הבלוג של אמא סיגל

לכבוד אותם הילדים

שיקרים לנו אבל

גם דורשים מאתנו מתחצפים

לכבוד אותם ילדים

תלכו כמה שנים קדימה

תיסתכלו על השיר שכתבתי

וזה יגיד את הכל

אל תעזבני באמצע הדרך

גידלתיך פארתי את שמך

עיניי היו מוארות באור חייך

כאשר הלכתי ראשון

לכוון אותך אל האור

עברתי איתך את

הילדות ואת הבגרות

ידעתי את דמעותייך

עוד לפני שהיו על פנייך

ועכשיו באמצע הדרך

דרך חיי

כשלה דרכי

קשה דרכי

לפעמים דרכינו מיצטלבות

ולעולם לא ניפגשות

אך אני אני אביך

זכור זאת זכור

את תורתי אשר נטעתי

בך ילדי היקר

זכור את רגעי הצחוק

האושר הכאב ההצלחה

שחווינו יחדיו

דמך הוא דמי

ליבך הוא ל יבי

וכשענן מכסה את ליבך

יוצא אני אלייך

לחבק אותך

עוברים ימים

אנחנו מיתבגרים

רק זכור זאת

זכור אותי

לעת זיקנה

אל תעזבני

באמצע דרכי

להמשיך לבדי