מסעותיו של חובב זין בשדות הזרגים האין סופיים

________________

טוב, נתחיל מהפדיחה של השנה, כנראה שעם השנים נעשתי מה זה נאיבי, אחרת אי אפשר להסביר איך זה שהשנה באחד באפריל,

למרות שידעתי שזה אחד באפריל, ולמרות שהתכוננתי ליום הזה נפשית, בכל זאת הצליחו לעבוד עלי מלא אנשים.

לא אני לא מתכוון לספר את כל הפאדיחות(יש גבול) אבל אני מוכן להתוודות על פאדיחה אחת, כיוון שהיא קשורה גם בישראבלוג.

אז ככה, בבוקרו של האחד באפריל התגלגל לידי חינמון מהסוג של ישראלי/24/וכו', נו, מאלה שמחלקים ברחוב ובתחנות רכבת.

ומה גיליתי לשמחתי באחד העמודים המרכזיים?

יאיר לפיד,ירון לונדון,אורנה בנאי, וגידי גוב, החליטו להקים מפלגה חדשה שתרוץ לכנסת, עוד נאמר ,שהסקרים מנבאים לה 22 חברי כנסת.

מה אגיד ומה אומר, אני שרוב השנה מסתובב מיואש תחת מהמצב במדינה, ורק משווע לאיזה הצלה בצורת מיפלגה חדשה, מה זה קרנתי מאושר.

כל כך שמחתי, והמהלך ניראה לי כל כך טיבעי, וגם האנשים המדוברים נחשבים בעיני לאנשים בעלי מוסר, חילוניים, בעלי אג'נדה חברתית(נו טוב אולוי לפיד לא)

בעלי תפיסה אקולוגית(אורנה בנאי נלחמת פיזית להצלה של חיות מהתעללות) ירון לונדון בעל מצפון אנושי, וגידי גוב אמר דבר אחד או שניים בעד שלום עם הפלסטינאים.

מה יכול להיות רע, אדרבא, נמלאתי תקווה ,ומיהרתי למחשב על מנת לכתוב פוסט בנושא. התחלתי לכתוב, ואפילו הספקתי לכתוב כמה שורות ואז השכנים דפקו בדלת, ואני לחצתי על מחק אבל והבטחתי לעצמי שאחרי שהם ילכו אני אכתוב אותו מחדש. וככה יצא שבסוף לא כתבתי אותו,  וכל יום שעבר, התפלאתי איך זה שלא מדברים על זה, הרי מדובר בארוע שעומד לזעזע את אמות הסיפים של מדינת ישראל, אבל ייחסתי את זה לכך שהם בתהליך של התארגנות.

רצה הגורל ופגשתי ברחוב את גידי גוב, ואני שבחיים בחיים בחיים, לא ניגש לסלבריטאי, החלטתי הפעם לגשת אליו וללחוץ לו את ידיו, ולהביע תמיכה במיפלגה החדשה, ולמסור שאני וכל חברי נבחר בהם.

גידי התבונן בי בריכוז, ואז החל להשתנק מצחוק, ובין שיהוק לשיהוק, שמעתי אותו אומר, שהידיעה הזאת היתה מהתלה של האחד באפריל.

טוב, ברור לכם שחיפשתי איזה בור באדמה להבלע בתוכו, מלמלתי איזה משהו ועפתי מהאזור.

אבל תודו שזה רעיון לא רע, ואני לא אומר את זה כדי להמעיט בגודל הפאדיחה.

אני באמת ובתמים מאמין שהארבעה האלה יכולים לעשות הרבה יותר מאשר הכלומניקים שיושבים עכשיו בכנסת.

ועוד וידוי

שנים הייתי מסתכל הערצה על ילדים שהיו מסוגלים לפתור את הקוביה הונגרית, והרגשתי כזה סתום על זה שלא הצלחתי.

אז הנה עכשיו כמעט שלושים שנה אחרי שיצאה לראשונה, הפציע הקוביה בחיי, שמתי את הפחדים בצד, הצטיידתי בכל הלוגריתמים הנחוצים,

ובינגו.

היום הצלחתי לסדר אותו קומלט.

ולא רק שהצלחתי לסדר אותה אלא גם תרגמתי את ההוראות מאנגלית לשפה פשוטה ומובנת

ואף הצלחתי ללמד חבר איך לסדר אותה פיקס עם ההוראות שכתבתי.

אם תרצו אני אכניס אותם לכאן בהזדמנות.