חצי שנה את כבר מלאך
חצי שנה את שם
בשדות הדממה האפורים
של העננים המיתרבים
מרוב טיפות הדמעות
שהינך מזילה
אמא יקרה את כספר תורה
מילותייך יוקדו בנו כאש
את עמוד התווך
גם עכשיו הילתך כה נוגעת
בנו כהילת נירות שבת
הייתחזקה עד הרגע
בו ניכנעת ליסורי המחלה
היית חזקה עד כי
ליכדת את כולנו
בפעם האחרונה שישבנו שם
במקום שבו היה שולחן השבת
שם הכנת מטעמים
שם ליכדת המישפחה
חגים שבתות ושחות
ליבך עד בלי די
היה פתוח
לא ניפרדנוממך אמא
כי להיפרד זה לעולם
בכל אחד ואחת מ איתנו
ישנה משואת חיים
שירשנו מדמך
תמיד ניחמנת עברת שנים
עברת מכאובים ולא הרשנו
כלל תמיד החיוך, החוזקה
תמיד פעלת בראש צלול
אמא את בליבינו לעד
חיים נושמים אותך
בנייך ובנותייך המיתגעגים נורא
את דרכך שסללת
בלילות כואבים וימים מלאי פחד
בחייך הלא קלים
את דרכך שסללת בשבילנו
והדרכת אותנו
לא להישבר לעולם אף כי
ליפעמים את נישברת
ואף אחד לא יידע
יהי זיכרך ברוךלעולם ועד
ונשמתך צרורה בצרור מלאכים
עומדים אנו פה ולא
מאמינים לא מעכלים
כי אי אפשר לעכל דבר כזה
זמלאך נפרד ממך לשלום
מ אור עינייך לא יימוש לעולם
ל יבך תמיד יהיה חלק מלבו של העולם
כ ינור דוד ינגן לך שם מיזמורים
ה ילדים הנכדים הנינים מדליקים נר לזיכרך
א ור נתת בבואך לעולם וגם השארת למישפחתך
ז כי נפש מכל התלאות שעברת
ו ידיינו פרושות לשמיים ומודים
ל אלוהים שהיית כאן נשמה יקרה ושימחת ליבם של אנשים
א והבים אותך מכרייך וילדייך וגעגועים ל א יידעכו לעולם
י היה זיכרך ברוך לעולם ועד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: