הבלוג של אמא סיגל

ים כחול קרוב רחוק, כהוויה הנישאפת אל העבר

דג אי שם חופיש, וכלוא במרחבי הים

אוניה באופק שטה דומם, לעבר אתגר לא נודע

שמיים כחולים ריקים מתכנים שאיש לא מכיר

חול זהוב כפתיתי אשליות ניגמרות בסופו של יום

ודייג שם יושב וחושב על הדג החופשי

שעוד מעט יילקח אל שולחן השבת

ואתה בדימיונך הוויה נישאת אל העבר

צחוקך בקולך חופשי אך כלוא במבוכי נשמתך

חלומות דוממים נוחים שהם רחוקים

תפילה חרישית נ אספת בכוחם של המילים לאלוהים

תבונתך היא פתיתי זהב שבאור היום זורחים ובלילה כבים כאילו אין מחר

ואתה דגת את כל מחשבותיך

לתוך היד שמציירת בידיוק

כל כך את עונג נשמתך

עם צבעים של כחול, זהוב