וצעדים נמרצים וצעקות, דברי זכוכית נשברים, כך שמעו גם צעקות בגרמנית "צאו החוצה יודעים שאתם כאן""צאו יהודים בזויים"
הצעקות היו נוראיות
ניראה כי את כל הבית שברו,
בום טראח ושוב שמעו דברים ניזרקים אבל שם בתוך החושך חבקו אחד את השני ולא העזו לינשום,.
אמא אמרה בלחש אל אבי ואל אידה, אסור ליבכות, אסור לינשום, אסור להאנח ואם בא לכם להיתעטש, תינגסו ביד שלכם, לבל האוייב ישמע,.
אחר כך אנחנו גמורים.!
צעדים אידה שמעה צעדים היסתרה תבוך שמלתה של אמא ורצתה ליבכות.
האם שהבחינה בכך, תפסה אותה עוד יותר חזק ואמרה לה בלחישה,
שרק אידה שמעה
אידה, אידלה מאמי, לא לא אסור לך ליבכות, לא ע כשיו.
אבל אידה התחילה לבכות ללא שליטה, האם תחבה בכוח את היד שלה ואמרה לה
בציויי שהיה מהול בקוצר רוח,
אידה, תינשכי את היד תינשכי! מאשר תיכבכי אם את רוצה לחיות.
הצעדים כבר היגעו למטבח זה היה הכי קשה, הם שמעו שהם זרקו את כל מה שהיה במטבח וצעקו בגרמנית
"צאו צאו ניתפוס אתכם" זה היה נורא ואיום.
עד שלפתע אידה הקטנה לא הרגישה כלום לא את הפחד ואת הרעד, היא פשוט התעלפה שם בין ידי אמא
שחבקה אותה.
וכך בילו שם את הלילה השחור עד שהצעדים נמוגו כליל.
ורק ה דממה של הסיוט הנורא מכל ירדה אט אט על המקום שהיה לפני כמה שעות הבית החם שעמד לקבל את השבת.סס
חזרה לבלוג
AddThis Sharing Buttons