הבלוג של אמא סיגל

  במותך ציוות את החיים

כך זה היה אתמול

נתנאל חיל בן 20

פרח שהתחיל לפרוח

נקמל אתמול בבת אחת

אל האלוהים

ואלוהים בכה 

כי גם גיבורים בוכים

בכי של שתיקה רמה

ומלאכיו קיבלו את

נשמתו של החיל

נשמתו של הבן

שלא יחזור עוד לעולם

האל נתן אותך

אל החיים

לפני כ20 שנה

הבאת אור ושמחה

צעדת יד ביד

שלב מול שלב

אל הדרך שהיתה

מנת חייך

ומנת חייך זאת

הייתה הגאווה של המשפחה

אמך שהרגישה את פעימות לבך

אמך היקרה שכיסתה אותך

מכל רע אמך היקרה

שלא תשוב עוד לעולם לחבק

את בנה

וללחוש לו כי אותו היא אוהבת

להיסתכל עם השמיכה ירדה

היא לא תשוב לעולם

לצעוק שיסדר את הבלאגן

אמא עכשיו רוצה

שיהיה בלאגן

אמא עכשיו רוצה

עוד קצת

ללטף ראשך ולדבר איתך

עד השעות הקטנות של הלילה

אמא רוצה שתריב איתה

על כל דבר קטן

כי לאמא זה לא משנה

אמא רוצה אותך חי

והיא רוצה להתעורר מחלום הבלהות הזה

שנהפך בצער לתלת מימד מוחשי ועכשיו

נתנאל היקר

תודה על שהיית וחיית בנינו

תודה שלימדת אותנו המון

גאים בך בן יקר

בן של כל מדינת ישראל

ותודה תודה לך

כל כי הצלת החיים

והמחיר האובדן הכאב הריק

לא היו חלק ממחשבותיך

שהביאו אותך להיסתער אל המחבל

הנתעב

שרצח אותך בדם קר

נ  תן האל בהשאלה מלאך לנו

ת  מיד יהיה צחוקך שמור איתנו

נ  פשך עכשיו בצל האלוהים

א  לוהים בוכה עכשיו

ל  עד נבקש את החיבוק ממך שלא יגיע לעולם