הבלוג של אמא סיגל

אמא אדמה

מה לך כי פנייך

חרושות רבדים של זמן

זוהרות שנותייך

על לחייך הנומות

המסע

לא תם

שבילי חייך טמונים

בכף רגלייך

נאחזת במוט החיים

המקשר בין המחשבה

הלוקה בשיכחה

לבן חוזקה של האדמה

צועדת בצעדים כבדים

כי יגונך ודאגתך על הבנים

לעולם לא פסקה

מה לך אמא אדמה

על מה תיסתכלי

חול מחשבותייך פזור

מסביב לשממה שבליבך

אך השמש הנוגעת

בכתפייך 

השחוחות

זרימת הים

גלי נחשול

עננים כחולים

מסביבך

מסעך

לא לשווא

עוד מעט

תגיע המנוחה

והשלווה

היי גאה בחיים

ובכל מה 

שהשארת 

אחרייך

אמא אדמה