אפשר להגיד שהחיים שלי בזבל
אני שונאת את אבא שלי, הוא מפחיד אותי, אני כל הזמן שומעת עליו משהו חדש, משהו כואב, אבל אני לא באמת מסוגלת לשנוא אותו,
הרי הוא אבא שלי.
זה כואב לי לשמוע כל פעם משהו חדש עליו,
נמאס לי.
הוא בגד באמא שלי על ימין ועל שמאל, אז זה אומר שהוא בגד גם בי, כי זה היה בתקופה שהוא היה פה,
איך לא הייתה לו בושה?
איך? אני חושבת על זה ובא לי להרוג אותו.
אבל אני לא מסוגלת, הרי הוא אבא שלי ואלי הוא מתנהג אחרת. אבל הוא בגד בנו.
והאישה שלו.. כולם חושבים שאני סתם שונאת אותה,
אבל זה לא ככה..
אף אחד לא נמצא שם במקומי ורואה את העיניים שהיא דופקת לי, את הפרצופים שהיא עושה,
את המניפולציות שלה על כולם.
רק אני רואה את הצד הזה?
היא משחקת אותה טובה ותמימה וחמודה ובלה בלה בלה . אני יקיא בסוף
אני שונאת אותך אישה, בסדר?
יש לי עוד כ"כ הרבה בלב, אבל אני לא יודעת איך לכתוב את זה..
פעם היו לי ככ הרבה חברים כולם היו סביבי והיום אני לבד יותר מכלב..
אני כבר לא מעניינת אותכם. ברור הרי עכשיו אתם חברים של הכוסיות המטומטמות האלה .
ושחכתם אותי.. כיאלו לא ביליתם אצלי בבית שנתיים שלמות, כיאלו לא התשתם אותי שנה שלמה,
כיאלו לא באמת קרה משהו.. הכול נשאר בכיאלו.
הלוואי וכל הזיכרונות היו נמחקים לי..
אני לא יכולה שכל פעם זיכרון חדש עולה לי בראש.. אני לא יכולה.
כן , אני מתגעגעת לתקופה הזאת.. לתקופה שהיו לי חברים טובים ולא היו לי דאגות אני מתגעגעת לזה..
אני מתגעגעת אליכם..
ואתה, הבן אדם שאני הכי אוהבת , מתי תצא לי כבר מהלב?
אני לא יכולה לעזוב כשאני עדיין אוהבת אותך, כל כך אוהבת אותך .
תיעלם בבקשה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רררומי :]