפוסט, והאנרגיה מתחילה לחזור למלאות חיה.

ואני רוצה לשתף אתכם בכמה שמחות קטנות שיעשו לכם טוב על הנשמה.

נביעות בטעם- שוס של הקיץ, בשני טעמים, תפוח ויש גם אפרסק, מתקתק קל ומרענן בטירוף

 ורק 75 קלוריות לבקבוק של חצי ליטר, אני לא מבין איך הסתירו את מי המעינות האלה עד כה.

חוף פרישמן לעת שקיעה- פעילויות  שאנטי כל יום במשך החודש.

סרטים- לחזור- של אלמודובר- הסרט הכי בוגר שלו עד כה.

           הבועה- של איתן פוקס/גל אוחובסקי, מקסים, נוגע בנושאים כאובים בצורה רגישה.

           אביבה אהובתי- של שמי זרחין, מרגש , ופותח את הנשמה.

אם למשהו יש עוד רעיונות פותחי נשמה ונשימה, אני אשמח לשמוע , ובנתיים תהיו חזקים

ואין כמו המילים המרגיעות של אהוד מנור להאחז בתקווה

בשנה הבאה

ביצוע: אילן ואילנית מילים: אהוד מנור לחן: נורית הירש