הבלוג של אמא סיגל

אני מול כל העולם

אני מול כל השאלות

אני הוא בעצם השאלות

וגם בעצם התשובות

בכוחי להיות מרכז הבמה

ובעצם להיות אדם אחד

בכוחי לבקר את עצמי

וגם בכוחי  להפריד בין

המילים ולגעת באותיות

הפחד הוא דחף

ודחף הוא אתגר

מי שהיינו מזמן

עדיין נשארנו

זמן

רווח מוגדר בין שעה לשעה

שניות של חיים

לשנים ארוכים

אני   בתוך המסע שלי

פוגש אנשים ופוגש שינויים

אני

יודע מי אני ועף על פי כן

ממשיך עוד לחפש

אני היא הבמה

עליה אדרוך

אני היא הדרך 

אותה אסלול

את התסריט אני אכוון

ואידע לשמור על

הדברים הנקשרים בחרוזי חרוזים

השינויי יתחיל מהיכן שאחליט

גם כך וכך יגיע הטופ

והזמן יעבור

מי יודע לאן נוביל

את עצמינו 

אם לא נעז ונתקדם

אם לא נגיד ונאמר

אם לא נפחד מהתגובה

ואם לא נפחד מהנטישה

כי בעצם מי שנוטש אותנו

זה אנחנו    אנחנו לבד

מפני שהפחד    דוחף את הדחף

ומרגיע  את האשליה

אבל נתעצם ונעצם מול כל

גורם מכריע 

לחיים שלנו יש טעם מפתיע

וכל יום צוהר חדש

שמש ענן ורוח נעימה

לנשמה