הבלוג של אמא סיגל

סיפורה של אידה המפגש המרגש

עוד קצת אהובתי אמר אבי עוד קצת, אנחנו מגיעים מקווה שהוא באמת ידאג לאידה אמר אבי,

ש... נדמה לי שהם יושנים אמר זאב, בואי הם ניכנסו בשקט, אני עייפה אמרה דבורה רוצה לישון כבר, הם ניכנסו לחדר הם ראו חנה ישנה במיטתה מחבקת את הכרית של זאב

וסשה ישן במיטתו, כל כך שמחו ליראות אותם אבל היו עייפים מידי וגם מודאגים, לא ידעו מה יגידו ואיך יסבירו הכל, ומה אם אידה , אבל החליטו לישב לישון, את ההתרגשות ישאירו למחר בבוקר,

הם שמו את השעון שאלפונסו השאיר להם על פינת המטבח, השעה היתה שלוש לפנות בוקר, הם אירגנו את המזרונים שהיולהם, שם ושכבו לישון, לילה טוב אמרה דבורה,

לילה טוב את מרגישה נוח אהובתי, שאל אבי, כן פשוט עייפה רוצה לישון,

הם חבקו אחד את השני , כך נירדמו זאב נישכב בשקט על יד חנה, הוא לא ידע על ההריון של חנה , היא ישנה כל כך מתוקה, הוא כיסה אותה חיבק אותה ברוך, וידה שהיא לא התעוררה כאב לו קצת הראש , ואמר לה בלחישה סוף סוף אני רואה אותך אהובתי כשתתעוררי תחשבי שאת בחלום.

הם נפלו לתרדמה.

זאב הרגיש משהוא מטיל על פניו הוא היתעורר, זאב אהובי פתאום שמע קול מרחוק זאב אהוב שלי , חזרת אליי, או שאני בחלום, זאב שישן עוד שינה עמוקה לא הצליח ליזכור מה קרה, הוא המשיך לישון, ושוב ידיים מטיילות על גופו.

זאב, זאב, הרגיש שמישהו מחבק אותו, זאב אויי זאב כל כך התגעגעתי אלייך,

הכרתו של זאב התחילה לחזור אט אט איליו, הוא תפס בידיים שטילו לו בפנים ופקח את עינייו,

חנה חנה שלי, אמר ונישק אותה ברוך , חנה התגעגעתי אלייך לא חשבתי שאזכה ליראותך, חנה יקירתי איך את מרגישה, הוא חיבק אותה, והיא היצטנפה לתוך זרועותיו,

הוא הצמיד אותה חזק איליו, או חנה חנה התחיל ליבכות, חנה כל כך חששתי, שלא אראה אותך לעולם, עמדתי למות 
ש... אהובי ש... אל תיתרגש אני פה איתך אהובי לעולם

י ש לי משהו לספר לך

מה אהובתי, מה שתגידי, ליטף אותה בחוזקה, אל תעזבי אותי איני מאמין אנה אל תעזבי אותי לעולם, איני רוצה לעזוב אותך לעולם אמרה חנה , מתוקה שלי התחיל לנשקה חזק,

אתה תיפגע בתינוק לחשה לו והסמיקה קלות,
לרגע אחד לא שם לב למילים ו וברגע שני נעצר כאילו העולם עמד מלכת, מה? מה? אמרת לחש?.

כן, בעינייה היו דמעות שרצו לצאת, כן אני בהריון אמרה,

זאב שעכשיו התעורר לחלוטין צעק איי חנה חנה הביטי אליי , האם אני עומד להיות אבא שוב... זה נפלא זה מתנה האל, אהובתי אהובתי חיי לך ומותי אהובתי הוא חיבק את חנה ונישק אותה, אויי אויי בכה לתוך כתפייה אויי, עשית אותי המאושר באדם, חנה חנה שלי, חנה בכתה איתו ביחד, אהובי אהובי

אן אלוהים הפגיש בנינו אמר גם עם הבדלי הגילים שום דבר לו חוצץ את האהבה שלנו שום דבר אהובתי.

זכיתי בך פעם שניה בחיי אחרי שאיבדתי את משפחתי והוא התחיל לבעות

הבטיחי לי שתשמרי על עצמך אהובתי

אשמור אמרה חנה, אהובי עברת מסע עצום פחדתי שאבדתי אותך

לא איבדת מותק לא יותר אמר זאב ועכשיו הס הנה אני כאן חובק אותך יקירה שלי, שום דבר בעולם לא יפריד בינינו 
בואי יפה שלי בואי חבוקים בעודם אחד בשני חבוקים שמעו פתאום את קולו של סשה.

זאב שמעתי נכון או שאני סתם חולם זאב,
זאב שמעתי או שאני סתם חולם זאב,

חנה אמרה במהירות לזאב כי שסה נהייה עיוור היא לא זכרה אם זאב יודע או לא אבל אמרה לו

זאב ניגש ישר למטתו של סשה חיבק אותו ומר כן סשה כן יקירי הנה אני פה , הצליחו להציל אותי, סשה התחיל לבכות זאב מאור עיניי ניגזל לא אוכל ליראותך עוד לעולם,

איך אתה 
זאב קירב את פניו אל סשה ולקח את היד של סשה, הנה הנה אני והעביר אותה קלות על פניו, סשה יהיה בסדר נטפל בך תעבור את זה.

אידה שאל לפתע סשה למה אני לא שומע אותה? היא יושנהת
את האמת לא חשבו על זה, זאב ענה תירגע סשה הכל בסדר, מה בסדר? שאל סשה? הכל לפני התכנון סשה אמר זאב אל תידאג,
סשה נתן צעקה מה מה? אל תגיד לי שקרה לאידה משהוא?

לא תירגע אמר זאב, זה סיפור ארוך אחר כך סשה תנוח בנתיים

לא! אמר סשה בצעקה איפה אידה שלי? ידעתי שאי אפשר לסמוך על הבן נבלה הזה, לשם הצעקה הזאת כולם כבר התעורר דבורה אבי חנה קראה דבורה בשמחה הם התחבקו כל כך חזק וכן חנה עם זאב

תיזהרי עלייה אמר זאב חנה בהריון, יו.. מזל טוב אמרו כולם

בתוך כל השימחה נישמע לפתע קולו הזועק של סשה

איפה אידה? מה קורה פה? איפה היא מה קרה לה

אני רוצה להרוג אותו ואני אתנקם בו 
אידה אידה לא לא היא הלכה לי אמר ובכה ובכה דבורה ניגשה איליו וליטפה אותו ברוך

סשה סשה תירגע אידה בהריון.

לא לא אידה שלי, לא אידה אהובת ליבי לא לא מתה

עוד פעם חזרה דבורה ואמר הלו

סשה אידה בהריון ולכן הייתה חייבת כמה ימיםלהירגע, סשה שכב בערפול חושים, זאב ניגש איליו חיבק אותו, חבר שלי יקר אמר אידה בהריון ואז סיפר לו את כל הסיפור מההתחלה, מה? אמר סשה מה אמרתם? אידה בהריון?אידה אידה שלי? ולמה היא לא באה דבורה אמרה לו בוא נסביר לך הכל וכך הם ישבו דבורה אבי וסשה ודיברו על כל שעברו.

הם פרצו בבכי ואחר כך שתקו זאת הייתה שתיקה מהולה בעצב בחוסר אונים

בעודם יושבים פתאום שמעו את קריאתו של סשה

חנה, דבורה, אבי, אני רואה חזר ואמר סשה מה אני מחזיק ביד

זאב לקח ספר תהילים קטן של אידה והביא לפני עייניו של סשה מה זה שאל , סשה התחיל לבכות, זה ספר תהילים של אידה אני לא מאמין פסק זאב

אני רואה ומתגעגע ליראות את אידה ופתאום קולו נישבר התגעגעתי לאידה ליראותה ובאומרו כך בכה וקולו זעק אל השמיים

זאב חיבק אותו ואמר לו אל תיבכה סשה הכל יהיה בסדר....

אידה הייתה רוצה ליראותך מאושר, ואנחנו נידאג לאידה אל תידאג לא ניתן לשום דבר ליקרוא לה, ספרו לי הכל איך היה אמר סשה

כולם התקבצו ליד מטתו של סשה ואבי התחיל לספר הכל על אלפונסו ועל כך שהיו במצב מסוכן ואלפונסו הציל אותם, אחר כך הייתה דממה דממה של הרבה שאלות אבל תיקווה אחת גדולה ס שה התחיל להרגיש כבר את המתח של לקראת הסוף ולא רק הוא הרגיש אתה כולם הרגישו את תחילת סוף המסע שלהם