הבלוג של אמא סיגל

כבר עברו הימים

וחלפו הלילות

שהבית היה מלא

מכל טוב

כבר עבר הצחוק

לעבר העבר הרחוק

רק שתיקה

מהדהדת בין קירות

הבית הישן

והיא אשר עברה את גיל המעבר

פניה מחורטים מסימינ י הזמן

עינייה כבויות ממה שעבר

ליבה הקטן שעוד

ממשיך לפעום את

החיים אשר בתוכה

ועכשיו שעת המקלחת

אותה אהבה תמיד

להרגיש את המים

משילים מגופה

את חרדות הזמן

שלא יחזרו לעולם

להרגיש את המים

כהיתחדשות ויום חדש

וככה אחר כך

מופיעה בפניה

צל חיוך קטן