הבלוג של אמא סיגל

קוד חופשי

סיפורה של אידה {היציאה ומה שראו בגטו}
19/04/2016 16:22:48
8 דקות ·

סיפורה של אידה {היציאה מה שראו בגטו}

הילדים עלו להתארגן לבשו את בגדהם החדשים, אידה שאלה את סשה לאן אתה חושב שלוקחים אותנו?

לא יודע אנה שסה אבל בטוח למקום של פחד כך ניראה לי, גם לי אמרה אידה, אבל נהיה ביחד אני ואתה נכון סשה?
סשה אמר כן גם נתנו לנו שמות חדים שבהם ניצטרך להישתמש בחוץ זוכרת? כן אמרה אידה בחשש רק שאזכור ולא אתבלבל, בוא נעשה סימן אמר סשה כשתיתבלבלי תגרדי במצח ואז אזכיר לך, ואותו הדבר גם אני וחוץ מזה נכתוב על פתקים קטנים ונכניס בשרוולים.
כן, אמרה אידה כל כך הרבה דברים ליזכור , יהיה בסדר חייך סשה.

הם ארזו את הכל היה להם קצת עצוב לעזוב את המקום, שהיה בטוח ושכרגישו בטוח ושהרגישו בו טוב, ושוב הרגישו כי הכל מהתחלה,.

בשעה 11 לערך היגיע אדם מבוגר בעל חזות גרמנית קשוחה, זה פשוט בשביל שלא ישימו לב שהוא משלנו אמרה המורה, כשראתה את התלמידים מפוחדים

נעים לימאוד אמר האיש פתאום, קוראים לי אדריאן פרשטיין ואני אהיה המדריך שלכם עד שאעזוב אתכם בתחנות בגבול הונגרהיה, זיכרו, כשיוצאים כולכם יודעים את השמות החדשים שלכם, ןכשניסע אלתדברו בניכם תהיו שקטים ותיסתכלו על דברים חוץ מהחלון, למה? שאלה אלה, מכיוון אמר אדיראין שהמבטים החיוורים והמפוחדים שלכם יכולים להסגיר שאתם בבריחה כלשהיא , טוב?.

הם נישקו את המורה בדמעות ובחיבוקים אמרו תודה על כל התקופה שהיו ביחד , אידה שמה את גורל שרק נהיה שמן מיום ליום בתוך התיק שנתנו לה, ואמרה תודה על הכל.

ויצאו לרחוב.

הם מיזמן לא היו ברחוב ההומרה, אנשים חיוורים והם ראו לחרדתם נאצים שומרים בכל פינה עם רובים שלופים ומכוונים על היהודים שהיו עם כותנות פסים דקות בכפור של מינוס עשר מעלות,
עוד קצת סינן אדיראן אל תישכחו את תעודות המעבר ואת השמות בהצלחה לכולם, תראו בטחון עצמי.

הם היגיעו לשער, משנהם היו שומרים, אדריאן דיבר משהו בגרמנים עם השומרים והם הורו לידים ,ורק ביקשו לראות תעודות. ישר הוציאות את התעודות כל שומר בחן בקפידה את הילדים מכף רגל ועד ראש וטפח להם על השכם 
ילדים טובים אמר בגרמנית. אדריאן סימן בראשון והילדים חייכו ויצאו מהגטו אל הרחוב השונה מאוד

כודם כל השמש הייתה בכל פינה, הריחות שעלו מחנויות הרחוב אנשים באו 
ויצאו מהחניות צוחקים מדברים, זוגות ישבו עם ילדים קטנים והכל היה רגיל, לא הייתה תחושה של פחד ברחוב, הם היגיעו לאוטובוס ושם אדריאן התחיל ליקרוא

אבבל ואדל כנסו בבקשה- אנה ואלה עלו במהירות אל האוטובוס

אדיאגו ואביר- גורי ומלך עלו לאוטובוס
אדינס ואולין זאב ופנחס עלו גם

אברלרד ואקיל- סשה ואידה עלו לאטובוס במהירות הם הרגישויותר בטוחים.

כשסגר את הדלתות פנה אליהם אדריאן ודיבר איתם, אתם הייתם בסדר גמור, אמר זיכרו להיסתכל על הכל חוץ מהחלון ולהיות שקטים ככל האפשר. צידו אותכם בפרוסות לחם וענבים וזה יהיה למשך היום, גם לכל אחד יש בקבוק מיים

עכשיו

אנחנו נוסעים נסיעה ארוכה וכל פעם נעצוב מעבר גבול אחר, על מנת שמשם אתם תרדו כל זוג ירד שם יפגשו אתכם ויביאו אחרים למקום שיש ילדים, ויתנו לכם קבוצה של חמישה ילדים, ותחזירו אותם לגבול ואחר כך נבוא ונאסוף אתכם ניקח אתכם לבודפסשט שם יהיה אפשר להיסתתר עד תום המלחמה..

חזרה לבלוג
AddThis Sharing ButtonsShare to LinkedInShare to Google+Share to Facebook19Share to אימיילShare to הדפס

by Taboola Sponsored Links בנוסף אולי תאהב/י את
מדינת ישראל נותנת הטבה למי שמעל גיל 60 - בדוק אם מגיע לך
ריאלי - מגזין כלכלי
הכתבה שיבואני הרכב לא רוצים שתקראו
CARCOST