מסעותיו של חובב זין בשדות הזרגים האין סופיים

---------------------------------------------

בחיי שלא תיכננתי את זה שזה ייצא ככה , אבל יצא ככה ואני כחובב מספרים,

 לא יכולתי שלא לעוט על זה כמוצא שלל רב.

יום הולדתי חל היום וזהו הפוסט המאה מאז שהגחתי בשמי ישראבלוג.

מספרים עבורי הם מוחשיים וגם ערטילאיים תלוי ביום. מאה הוא מספר עגול כי מישהו החליט כך,

 ויכולנו לספור את זה שלא בשיטה עשרונית אלא בשיטה מאדימית.

אני לא אומר את זה כי להיות בן ארבעים ושלוש זה משהו דרמטי, זה זה וזהו.

אתמול חברה טובה שמתקרבת לגיל חמישים כעסה נורא שאמרו לה שהיא בת חצי מאה כמעט,

 ואמרה לי שהיא חוגגת את הגיל שהיא מרגישה וכיוון שהיא מרגישה בת עשרים,

 אז בקרוב היא תחגוג יום הולדת עשרים.

חשבתי וחשבתי וניסיתי להגדיר איזה גיל אני מרגיש, ואמרתי אני חוגג היום עשרים ושש

 כי זה מה שאני מרגיש רוב הזמן.

(אם כי ישנם ימים שאני מרגיש כמו ילד בן שבע ומפגר)

ואז שוב הבנתי שככל שאנו נמדוד את הזמן בחלקי זמן קצרים יותר ,

נבין במהרה שהחיים הם הרף עין וכדאי להנות מהם כמה שיותר כל עוד אנחנו כאן.

אז מה אני  "מבזבז" את זמני כאן בבלוג, כשמחכים בחוץ מיליון ואחד אלף סוגים של פירות ,

 וכל מה שאני צריך זה רק להושיט את היד ולקטוף.

יום/שעת/דקת/שניית הולדת שמח לכולכם