מסעותיו של חובב זין בשדות הזרגים האין סופיים

-------------------

מוקדש לטל רז בלוגר וחבר

איש יקר הולך לצבא, רק שלשום היה ילד וכבר גבר שהולך לצבא.

אני מוצא את עצמי דואג כמו אימא אווזה ,אך גם נרגש כמו חבר. בכלל, יש לי נטייה להיות קצת מלודרמטי 

 DRAMA QUEEN)לא?)

אז כמעט וכתבתי פה פוסט רווי בדמעות, ואז נתתי לעצמי מנה ,

והזכרתי לעצמי שבסך הכל קרו לי בצבא הרבה דברים נפלאים:

למשל, יצאתי מהארון בתקופת הצבא (בזכות עזרה של קב"ן)

היתה לי אחת האהבות המדהימות של חיי, טיילתי ברחבי הארץ בזכות הצבא,

 ובגדול ,השתחררתי מהצבא בן אדם יותר טוב. אז תלונות אין לי .

מכאן שהדאגה שלי לטל מוגזמת, וייתכן וזו תהיה אחת התקופות המדהימות בחייו,

אז למה לחשוב שלילי?

אז הפסקתי, והנה אני חושב רק חיובי,

 זו הולכת להיות אחת התקופות המדהימות בחייו.

טל ,אני שמח מאד שהפכת לחלק מחיי ומשפחתי, אנחנו פה בשבילך בכל עת שצריך.

אוהבים

 זאזי וגודג'ה