הבלוג של אמא סיגל

סיפורה של אידה - דבורה ואבי

זיכרי אמר אבי לדבורה-כשנהיה בין השוטרים את תהיי ואילמת ואני אדבר , בסדר אהובה?
בסדר גמור אני , אני מפחדת, גם אני אבל אנחנו הולכים להציל את זאב וגם מחכים לנו במקום שלנו
אז ככה אנחנו לא צריכים לפחד לפנינו יש אתגר שלם.כולם סומכים עלינו 
כן נכון אמרה דבורה בכניעה.

הם הלכו בחושך , אורות עמומים היו מפתח חדרים שונים
לפתע אמר אבי דברוה כדאי שניתן ידיים כי הקרקע מתחילה להיות חלקה, דבורה נתנה לו יד ונראה כי הם הולכים בתוך ריק אחד גדול.

לפתע עצרה דבורה ולחשה נידמה לי כי שמעתי עוד צעדים אמרה. ונצמדה אל זרועו שלא בי עוד יותר.
אבי עצר והחזיק בה, אל תפחדי נהיה בשקט, הם היו בשקט גם הצעדים פדסקו הם המשיכו עוד קצת ללכת וג הצעדים התחילו עוד פעם.

אבי צעק אל החלל מי שם? יש שם מישהוא?

פתאום משום מקום נידלקה עלומר אור והם ראו חיל עומד מולם. החיל פנה ברומנית לאבי ואמר

שלום לך מי אתה ומי זאת.

אבי שהיה מבולבל אבל גם ידע את התפקיד שלו ופעל במהירות אמר, אני סוהר מתא 7 וזאת האסירה שלי.

מה היא עושה במקום כזה לבד? שאל הקול וצחק, אגב שמי דיטר,

כל המשפחה שלה נהרגה היא באה פה להיסתתר ואני מצאתי אותה, לא הרגתי אותה כיוון שחשבתי שאפשר יהיה לעשות בה ניסויים.

אהה.. צחק דיטר פתאום וליבה של דבורה ניתר ממקומה, אם תרשה לי אקח אותה אני אני הולך לשם, במילא.

לשניה היתה דממה מכבידה אבל אבי אמר, טוב אבל אני בא איתך.
תבוא אמר דיטר והוסיף למה את הצריך לבוא למקום הההוא אין לך משהו אחר לעשות, וחיך

חיוך מרושע נמרך על פניו.

אבי חשב ואמר פשוט אני מתלמד.
דיטר לא ענה הוא תפס בידה של דבורה שגם כך רעדה ואמר לאבי.
היא מוצאת חן בעיניי, מה דעתך שלפני הניסויי נעשה סיבוב קטן עליה, פה אף ףאחד לא יודע ולא רואה, אני פשוט חולה על זה ומזמן לא הייתה לי כזאת פרגית,.

מזל שהיה חשוך דיטר לא ראה את פניו של אבי שקפץ אגרוף ונשך את שפתיו כדי לא להגיב ודבורה היסתכלה על אבי מבט מתחנן, אבי חשב ושלף תשובה.

כדאי שנמהר חבר יקר |הוא היה חיב לדבר כך}

שמעתי שהיה פיצוץ כאן וכל הקירות עומדים-לקרוס
לא אכפת לי שהיא תמול אבל אני לא הייתי רוצה למות ולא במצב הזה בוא.

גם דיטר צחק בקול רב, טוב ניצחת אתאפק עוד קצת עד שנגיע
היא מוצאת חן בעיניי מאוד, ליטף את פניה והצמידה אליובכוח

את שומעת אמר, יהודיה קטנה, את תהיי שלי לפני שנחתוך אותך ביסוריים 
את תהיי שלי עכשיו את מרגישה עכשיו בואי בואי

הם המשיכו ללכת כשלפתע בלי שום התראה, אבי התנפל על דיטר מאחורה פצע אותו בגבו, דיטר שהיה חזק הספיק לראות מי פצע אותו ונתן ל אבי אגרוף חזק בחזה.
אבי נפלא כולו פירפר דבורה התנפלה על דיטר בכל כוחה דיטר ניסה להפשטה וצעק עכשיו יבת זבל עכשיו אני יאנוס אותך, מה חשבתם כך להתחמק, ממני עכשיו אני יהרוג גם אותך וגם את החבר שלך, אבל כודם את ת היי שלי הוא הצמידה בכוח איליו היא לא יכלה להיתנגד היא באה ליזעוק אבל הוא החזיק בגרונה, לפתע נשמעה יריה דבורה הרגישה משהוא חם חם נישפך עליה
ודיטר נפל על האדמה,

בואי בואי אמר אבי בקול חלש 
בואי נברח מכאן, דבורה ואבי הלכו בשקט עוד מרחק מה עד שאבי עצר, ואמר 
דבורה יקירה כל כך חששתי לך רציתי להרוג אותו עוד כשהוא רק הסתכל עלייך הוא חיבק אותה

לעולם לא הייתי נותן לך שהנבלה הזה יעשה לך משהוא

דבורה התחילה ליבכות,

פחדתי שאני מאבדת אותך המכה שהוא נתן לך בחזה.

הם ניקו את עצמם ודבורה ניקתה את עצמה מהדם שנישפך עלייה בכמות המים שהיתה להם עכשיו גם מים היו חסרים להם, מאיפה היה לך אקדח?
זה נפל לו ברגע שהתנפלתי עליו למשתי הוא לא שם לב

הנה יש עלומת אור קטנה ניראה מי נימצא שם נבקש מים

אתה חושב שזה בטוח. 
כן אמר אבי.

הם המשיכו ללכת לפתע שמעו בכי של תינוק, וצעקות

אן מה לעשות גניה את צריכה להחליט בין החיים שלך לבין של התינוק.

לעולם לא נשמע קול אשה בוכיה לעולם לא אוותר על הילד שלי

נשמעה סטירה, אבי אחז וסימן לדרורה בידו לישמור על שקט

אני יהרוג אותו אני לא מוותר עלייך

עדיף לי מותי מאשר להיות בידיעה שבני נהרג , פרוצה נשמע קול פרוצה לא סובל אותך אבל לא יכל בלעדייך אבי ודבורה החליפו מבטים כאילו מה קורה פה?

כן אתה אנסת אותי וכל לילה אילצת אותי לישכב איתך הרגת את בעלי אשר אהבתי ניצלת את זה שהוא היה אילם ובסוף הוא מת , נשמע קול צוחק נכון כך עשיתי ניצלתי אותכם לצורכים שלי והילד הבזויי הזה מה לעשות אבל אפשר להיפטר ממנו ואז תהיי שלי לעולם לבד אקח אותך לתא שבע שם יעקרו ל ך את האפשרות להיות אמא וכך אשתמש בך למכונת מין

אבל להרוג אותו בקלות 
וגניה ופתאום נשמע המבטא ברור יותר- שלשמע המבטא היצטמררו בבת אחת
מבטא רומני טהור
הנה אני מוציא את האקדח .... ובעודו אומר כך שמעו את קולה של האישה בצרחה לא !! לא!!

ואחרי הצרחה בכי של תינוק

ה ר ו ג אותי!!!!! התחנן הקול הזועק הרוג אותי הוא אינו אשם,

אני לא יכל יותר אמר אבי, ובא ללכת אבל דבורה אחזה בו בכוח
לא באי לא בבק שה, לא נוכל לעזור להם, עם כל הצער

ובעודה מדברת נשמעו שלושה יריות וצרחה לאאאאאא לאאאאאאא
ובכי קורע לב

אבי דחף את דבורה ורץ ל כיוון האור, אבי בבקשה בבקשה לא אמרה דבורה כשבעינייה דמעות, אבל אבי כבר נעלם, דבורה נישארה בחשיכה

בואי קרא מהר אבי בואי דחוף.

מה שהם ראו שם היה נורא ואיום, היה דם דם בכל מקום

גופת גבר אחד מבוגר יותר היתה כבר בשלבי ריקבון מוטלת בצד על הריצפה,

ובמרכז החדר היו גופה של גבר צעיר שוטר שכניראה ירה לעצמו בראש, וקצת על ידו היו התינוק המסכן ללא רוח חיים שכולו נקוב כמסננת, והדם עוד נישפך, ועליו הייתה אמו בתנועה של חיבוק כניראה שרצתה לנסות לעצור את הירייה שפגעה בליבו של בנה.

בואי דבורה חייבים לנסות ליראות אם הם בחיים, אבל התחילה דבורה,

שוב אבל? אמר אבי בקשיחות

את שומעת שוב אבל?
שום אבל ושום כלום דבורה מספיק ביזבזנו זמן אוליי היינו יכולים להציל אותם אילולי היית עוצרת אותי.

דבורה נפגעה מצורת הדיבור, אבללא אמרה כלום

היא לא רצתה לריב איתו לא היה לה כוח וגם לא במקום כזה לכן שתקה הוא המשיך צריך לבדוק דופק.

בואי אני יודע לבדוק , את אם יש כאן מים תתחילי לישוטוף ולנגב את איזור הדימום.
בסדר אמרה 
הייתה שם קופסה עם מים מאופשים 
בזה אפשר אבי שאלה בהססנות
כן פסק אפשר.

לאט לאט הרטיבה עם חתיכת בד והתחילה לנגב עד כמה שאפשר. 
הריח של הדם וה רקבון לא היו ניסבלים ריח של מוות באוויר דבורה לא אמרה כלום.

היא בכתה בשקט, עכשיו נבדוק את הדופק אמר, הוא בדק את הדופק של התינוק, אחר כך של האמא,

כשגמר לבדוק, לא היה צורך לישאול אותו כייון שעינייו ברקו מדמעות, הוא נגע בדבורה לאחר הרבה זמן.

הוא לא אמר מילה, גם היא לא אבל היא ידעה בלי שהוא יגיד מילים
הם התוספו לחללי המלחמה הנוראה.

דבורה התחיל אבי ראשון
איני יודע ממה להתחיל 
דבורה האשמתי אותך בדבר שלא רציתי שלא היה קשור אלייך ביכלל יקרה שלי
סליחה לא היתכוונתי דבורה 
פשוט פשוט, והתחיל לבכות, דבורה הייתה כמשותקת, דבורה סלחי לי סלחי לי לא רציתי לפגוע בך,

אבל פגעת אמרה פגעת בי אבי אני שהתמסרתי אלייך ואהבתי אותך אני שהאמנתי בך אתה נתת בי מילים כסכין ולא לא עשיתי לך כלום פשוט רציתי למנוע ממך אסון לא רציתי שיפגעו בך

ואתה לא התיחסת אתה האשמת אותי אותי את אהבת חייך כביכול התחילה להיתפרץ היא לא היתכוונה להיתפרץ כך כי אהבה אותו אבל המילים ביגלל היינו יכולים למנוע את המוות היא לא יכלה לישכוח איך שהוא אמר לה

והמילים נשטפו ממנה כגלים

אתה שהייתי האור בחייך
אתה שהייתי הנשמה שלך
אתה שנתת לי כבוד בימים בלילות
אתה שרדפת אחריי אבי אתה שנשבעת
לאהוב אותי ולא לפגוע

אתה אתה ובאומרה כך זעקה ובכתה בכוח הוא ניגש אלייה היא ניסתה להיתנגד דבורה סליחה סליחה אהובתי לא היתכוונתי את עדיין השמש בחיי האור ישות של אור תמיד כינה אותה כך את יישות אור דבורה את יפה שלי דבורה סלחי לי אין לי חיים בלעדייך אן לי ולא תהייה לי מישהי במקומך לעולם דבורה והוא התחיל ליבכות וגם היא בכתה בכו הרבה זמן

הם היו שם בחדר עם אנשים אבודים חללים אבודים של המלחמה הנוראה .התינוק שבה לעולם האם שרצתה להגן על בנה הבעל שרצה לעזור לאשתו.

אבי תפס בה וחיבקה עכשיו היא כבר לא יכלה להיתנגד אליו דבורה יקירה רציתי להציל רציתי להציל אני כל המלחמה הזאת משפיעה עליי זליחה אהובה שלי סליחה יקירה בבקשה ממך אל אל תעזבי אותי דבורה שלי אל תעזבי אותי

סובב את פנייה אליו והביט בה ברוך
ואמר
יפה שלי כמה את יפה
אוהב אותך אוהב אותך 
גם עם הבכי גם עם הכאב
סליחה שפגעתי בך

ופתאום תפס בה משך אותה אליו
ונישק אותה בשפתייה זאת הייתה הפעם הראשונה
והיא נענתה לו

ואחר כך אמר דבורה דבורה שלי 
היי לי לאשה את האור בחיי כן כן
את האושר בחיי חיים שלי
מבטיח לך לעולם לעולם
לא לכעוס עלייך סליחה דבורה
אך אם תגידי שאת לא סולחת לי
אן טעם בחיי

ארה לעצמי כדור יש עוד כדור אחד מהאקדח של דיטר ואהרוג את עצמי כאן לפנייך כי אן לי טעם בלעדייך אהובה שלי.....