הבלוג של אמא סיגל

עזבו את השטח קרא כרוז, עזבו את השטח מהר,

ידיים חזקות לפתו את אבי בחזקה מאחיזתו בגופה ללא החיים של אנה, לא, לא, עזבו אותי אנה אנה בכה.

אבל הידיים היו חזקות מאוד ממנו, אנה אנה זעק אנה, מבקש את סליחתך אנה,

זה לא יעזור היא כבר לא תישמע אותך, לא לא אמר לא לא אני הרגתי אותה אני... הוא הרגיש מעורפל מישהו תפס בו בחוזקה והפשיל את שרוולו.
הוא לא יכל להגיד כלום גם הרגיש שכוחותיו נעלמים, ראשו היה מבולבל מישהו הזריק לו משהו והוא נפל לשינה עמוקה.

אבי דיי דיי מישהו דיבר פשוט הוא שמע אבל לא יכל לעשותכלום ולא לענות, אבי מקווה שתישמע אותי. מה עשית? אינייודעת מה עבר עלייך אבי זה אני אחותך, מה קרה אבי, אבי התעורר.

הוא לא יכל להזיז שום איבר בגוף גם לא היה בו רצון הוא הרגישקפוא, ולאט ל אט חדרה לו ההכרה, הרגשות פעלו לרגע רצה לישכוח לישכוח מאכל אבל הוא לא יכל הרגשות היו למאכלת אש בליבו. בגידי גופו ובנפשו אנה דבורה שרה

אבי שמע מישהוא בוכה מרחוק אבי מה קרה לך מה עשית. איני יודעת שרה סיפרה לי כשלקחו אותך מגופתה של אנה, ופה הבכי התגבר, אבי לא הבנתי למה ביכלל ואי ניכנסת למצב הזה.

אני לא שופטת אותך כי באהבה אן שפיטה ואהבה היאחופשית אבל היית צריך לעדכן ולדבר על זה , לדבר עם אנה על זה ואתי אבי, היית חיב לשלוט ברגשות אבי, רגשותיה של אשה הם לא למישחק אבי, גם הם לא דבר מובן מאיליו שאפשר לשחק ואחר כך להיתנצל זה כואב, יפה עוד קול היצטרף ואמר ש...ש... אהובתי אידה אל אל תיתרגשי יותר מידי את ב עצמך הולכת על חבל דק ועד שקיבלתי אותך בחזרה בבקשה אל תיתרגשי,

אנילאיכולה סשה אבי כבר התחיל להבחין אבל לא יכל לזוז סשה אנילאיכולה הוא אחי בשר מבשרי דמי אי אפשר לשפוט אותו, אבל אם היה מדבר היה לו קל יותר, אינךחושב אהובי. כן נכון אבל הוא בחר לא לדבר, אני זוכרת שניסה אבל לא יכלתי מהמצב שהייתי להבין ומממש לעזור לו,

אהובתי אף אחד לא יכל לעזור בעיניני הלב כי לב זה איך שהאדם עצמו מרגיש.

מה יהיה סשה אח שלי שבור, וגם שרה כמובן שרה שבורה על עידו, ואבי פתאום ליבו היתאהב בה כי אני לא יודעת למה, והוא הצליח להביא אותה כך שתתחיל לפתח רגש,

כי אחרת לא היתה נשיקה וואו,, איזה מצב מסובך ועכשיו ביכלל הוא סטר לה והיא שבורה לגמרי, מה לעשות עכשיו היא התאהבה בו והא כולו אנה או דבורה כבר איני יודעת והתחילה ליבכותלתוך זרועותיו של סשה איני יודעת מה יהיה עזור לי עזור לי.

זה יצריך טיפול ארוך אבל אל תידאגי אנחנו אוהבים את אבי לא ניתן לו ליפול.

הייתה דממה הדממה שסחפה את אבי עוד פעם למצולות השינה והרגע הרםללא מחשבה ללא דמויותללא צלילים.

הם בכו בשקט אידה, החזיקה בידו של אבי, יסמין בהתה כאילו אינה מאמינה, דב וחנה היו נירגשים ב שקט חנה בכתה על כתפו של דב והחרישה את אנקותייה על כתפו, דב רק ליטף אותה ברוך ואמר די די אהובתי אל תיבכי.

לפתע אביתר ניכנס ואמר חייבם לפנותאתכם ע כשיו , אבי ישאר כאן איתנו, אבל איך אמרה אידה מצבו הנפשי הוא יתגבר אמר לפתע אביתר בקול הכי קשה שנשמע אי פעם, אביתר אמרה יסמין אינך יכל להגיד למישהו אחר, הוא זקוק לתמיכה עכשיו יש כאן טרגדיה, לא כדאי להרחיקו ,

אןלנו ברירה אמר אן לנו והוא הבטיח את מילתו, לא צעקה אידה, שסה אמר אני אלך במקומו, לאל א אמרה אידה בבהילות איני יכלה לחשוב על לאבד אותך

לא דב גם גם קם ואמר , אני גם אלך לא אינ יכל אמרה קורל, מצבך הבריאותי לא מאפשר זאת סשה יותר מתאים,

לא לא סשה לא, אל תידאגי אהובה שלי סשה חיבק אותה

לא איני מסוגלת קודם אבי עכשיו אתה לא לא , אני אתאבד בסוף התחילה ליבכות, לא אל תגידי כך אמר סשה אני אחזור וחוץ מזה אם את אוהבת אותי אז את צריכה לישמור על זאב, אידה התחילה ליבכות רמית חיבקה אותה.

לא לא סשה לא אוכל , אין הרבה זמן אמרה קורל לפתע נשמעו הפצצות חייבים עכשיו אמר אביתר, בואו נעביר אתכם נכניס אתכם לרכב משוריין, הרכב עצמו משוריין נעביר אתכם למקום בטוח, המקרה של אבי עלו עלינו חייביםלהוציא את כולכם אפילו בין ההפגזות,

הרוחות התחילו לסעור

סשה נשק לאידה חזק ואמר לה תשמרי על זאבאוהב אותך 
דב וחנה היו צמודים וככה יצאו הם התישבו בשקט מתוח , והיה קור מקפיא במשאית.

הם נצמדו אחד לשני, אבי שכב על יד אידה כולם רעדו המשאית התחילה לזוז בשקט , מישהו לחש בשקט אנחנו לאט לאט נוסעים יש פירצה כאן ומכאןלאפשר לעבור רק נקווה שלא יראו אותנו, אידה בכתה רמית חיבקה אותה, די יהיה בסדר אבי וסשה יהיו בסדר,

לא איני מאמינה כבר שום דבר לא יהיה בסדר יותר לא אשמע את סשה, וגם לא את אבי אני בטוחה.

אידה די הירגעי אמר דב אני יודע כמה קשה לך , ומה עם זאב הבן שלי, לא לא הכל נלקח לי הכל אן לי כלום בעולם,

רמית חיבקה אותה ואמרה אתחייבת להיות חזקה הילד שלך בסדר עוד מעט תיראי אותו ו.... פתאום נשמע פיצוץ קרוב אליהם אידה צרחה סשה, סשה רמיתחיבקה אותה חזק, אידה הירגעי הירגעי אמר דב לא לא לא אמרה אידה אוכל להירגע כששני האנשבים החשובים... ופתאום נשמע עוד פיצוץ האוטובוס עצר ואזעקה נשמעה שוב, סידרת פיצוצים נשמעה שוב,

אבי היה מעורפל אם כי פתח את עינייו אידה היתה עלידו בוכיה , אבי אביתחזקי מעמד אבי, אל תלך לי , שום דבר בעולם הזה לא שווה שתלך, אינ אשם אבי , אני זקוקה לך צריכה אותך, אבי אני פוחדת להישאר בעולם הזה לבד.וגם זאב וסשה לא פה והיו פיצוצים ואולי לא רוצה לחשוב א המחשבות באו לה והציקו לה, והיא לאיכלתה לעשות שום דבר כי אלו היו המחשבות.

בואי אליי אמרה חנה, אל תפחדי, דב וחנה חיבקו את אידה חזק, די אסור לך להיתרגש יותר מידי, אידה לא פסקה מלבכות

אח שלי נמצא במקום חשוך מאוד ואיני יכולה לעזור לו אמרה, אני אחותו לאיכולה לעזור לו, והיא פרצה בבכי

שקט יקרה כבר אנחנו נגיע לשער ושם נתפלל שנעבור ותראי את זאב וסשה,

ניסתה להרגיע רמית, ואח שלך כולנו ענזור לו

שרה אמרה אידה, שרה אני מיצטערת מאוד אבי לא רע הוא בסערת רגשות, בבקשה סלחי לו, איני יודעת מה עבר עליו הכניס אותך למערבולת, שרה בהתה באוויר ובכתה,

אן שום הצדקה בעולם שהיה צרי לתת לי סטירה

אני לא קיר אמרה אני לא קיר של רגשות, לא ביקשתי ממנו רחמים לא ביקשתי ממנו שיתאהב בי, ויגרום לי להתאהב בו ועכשיו כשבאתי לעזור לו בשעה הקשה , שאהובתו גססה בידייו, ואני אני יודעת מה זה לאבד , ופה התחילה ליבכות מה זה לאבד אהוב אהעבתי את עידו אף פעם בחיים ל א לא הרים עליי יד ולא צעק עליי היא בכתה ומישהו שם חיבק אותה, וניסה להרגיע,

דיד י אני מיתנצלת בשמו הוא לא היה עושה דבר כזה.

לפתע נשמע קולו של אבי כאילו ממרחקים, אידה אידה , אידה התנערה מהחיבוק של דב וחנה וניגשה לאבי ששכב עד עכשיו,

אבי אבייקירי אני אוהבת אותך אתה שומע? אני לא אתן לך ליפול אינ אשם זה היה גורלה של אנה,

אידה שוב קרא אבי ומבטו בבהא באויר, אבי עברנו כל כ הרבה נעבור גם את זה, אידה אמר לה והפעם המשי אני רוצה לבקש סליחה משרה אמר חלושות.

שרה סלחי לו אמרה אידה, נואשות , אנילא קיר של רגשות אמרה שרה, אני כולי רגשות, הסטירה הזאת שהעז לתת לי שברה את משבר האמונה שלי באח של, אפילו אם רציתי לא אוכל... שרה תקשיבי תקשיבי לי, אח שלי מיוסר גם כ מכל הכיוונים את אנה הוא אהב אבל לא כמו דבורה, דבורה היתה מיוחדדת את אנה היתאהב בה לאט לאט אישיותה קסמה לו וגם כינותה, איני יודעת מה בידיוק לגביי, אבל תסלחי לו , לפחות שדבר אחד ירד לומהלב הכאב שלו את לא יכולה לשפוט אותו בצערו כמו שאף אחד לא שופט אות בצעריי,

מבינה שזה כאב נפשי יותרמאשר כאב פיזי אבל נסי ל הבין

איני מצפה שתאהבי אותוא בל תנסי למחול לו ותיראי אי הוא יפצה אותך. על הסטירה בבקשה שרה, מדברת אל ליבך, יודעת שיש בו הרבה

שרה הינהנה כשדמעות בעייננה ואמרה בסדר אסלח לו אידה ואתיודעת

אידה ניגשה אלייה ואמרה אל ת\לא תיצטערי תודה שרה ידעתי שליבך רחב, ואחר כפנתה אל אבי, אבייקיריה שמעת היא סלחה ל הכל בסדר,

את באמת סולחת לי שרה, שעל בקול חלול שרה נשמה אמוקות ואמרה גן סלחתי לך, ולא היסתכלה עליו.

אבי התפרץ בבכי לא היתכוונתי שרה, איני יודע מה עלבר עליי אני לעולם לא היכתי אף אחד בחיי, וגם אני איבדתי את היקרה לי מכל את אנה ובאותו הזמן אהבתי אותך אני מבולבל ברגשותיי כרגע, בבקשה סלחי לי שרה,

שרה עשתה כן בראש.

לפתע נשמעו קולות מבחוץ, רשימות בבקשה שקט אמר דב

חנה ניצמדה אל דב אידה נצמדה אל אבי וחיבקה אותו, שניהם היו זקוקים לחיבוק, כל אחד בעולם שלו מכונסים מפוחדים הייתה שתיקה של כמה דקות פתאום נשמעו קולות, אני אומר ל שכדאי שנידוק בפנים, לא אן צור אמר קול אחר הם לוקחים אותם ללמוד קצת, אבל יש מרגליםלא משעת?אמר מישהו נוסף תשמע יש בו חותמר מנדטור אריק

טוב טוב ניתן להם לעבור על אחריותך, הורגשה הקלה כשעברו זמןמה

קורל פתחה ראשונה ואמרה כן הנה המיכתב שמופנה למתווכים ליסמין ולאבייתר כדלקמן

שלום
ב 10 באוקטובר 1945 נבצע פעולה לילית להצלת כל העולים ממחנות המעפילים השונות,
כל מתווך יקבל מיכתף מזוייף אשר הכנו מראש כאשר ישאלו להצגת מסמכים, ובו יהיה כתוב שמותר, והחתום יהיה מנדטור אריק- מנדטור ככלל זאת רשותמנהלית ראשונה אשר מוסמכת להוציא אישורים כאלה, ואסור שיגלו שה מזוייף

זה כדיןמוות במקום

בהצלחה במשימה לכולנו עלהחתום

נחום שריג- מתכנןומבצע פעולות החילוץ

הייתה שתיקה כולם נירדמו פתאום המשאית עצרה, הגענו קראה יסמין תיכף יגיע מישהו להסביר לכם היכן אתם.

הם התעוררו בענייםמפוחדות אידה רק שאלה מה עם זאב וסשה.
האם אראה אותם, הכליהיה בסדר חיי לה דב.

נשמעו צעדים ואחר כ ניכנס מישהו בעל חזות רכה ונעימה, ברוכים הבאים למחנה בבת גלים, זהו אינו מחנה מעצר, זה לא כמו היכן שהייתם,

פה תעברו תהליכי שיקום יקנו לכולם תעודות זהות ישראליות, תהייו אזרחי המדינה, פה יתנו ל כם בגדים רגילים לא של עצירים,

כאן גם יש חדר אוכל, תלמדו לעבוד עד שנקבע לכם מקומות של דיור בבתים בארץ ישראל,
פה זה כמומעבר.

פה יהיו גם שמירות אבל לא עליכם המשי להגיד פה בשבילכם שהאוייב לא יגיע לכאן ולא יתקוף.

מה עם הבן שלי זאת ועם סשה, היכן הם אני רוצה ליראות,

אל תידאגי יקירה אמר האיש, אני אדאג ל באופן אישי שהילד של תיראי אותו הוא נמצא כאן עם עוד ילדים יש לנו כאן ביתילדים שאפשר כל הזמן להיות שם ודואגים להם,

ולגבי בעלך אצור קשר עם הלוחמים ואראה אם הוא יכל לבוא כדי שתיראי שהכל בסדר.

תודה התחילה אידה לבכות רמיתחיבקה אותה ואמרה הכל אידה יהיה בסדר

שמי אלי שכחתילהציג ואני אחד מהמדריכים כאן

תיצתרכו ל עבור טיהור כפי שעברתם במחנה ותקבלוציוד חדש,

חנה שאלה האם ניצטרך שוב להיפרד בניםובנות לחוד להפריד משפחות גם לייש ילדה, רחל

אלי חייךואמר לא פה אתם תגורו ביחד בביתן אחד נישתדל לרכז אתכם ביחד

תודה תודה היתה התרגשות קלה והקלה

אתם עוד תיתרגלו לכאן אמר האיש וחייך, פתאום נשמע בכי קורע לב,

עצוב לי עצוב לי, היא גם הייתה צריכה להיות ולחיות והכלל ביגלל.

זה היה אבי הוא התפרץ בבכי שום דבר לא י שנה את ההרגשה הפנימית שלי. אידה אמרה אבי לכולנו יש רגשות שמתפרצים אן לנו שליטה על זה וזאת הבחירה שלה, התגובה שהיא רצה אל התופת היאלא ידעה שהמוות מחכה לה בפינה, בטוחה כי לא רצתה למות היא הייתה נותנת ל בראש אבל להקריב אתהחיים זה פשוט היה הגורל שלה,

לא משנה לי איבדתי אותה, ועכשיו אני לא יכל לחשוב שזה לא ביגללי אן ליטעם לחיים תעזבו אותי כאן אני גורם רע רע הנה גם דבורה וגם אנה כלמי שהכיר אותימת אז מה הטעם ש...ש.. אחי ש... הירגע , דברים של כאב מליב יוצאים נעזור לך אינך אשם

תישמע לדברי אחותך אמר דב היא יודעת מה שהיא מדברת לפתע אלי עלה שוב פעם
היתכוננו לרדת