הבלוג של אמא סיגל

סיפורה של אידה יסורי מצפון

כולם שתקו , חנה דמעות בעינייה גם דב זאת היתה תמונה כאובה של הזמן.

נו אמר אמיאל בקול שבור, איך אנייכל להיות ולחיות עם דבר חזה עם ידע כזה איך?

דב ניגש אילו, קודם כל חיבק אותו, חיבק אותו חזק ואמר, תיבכה תיצרח עליי, אני פה תיבכה כל עוד אתה יכל, וכמה שאתה יכל אל תשאיר בלב,

מי אתה? התריס כנגדו אמיאל, אני דב בעלה של חנה תאמין לי עברנו הרבה.

כל אחד אמר אמיאל עובר, עכשיו אני מכיר באנשים טובים כל חיתר אנון אמא שלמה את המחיר, והוא התחיל ליבכות.

דב הצמיד אותו אילו חזק, תבכה ילד תיבכה שישחרר אותך תבכה אני פה.

חנה לפתע אמרה, לא ידעת ההתנהגות שלך היתה משברים, לא ידעת שכך זה היה .

אבא שלך רדה באמך, ואמך למענך ספגה הכל, אבל אל תרגיש רגשי מצפון יקירי אמרה חנה.

איך לא ארגיש, אם יכלתי לעשות אותה קצת מאושרת ולתמוך בה עם השקשר שלה אם אברהם.

אני לא בסדר אמר, אף פעם לא נתתי לה להרגיש, לא נתתי לה להרגיש אמא אין לי זכות לחיות אן לי זכות להיקרא אבא ביכלל ביכלל.

ש... אמר דב לפתע

אנימעדיף שתיקה חכמה מאשר מילה צודקת

פעם שמעתי את אבא אומר לה המשיך אמיאל

אני במקומך הייתי בוכה עלמשהו שסידרה ועשתה והוא כעס עליה עלמשהו שלא יהיה במקום. ואמא בכתה בשקט ואני עוד הצדקתי אותו.

ש... אמר דב עוד פעם וחזר על המישפט אנימעדיף שתיקה חכמה מאשר מילה צודקת

מה אמרהת יקירי? שאלה חנה במעיןחוסר אונים.

השתיקה היא חכמה בשתיקה אפשר לפרש ולחשוב על הדברים , למה אם הדברים נאמרים זוהיא פסיקה כמעין שורת הדין, שאין עלייה עוררין, ומילה שנאמרת לא משנה אם בטעות או לא היא נאמרת תלוייה באוויר יכלה ליפוגע ואילו שתיקה לא פוגעת ולא נוגעת אמר דב.

אז מה עלי לעשות? בכה אמיאל, מה אתה מציע לי, נישארתי לי עם רגשי מצפון עזים שאף אחד בעולם לא יודע מה אני עובר.

דב המשיך לחבק אותו אך אמר ילדי הנה יש מישהו כאן שבדיוק במצוקה שלך, ולא משנה מה הסיבה אבל המצוקה אותה מצוקה החוסר אונים אותו הדבר, הוא ניסה לשים קץ לחייו אבלמזל שגילו אותו לפני שלא היה נשאר את מי לחיות.

אהה אמרה חנה דב תישתוק סיננה בשקט, למה אמר דב למה יקירה, כן אולי הוא זקוק לו וזה זקוק לזה שווה שניהם במצוקה עלמוות, ורק הם יבינו אחד את השני,

סליחה אמר אמיאל אני איני יודע במי מדובר, דב וחנה סיפור לו את המקרה של אבי וכל פעם שאמיאל בא להגיד משהו אז דב המשיך והמשיך, ובסוף שתק.

חנה אמרה האם אתה חושב אהובי שזה מה שיכל לעזור להם, דב הנהן בראשו ואמר כן אני בטוח.

אמאיאל אמר הייתי רוצה ליראות אותו הוא לא ידע שכך זה יהיה כמו שאתה לא ידעת לא היה לך מושג אמר דב.

אבל זאת אמא שלי והייתי חייב לדעת לכבד אותה, הייתי אכזרי כלפייה והיא סבלה ושתקה עד שנפטרה מכאב, כשהאבא החורג שלי נהרג הוא כל כך אהב אותה וכיבד אותה ואני רק זילזלתי בה וירקתי להבפרצוף, אמאיל התחיל ליבכות

הוא אמר על אבי הוא אן לו מה להיתיסר ביגלל נשיק הקטנה,

תבין אמר דב שניכם מתיסרים כי אלו שהיו זקוקים לאהבתכם הלכו מהעולם הזה ללא תמורה, הוגנת ואמיתית ממכם , נכון נכון אמר אמיאל

ולכן אתם כאן , הם סימו את התפקיד עלמנת שתלמדו,

מה מה ללמוד שהייתי בן גרוע, לא לא ארצה לחיות וגם אן לי כוח תשמע אמר דב לפתע בעינייו דמעות

לכלנו כולנוה יתה סיבה למות וכולנו היינו הסיבה בשביל החיים אם אנו נוותר אז לא ישאר כאן מי שיספר, לא יהיה כאן הנצחה לאלו שהלכו, ואתה היית ילד קטן גם שהיית קטן נתת לפחדים וללבטים ולא הבחנת לא קישרת , אבל היא אמא שלי

אמא או לא מאמא התנהגת בלחץ אמר דב, אבל איני יכל לחיות כך,

זה לא שאלה של יכל או לא יכל זה עובדה, אתה חי את הנעשה אין להשיב, אבל אתה חיי וכל עוד אתה חי אתה יכל לכפר על ההתנהגות שעשית להיות אדם טוב יותר ולעזור

וכרגע אתה תבוא איתי לעזור להציל אתה חבר הטוב שלי אבי

דב קראה חנה בקול דב אינך רואה שהוא אינו יכל עכשיו אל תלחיץ אותו

יקירה יש דברים שאניך יודעת אמר דב בקצרה, חנה נישארה המומה ופגועה מתשובתו של דב אך העדיפה לישתוק

הם היגגיעו לחדרו של אבי אבי ששכב ללא נוע היסתכל ואמר לדב

מי זה? דב סיפר לו בקצרה ואמר אני עוזב את שתיכם פה ביחד תדברו אחד עם השני.

כשדב עזב הייתה דממה אמיאל התחיל ליבכות שוב פעם, והפעם בלחש

אבי לא אמר כלום.

נימאס לי אמר אמיאל הם לא מבינים שאני גרמתי לה נזק וסבל כל חייה על מנ אתה מדבר אמר אבי ללא קול.

גרמתי רע לאמא כי הייתי אנוכי וחסר רגישות, אבי זע במעין נוחות

אבל זה לאח אתה הייתחסר רגישות? קרא אבי שמעת את המקרה שלי? אמיאל הנהן בראשו

אבל זה לא כמו אצלי אמר אני פגעתי באמא אמא שאלה למנעי ושתקה וכשהיה לה אפשרות להנות בחיים שרפתי את ליבה.

אני שרפתי את ליבה של החברה שלי, בגדתי בה התחיל אבי ליכעוס, בגדתי בה.

אמיאל לפתע אחז בידו ואמר, תישמע אם הלכת עם הלב שלך אל תאשים אותו, מה שהיה צריך ליקרוא היה קורה, אבל היא למען השם נהרגה בזמן שברחה ממני אם לא היתה רואה

אותי מתנשק עם שרה, ואיך פיתחתי אהבה איך יכלתי הרי אנה הייתה בת זוגתי.

זה הלב שלך אמר אמיאל תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אני יודע מה זה לחיותללא אהבה ומה זה אהבה, ראיתי את האהבה שהיתה וניצחה בין דודו של אברהם לאן אמי שניהם זיכרונם לברכה, ראיתי איך אמא פרחה, כשדוד שלי אברהם מצא את מפתחות ליבה שעבדו מזמן.

ואם היא נהרגה כשברחה זה לא אשמתך לא רצית שתמוש וגם היא לא רצתה ותאמין לי היא רצתה לחיות היא הייתה מוכנה להרוג אותך באם היתה בחיים, אבל זה שהיא נהרגה זה לא אשמתך פשוט תפקידה בעולם הזה היסתיים.

לעולם לא אסלח לעצמי, לעולם לא ולא אוהב, שרה רוצה להיות איתי אבל אני לא יכל להיות איתה אמר אבי.

אתה יכל ליפתוח דרך חדשה בחיים, אמר אמיאל ולנסות להיות טוב יותר כי זאת אהבה אמר אמיאל, ואהבה מתפתחת ככה איא פשר לינצור אותה או לתכנן אהבה היא ספונטנית וכשהיא ספונטנית, היא הכי יפה והיא אמיתית.

אבל אבל היא מתה לי בידיים,

תישמע יש לך ברירה אמר אמיאל, וזה לא לוותר על האהבה שבאה אילייה למרות הכל

ואם אן לי שום הרגשה, אנימ רגיש גועל מעצמי אמר אבי,

אז זה יבוא תאמין לי אמא אמיאל תיסתכל אמא מסכנה סבלה למעני, יותר אני הייתי הריון שני כיוון שבהריון הראשון היא הפילה מכיוון שאבי דחף אותה לריצפה ביגלל סלט, והיא אומנם לא רצתה לדעת שום דבר כיוון שהכאב על מות העובר היה גדול מנשוא, אבל אבי הצליח לבסוף להתל על ליבה, וכתוצאה מכך אני נולדתי וחבל שך.

כם כך אמא הרגישה שהתאונת עבודה שלו זה בגללה , שלא נתנה לו חיים מספיק טובים, כי אמא נאיבית כזאת אבל אמא טובה

וגם היא הייתה נגיד עם אברהם ואבי היה תוך כדי זה נהרג גם הייתה מאשימה את עצמה?

אתה צודק אמר לפתע אבי כשמשהו צריך ליקרוא אז הוא קורה ולא ביגלל מצב שהיה או לא היה

התאונה הייתה כתובה משמיים כמו שאנה נהרגה

נכון אמר אמיאל, ואנשים מישתנים ללא היכר כמו שאבי כשרצה לחזור לאמא הישתנה לטובה, אבל אופי תמיד נישאר כך

כן גם אנה שלך לא אומר אבל אם קרה כך קורה כל קודם כל הלכה לפי בחירה חוץ מזה אי אפשר לדעת הסתכל על החברים שלך האם הם לא ניפרדו לעולם, אבי חשב ואמר כן אתה צודק.

אז אתה יכל ליכאוב וזה בסדר כי בכל זאת היה קשר אבל לא ליכאוב על בחירת הלב

אצלך אמא אמיאל בשברון אצלך זה לא כמו אצלי , אבי אמר אתה לא אחראי על מה שאמרת להורך וגם לא ידעת הייתת ילד קטן ואמא שלך אם אתה רוצה עוד להעניק ולפצות אותה אפילו שאינה כאן תחייה את החיים תתן לה להרגיש לנשמה שלה שלפחות היא הסתירה ממך את שאביך הביולוגי עשה על מנת שתיגדל באווירה טובה ותמיד שיחקה איתך וגידלה אותך רצתה שיהיה לך טוב

אל תעלה לשמים ואל תעניש את עצמך ההפך אמר אבי קח את החיים ושקם אותם תן ליבך לאהבה חדשה

תנציח את הורך בדרך כלשהי

אתה יודע אמר לפתע אמיאל שהתחלתי ליכתוב שירים קודם כל היו מילים אחר כך חרוזים אחר כך בניתי לי שיר.

ואתה צודק אבי אנייכתוב שירים לזיכרם וכך אכפר על הרגשתי

אני אמר אבי לפתע אני יעזור לעצמי להישתקם כי ניסתי להתאבד

ואחזר אחרי שרה, גם לה קשה.

באותו הרגע ניכנס דב

או סוף סוף סוף סוף תודה לאל, אני רואה שאתם כמו שתי בחורות דיברתם בניכם הרבה.

אבי אמיאל ודב צחקו, וזה היה הצחוק הראשון שלהם צחוק של התחלה חדשה, הם כאבו אבל החליטו לחיות את החיים כי הם חיים