הבלוג של אמא סיגל

סיפורה של אידה הקריעה

אהמ.. אהמ... לפתע נשמע שעולו של דב, הם מיד ניפרדו אבי התחיל לגמגם, שרה אמרה אניחייבת להביא משהו.

סליחה אמר דב לא היתכוונתילהפריע, אבל זה נהדר אמר בקצרות.

אני לא יודע אמר אבי, לא בטוח בעצמי וזה משגע אותי.

אני דווקא היתי בטוח לאחר מה שראיתי כאן, שקיימת כאן להבה גדולה של אהבה.

ובקשר לבטחון שלך, אל תזלזל בו, נועדתם להיות ביחד,

יש לכם אהבה יש לכם כאב משותף. לכו על זה אל תפספסו.

מה אפשר לאהוב בי? שאל אבי, אני חסר שמחת חיים נוטה להיתבודד, מחבות יותר שליליות. מה אפשר לאהוב בי.

שרה לא אובייקטיבית וזה מה שמדאיג אותי.

דב ענה בקצרות, ליבה של האשה מזהא את האמת מה שאובייקטיבי אצלך אצלה הוא רגישי , והיא אוהבת בך את מה שאתה ,

כי האדם האוהב אותך , רואה את הנפש שלך כמו שהיא,

ואפילו רגש אינו יכל להביע כמו שצריך בפנייה הוסיף אבי בחוסר אונים.

דיי...

אמר דב לפי מה שראיתי ושמעתי אתה די יודע וחוץ מזה והוא יותר מכל דבר אחר בעולם אבי, אל תזלזל בכך.

אני יודע שהדרך היא קשה, אבל תיראה אותי אני לא האמנתי שתהייה לאישה אחת מקום בליבי, לאחר שאיבדתי והרבה גילגולים עברתי לא האמנתי כי שוב אתהב,

והגורל זימן את חנה לדרכי, ולא ויתרתי ,

ידעתי שאשיג אותה בתוך תוכי, למרות שלכאורה ניראה כי לא היו סיכויים.

וכנגד כל הסיכויים צלחתי את הסיכויים שכנגד.

ועוד משהוא אגיד לך ואחרון אבי

ביגלל המצב שלך הנפש אתה כל כך מאוכזב מעצמך, עד שאינך רוצה לפתח ציפיות אתה מפחד ומפחד לאכזב את שרה,

ולכן אתה כמו שאומרים מאופק, בעצם אתה חושב כך,

אבל המחסום בניכם הורד.

אתה אוהב אותה? אז בבקשה תילחם עלייה תילכם עם הנפש הכאובה שלך ושלה.

מה אתה חושב אלוהים נתן לכם היזדמנות, גם אני לא האמנתי בעצמי אבל חנה אתה רואה.

דב ניגש איליו וחיבק אותו,

זכור היא אוהבת אותך ואתה אותה, תן לזיכרונות הכאובים רק להישאר זיכרונות.

אל תיקח את אנה אל תחכה למשהו שיעצור אותך בחיים.

תאמין לי אל תכבה את אהבתך מפני שרה. אתם אובים גם לה קשה מאוד.

כן אמר אבי אתה צודק, לא חושב על כלום אלה רק להאחז בשרה

אני אוהב אותה מה שהיה עם אנה לצערי היה, אם לא עכשיו אז היה יותר מאוחר , אני יודע ולך תידע אם היינו מצליחים ללא כל הקטע הזה.

זה שאשמתי אשמתי אבל לא רציתי להרוג.

ברור שלא אמר דב. הברכה שלי עלייך עם שרה.

תמוך בה, תראה לה, כמה היא חשובה בחייך, יש לך היזדמנות אם אלוהים ה שאיר אותך בחיים, ומצא לך אהבה חדשה אז אל תפנה עורף לאהבה של שרה תוריד את החשש , אפילו שהיא חוששת לך אתה היי היתה.

יש שמועה בקרוב שונתנים לנו בתים בקיבוצים.

כך שמעתי אמר דב.

אמן אמר אבי זה יהיה הדבר שאידה רצתה וגם אני, להגיע לרגע הזה,

כולנו אמר דב, כמה דברים נוראים עברנו, לפתע שמעו קול בכי מכיוון המסדרון, מי זה בוכה כך שאל אבי,

איני יודע אבל אצא ליבדוק אמר דב. בנתיים חשוב על מה שאמרתי לך וניראה כי ההצלחה שלך בדרך

כן אמר אבי, אני פותח דף חדש עם שרה,

יפה... אמר דב בשעה טובה בהצלחה, ויצא ליראות מה קרה שם.

דב יצא אל המסדרון, הוא ראה בפינה אחת את קורל מררה בבכי, מה זה קרה קורל? שאל אותה דב. בואי הירגעי, הנה הוא הביא לה מים, שתי הירגעי מה קרה לך? למה את בוכה?.

סשה,סשה, התחילה קורל להגיד בקול רועד, מה מה? יש לשסה אמר דב, מצבו לא טוב אמרה, יש לו זיהום שמתפשט מהר מאוד יש לו טיפוס.

אויי טיפוס!!! איך נידבק בזה? שאל דב בתמיהה, אני לא יודעת אבליש לוחום גבוה של 40 מעלות חולשה כאבי בטן חזקים, מסכן גם כך הכוויות הנוראות מוציאות נוזל צהוב, מוגלה וזיהום.

הוא גםלקה בשבץ חצי מהפנים שלו התעוותו.

אויי... זה נורא אמר דב

ואן לזה טיול? יש טיפול אבל הגוף של סשה כבר לא חסון איותר. הוא הולך ומידרדר הרופאים פוחדים שבקרוב יהיה לו כשל מערכות ואז ימות.

וכאן היא פרצה בבכי חזק

דב חיבק אותה, צריך לחזק את אידה אמרה כולה רועדת. היא לא מודעת מש למצבו, לא רוצים לספר לה כי היאמאוד רגשית כרגע, גם אח שלה וגם סשה ביכלל.

איזה מצב נורא. אמר דב

כן אמרה ועוד יותר נורא לדעת ולהיסתכל לה בעיניים, ולהתנהג בנתיים רגיל, ועוד יותר זה לבוא הביתה ולהיות בודדה.

למה? קורל למה את אומרת כך? אינך בודדה אמר דב, כולנו פה אוהבים אותך ואת עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר אז למה את חושבת שאת לבד.

כי אני באמת לבד אמרה. וקשה לי, רגע!! אן לך בעל או חבר שאל דב בהיסוס כדי לאלפגוע בה.

לא אמרה , הוא ויתר עליי, בגלל שלא נאותי להיות איתו ולא יכלנו לממש את אהבתינו, אבל האהבה שלי הייתה גדולה כלפיו, והיא סיפרה לו את הסיפור שסיפרה לשרה, ובכתה בקול על כתפו של דב, שלא ידע איך להרגיע אותה.

אני לא רציתי לוותר עליו, אבל הוא לא האמין שנצליח לאהוב ושאני אוהבת אותו ועזב אותי לאנחות.

יותר מזה לא יכלתי לירקום שוב ושום מערכת יחסים, וכך נישארתי לבד.

ולראות את אהבתם של סשה ואידה, ואיך עכשיו סשה, אני לא מסוגלת ללכת לבית ולנסות להירדם , כי יש לי תעוקה.

דב לפתע ליטף ברוך ואמר, קורל תני לי ללוותך אל תביתך לנסות להרגיע אותך.

קורל לא היתנגדה, הוא אסף אותה והלך איתה לביתה הנה שבי אמר, היכן יש לך קנקן אכין לך תה,

לא לא דב, תודה על הכל אמרה.

דב היסתכל אילליה כמה שניות, אני לא יכל ליראות אותך כך אמר, נכון ששסה במצב קשה, אבל זה יעבור הואיצא מזה הלא כן. אבל את חייבת לפתוח את ליבך.

מי ירצה אותי אמרה, גם אני לא מרגישה צעירה כל, ואין ביכולתי להביא ילדים לעולם היא בכתה אני בת 50 דב

אז מה אמר, את יפה, ומשכילה, כן בכל זאת הוא ויתר עליי אמרה.

כי הוא טיפש אמר, אם היה מבחין באהבתך וברוחב ליבך, היה מחכה כמה זמןשידרש ,

אני הייתי קשוחה איתו אמרה, ולפתע פרצה בבכי , חסר לי כל כך הקול שלו חסר לי הדאגה האהבה.

דב ליטף את שערה, הוא לא יודע למה הוא עשה את זה, אך הרגיש שהיא חייבת חיבוק של אהבה, שרה לא היתנגדה. את יפה חזר על עצמו, אל תיבכי אני פה, תודה אמרה בשקט תודה .

תודה שאתה פה, הייתי צריכה להיות עם מישהו , הייתה שתיקה ולפתע דב היסתכל על קורל ונשק לה.

מעוצמת ההפתעה היא נסוגה לאחור, דב!! אמרה דב אסור לך אסור לנו.

דב אמר את יפה קורל והאיש אשר יהיה לצידך יהיה המאושר באדם, את אף פעם לא לבד תמיד אני כאן.

אל תידאגי, אני גם זקוקו לחום שבליבך, יש לך הרבה חום קורל שאת לא מבינה.

דב, אן לי כוח אמרה אני רוצה לנוח, בואי אמר בואי רק תני לנו להנות מהרגע מהכאבים.

אניחש אלייך משהו את יודעת.

אבל אמרה ש...ש... יקירה תני לגופך לנוח, קורל שכבה ללא ניע היא לא יכלה להתחמק, גופה נסחף אל התשוקה.

אויי אמר דב את כל כך רכה ונעימה, קורל אל תיבכי את לא לבד.

אויי דב, מה יהיה עם חנה תגלה. ש...ש... היא לא תגלה ,קורל מנומנת דב נישק אותה וגלש לצווארה בעיניים עצומות קורל התמסרה לו, והם לרגע היו בחוויות חושים מעין רגע של התרפקות. לפתע דב חש את ידה, דב דב קום קום אמרה בקול רועד, קום השעה 2 לפנות בוקר, אווי אתה צריך ללכת

ווא אמר בבהלה מה עשיתי מה עשיתי שאל? אויי סליחה קורל הוא היה מבולבל אבל יצא מביתה לכיוון ביתו,הוא לא ידע האם הדלת פתוחה או סגורה אצלהם.

מה אגיד לחנה שאל את עצמו ואיך נסחפנו כך.

קורל באה בעקבותיו, הוא קפץ לרגע למגע ידה על כתפו.

מה קרה שאל בפחד,

שכחת שכחת את זה היא נתנה לו את הארנק שהיה בכיס מכנסיו, כניראה נפל לך.

אויי לא רק זה נפל השיב בכעס , גם הראש שלי נפל , איך העזתי ליבגוד בה כך, כעס,

זאת גם אני אמרה ודמעות הציפו את עינייה סליחה דב לא היתכוונתי.

תישמעי אמר לפתע בה ניתנהג כאנשים בוגרים שנינו עשינו טעות זה ברור, אבל זה היה רגע של הלב, חנה לא צריכה לדעת ואנו נמשיך להיתנהג רגיל.

דב אמרה קורל , לא אוכל להיסתכל בעיניי חנה שוב, כל כך מיתביישת אנוכי , והיא אוהבת אותך מאוד.

כן אנייודעת, ואני? איך אני אסתכל עלייה, הרי אף פעם היא לא בגדה או פגעה בי, היא אוהבת אותי היא חושבת שאני כליל השלמות.

אתה כן אמרה קורל, זה שמעדת, גם אני הובלתי אותך לשם.

אם תירצה אהיה מוכנה להגיד לה,שנגיד לה ביחד.

לא ביטל את דברייה ,אני אגיד לה ותהי התגובה אשר תהיה לא אוכל חיות עם עצמי שלם אם לא אגיד לה, ולבטח היא תשים לב להיתנהגות שלי.

דב אנימבקשת סליחה, טוב, לא התכוונתי ובטח שלא התכוונתי הדברים קרו כך.

מה שעלינולידאוג אמר דב, זה למצב של שסה וגם אגיד לחנה לא אסתיר ממנה, לא אהיה כמו חבר שלי משכבר הימים. שבגד באישתו ודרש ממנה להיותר הרבה עם החברות ולהיתחבר אליהן, או שכל העצבים שלו שההם לא ענו לו הרוב היה מוציא על אישתו.

לא אהיה כמוהו מעדתי אבל אגיד כמו גבר, עדיף שהיא תיקרוס עכשיו ואניירגיע אותה מאשר מאיזהמקום תגלה זאת ואז זה הסוף שלנו.

ואני לא מוכן לאבד אותה כי חיכיתי לה הרבה עד שהייתה שלי.

כל הכבוד לך דב אני מעריצה אותך.

לכי לנוח קצת קורל, אל תחשבי על כולם, אני אסדר את זה, בנתיים את יכולה ליבדוק מה אם שסה

דב פנה את הביתן שלו.

הוא ניכנס בשקט, הייתה דממה, אם היא ישנה לא אעיר אותה אנסה לישון, ובבוקר אגיד לה מקווה שהיא תקבל לפחות את זה שהייתי כינה איתה , לא יודע איך אני הייתי מגיב.

חנה ישנה שינה עמוקה, דב התרחץ מהר ונישכב עלידה.

לפתע חנה זזה , אויי דב אהובי, היא דיברה מתוך שינה, דב החליט שזה לא השעה המתאימה לנפץ את ליבה למרות שרצה לסים עם זה וזהו אבל אמר יותר מאוחר אחרי שהיא תאכל אז אגיד לה.

הם המשיכו לישון, דב נירדם כאשר כל מחשבתו הייתה עלמה שעבר עם קורל.

הם התעוררו לשמע דפיקות חזקות, יקירי אמרה חנה, אלתיפתח אולי זה מחבלים ניכנסו, הוא נשק לה התגעגע אלייהמאוד, אמר לה הי בשקט שלא ישמעו, אחרי כמה זמן עוד דפיקות חזקות נמרצות.

ולפתע שמעו את רמית היי קומו תפתחו את הדלת

סשה...שסה... הם לא שמעויותר מיד שניהם קמו ופתחו, רמית עמדה שם כולה דומעת ולצידה אמיאל, סשה סשה חייבים להחזיק את אידה אמרה מצבו הידרדר, בלילה עכשיו הוא ללא הכרה.

הדופק שלו איתימאוד, אידה על ידו צמודה זאת אצל תרזה חייביםלהיות אתה עכשיו.

ורמית התחילה ליבכות, זה הרגעים האחרונים של סשה.

אויי אמרה חנה, אני כבר לוקחת את רחל ומביאה אותה לבית הילדים , ואהיה אם אידה, תיכנסי בנתיים אילינו.

הם התארגנו ובאו, הםלא היו צריכים הרבה כדי לדעת שמשהו אחר עומד ליקרוא שם, משהו שלא רצו שפחדו, משהו שאידה פחדה פחד מוות.

כולם היו שם, רגע שאל דב מה אם אבי אבי יודע?

הוא בדרך לכאן אמרה יסמין,הוא לא ויתר להיות עם אחותו ברגעים קשים.

חנה ניגשה אל אידה ששכבה על סשה, סשה מסכת חמצן על פניו, שהתעוותו לגמרי פיו נע הלוך ושוב כמו שמנסה לנשום אוויר, עינייו סגורות למחצה כולו מרוח במשחה ומכוסה אלימיניום,

חנה באה וניגשה אל אידה, חיבקה אותה ללא מילים, אידה שכבה שם קפואה, דב יקירה הבא שמיכה לכסות את אידה.

כולם דמעו שם, דב הלך להביא שמיכה בדרך ראה את קורל, היה לו קשה.

לא אספר לה את זה עכשיו. אמר ביגלל כל המצב כי אני רוצה שהיאתהייה חזקה בשבילאידה אמר דב, אבל אסביר לה יותר מאוחר.

קורל לא ענתה דב כאילו קרהא את מחשבותייה ואמר קורל את נפלאה, אל תתעצבי, מה שהיה בנינו היה עם רגש קורל, רגש כלפייך לעולם אי אפשר להגיע למצב הזה ללא רגש אמר.

תהיי בטוחה בעצמך, כי עוד תגיע אהבה אלייך אל ליבך יש בך הרבה חום.

קורל הינהנה בראש אמרה תודה והמשיכה להיסתעסק בעיסוקייה.

דב הביא שמיכה לאידה, חנה כיסתה אותה, ולחשה לה, היי חזקה אידה, היי חזקה בשביל שסה בשביל זאבל, אני יודעת כמה את אוהבת את סשה.

לפעמים אן אנו יכולים לצפות מהמכות לבוא וכשהם מגיעות הםמגיעות לא רחם.

אידה רק אחזה את סשה, לא לא אמרה בקול שבור, לא לא סשה שלי לא, הוא הבטיח לי, סשה אל אל תמות אהוב שלי, אל תמות.

סשה אני אוהבת אותך, ואם היה בך רגע שלמעידה, אני מוחלת לך, אל אל תמות, תמיד היית נאמן לי תמיד חיבקת עודדת אותי. לא סשה לא!! ניצמדה איליו יותר חזק.

האחות בליווי רופא היגיעו. סליחה אידה אנחנו רוצים לעשות לו אקב

דוקטור שאלה אידה בעיניים נוצצות, האם יש אפשרות לשקם אותו? אפילו שיהיה לאט?.

באותו רגע ניכנס אבי נתמך על ידי שרה , פניו חיוורים אבל הוא בא לאידה, אידה חיבקה אותו והתחילה לפרוץ בבכי.

אויי אבי... אבי... אבי... אח שלי.. חדעתי שיש בך את הכוח, סשה אמרה והחילה לגמגם סשה אהבת חיי, האבא של זאב, סשה זה שהחיזק סשה סשה...

אבי חיבק אותה, דיי אחותי דיי קירה שלי, אמר חיבק אותה חזק את נתת לי את הכוח אני פה וכולנו פה, אנייודע יקרה כולנו ניתפלל ששסה יחזור אילינו.

לפתע נשמתו של סשה התחילה לעלות לרדת, דב לחש לחנה אני חייב לבוא אליו ברגעים האחרונים הואהציל את חיי חייב

דמעות שלו בעינייו חנה שהייתה גם עם דמעות אמרה לו כן אהובי לך איליו , והיא הלכה להיות אם אידה ואבי..

דופק יורד במהירות אמרה האחות, שתן חצי ליטר מאתמול שתן כמעט אדום דוקטור.

אן צורך בקומדין גם כך זרימת הדם אינה תקינה יש לו קרשי דם

אשר מאיים להגיעלו למוח, אם אתן לו אמר בלחישה, אני הורג אותו אמר לאחות.

דב אשר שמע את ה היה המום ניגש לרפא , דוקטור הייה אמיתי איתי, כמה זמן.. וכאן בלע את רוקו, כמה זמן נישאר,

הרופא ענה בקצרות בלי להביט לפניו של דב תוך כמה דקות.

דב ניגש במהירות אל סשה, הוא לא יכל לדבר ולא רצה לדבר כיידע שברגע שידבר יסגיר את עצמו, לדבר שממנו כולם חששו, הוא חייב להיות חזק אמר בליבו.

סשה הגיבור, אויי איך זה יהיה לאבד אותך איני רוצהלדעת.

לפתע הייתה צעקה אהההההה איי איי איי לא!!! לא!!!סשה אידה צרחה, אלוהים אני לא שומעת את ליבו, לא!! לא!!! דב עצם את עינייו אבי וחנה וקורל ושרה כולם חיבקו את אידה.

כן זה היה רגע קשה מאוד רגע שישמר לעוד חיים שנותרו הרגע שבו סשה נפטר.

לא לא הוא בטח חיי הוא בטח חי, לא שמעתי כי דיברתם בחדר אמרה אידה ובקולה תיקווה קלושה.

רגע אמרה האחות, תנו לי ליבדוק את הדופק, היא בדקה, אבי החיזק את אידה וסובב אותה איליו.

לא לא אבי לא אמרה, סשה שלי לא מת, הוא הבטיח לי שישמור על עצמו. לא לא!!!

אבי לא ענה הוא לא יכל לענות אבל הוא היה חייב להחזיק בה ברגעים הקריטים שלה, היא הייתה צריכה אותו,

לא אבי אבי לא הוא לא מת. אמרה

האחות קראה לרופא הרופא היגיע,

כולם היסתכלו עליו כמו מושיע,

הייתה דממה מחרידה בחדר רק לחש משהו באוזנה של האחות היא יצאה במהירות ונתקלה באלי שמיהר לדעת מה קרה.

הוא רק ראה אתפניה של האחות הוא ידע

אויי הוא כפה זעקה מה.. הוא מת? אויי.... האחות הינהנה בראשה, כן היא אמרה ברגע זה.

מה אם אידה, הרופא אמר לי להביא לה זרקית הרגע ועד שלא אהיה על ידה ויתפסו לה את היד אז הוא לא יגיד.

אויי אויי אני אהיה שם אמר אלי ואחזיק אותה אויי מסכנה.

היא ניראת נורא אמרה, לא רוצה לחשוב אם הייתי אני אמורה לקבל בשורה כזו.

הוא ניכנס לחדר, החדר היה דומם מתוח כולם עם עיניים דומעות ואידה צמודה לסשה מחבקת אותו ומלטפת את ידייו היא מילמלה.

סשה אתה לא תמות נכון, ואתה צוחק איתי, אני יראה לך על פנייה היתנגנב חיוך שנהפך לקיפאון כאשר היסתכלה על פניו של סשה.

סשה זאב מיתגעגע ליראות אותך,

רמית חיבקה אותה ללא מילים, כי אן מילים המכינות אותנו לרגעים קשים כמו אלה, אלי ניגש אל אידה וחיבקה חזק, הוא סימן במבט עייניים לאבי וחנה ולכולם כי יצטרכו להחזיק בה חזק.

כשהם החזיקו בה והאחות ניכנסה הרופא היסתכל על כולם ואמר.

עשינו הכל ניסינו להצילו אך לא הצלחנו, הוא מת תנחומיי....

אידה כמו נעורה מה? מה? אויי סשה... התחילה ליצעוק אליואבי אחזו בה חזק ולפני שהספיקה לדעת מה מתרחש האחות הזריקה לה זריקת הרגעה

לא!! לא!!! צרחה אידה לא סשה לא סשה אתה לא מת..

אמרתי לך להישאר אמרתי לך להישאר לא לא...אלוהים למה היא התחילה ליתפוס בבגדהי , הישאר סשה הישאר איתי אל תלך אהוב שלי אל תלך יקר לליבי אלתלך מהות בנפשי.

והיא בכתה

חנה אמרי לי שזה לא נכון, חנה רק דמעה אך לא יכלה להגיד כלום לא היה בה מילים, רק אימצה את אידה אל ליבה

כולם היו שם החזיקו וחיבקו את אידה, אידה הייתה שבורה ,

לא לא לפתע אמרה תנסו להחיות אותו, סשה סשה התחילה ללטפו סשה.

עינייו בהו ללא רוח חיים, לא סשה כל מה שעברנו? לא אינך יכל ,

למה אלוהים לא למה... סשה היא ליטפה אותו .

סשה הבט בי הבט בי וקולה נישבר הבט בי סשה, אתה תמיד היית לצידי קראת לי אהובתי קראת לי המלאך שלי ובכן הנה אני כאן. הושט לי יד סשה סשה...

כולם כולם בכו סשה הילד רצית ליראות אותו סשה סשה..

הרופא קרא לדב, אנייודע שזאת שעה קשה מאוד אמר הרופא אבלצריך ליקבור אותו, כמה שיותר מהר לפי ההלכה וגם הוא יתחיללהפיץ זיהום את המחלה את הטיפוס.

חייביםלהכין אותו לקבורה.

אבל אמר דב בכעס אתה רואה את אידה, אי אפשר לחכות לזה קצת? תן לה ולכונו להיפרד

אנימבין אבל יש הגבלות רפואיות,

הגבלותא ו לא אן אנו יכולים להיפרד ולעבור על סדר יום, ואידה? היא שבורה. תן לה להיות לצידו עוד קצת זמן.

מוצקב לכם זמן עשר דקות צריך להוציא אתכם מחדרה ורק אחר כך שיהיה מוכן אפשר יהיה להיפרד ממנו פעם אחרונה.

איך אני מפריד אותה ממנו זה בלתי ניסבל.

אנייודע אמר הרופא.

שמתי לב שהזריקה לא פעלה אנסה לתת לה עוד אחת.

היא פשוט מזועזעת ובהיסטרייה אפשר להבין אותה אמר דב בחירוק שיניים,

כולנו הוא היה הכל בשביל כלנו אמר דב והתחיל ליבכות.

אני יודע אמר הרופא אבל חייבים להמשיך, אתה ואח שלה תחזיקו וניתן לה עוד אחת.

טוב אמר דב זה לא קל. הם ניכנסו האחות הייתה מוכנה עם המזרק אידה בעיינה טירוף לא לא אתם לא תפרידו אותי מסשה.

יקרה אמר דב יקרה, תירגעי אף אחד לא יפריד אותך מסשה לעולמים.

תגיד להם תגיד להם שלא יגעו בי ולא יקחו אותך סשה אידה היתחילה לדבר אל סשה כאילו היה חי

אתה עוד מעט תיתעורר אהובי , יקירה אמר דב חייבים לירחוץ את סשה הוא צריך להיות מוכן, גם לי זה כואב

אידה התפרצה בבכי לא נישאר לה קול,

איי איי איי אהובי אהובי התחילה לתפוס בפנייה והיסתירה אותם.

לא לא לא אוכל לחיות בלעדייך שסה שסה אהוב שלי למה הלכת לשם.

למה למה...אהוב שלי

מי יגיד לי בוקר טוב מי יתן לי נשיקה מי יאחז בגאווה בזאב ובי מי יקרא לי אשת חיל, לא לא

לא מוכנה לא מוכנה לדעת שאתה כבר לא איתי,

דב דב תגיד לסשה

לא לא היא התחילה ליבכות בכי ללא קול בזרועותיו של דב שבעצמו היה חלש

מהכאב הפרטי שלו באובדן סשה.

אבל הרופא סימןלו עכשיו והוא ניצל את זה ולפני שאידה הספיקה לחוש כבר הצליחה האחות להזרריק לה עוד אחת

איי... איי צעקה אידה לא סשה שלי לא ולפתע התעלפה

הרופא סימן ישר להשכיב אותה במיטה הוא אמר איןלכם מה לידאוג זה מהזריקה אדאג שקורל תשגיח על אינפוזיית נוזלים עם חומר הרגעה כי יש לצפות שהיא תקום בכאב חד כאשר הדברים תיזכור אותם.

אידה לפתע הייתה במקום שכולו אור וטוב בין גלי הים על ספינה קטנה וסשה כל כך שמחה ליראות אותו.

אהובתי אמר הנה אני

ידעתי שלא תשאיר אותי כאן אמרה ידעתי שלא תמות ,

אידה חזר על דבריו

אני חייב לחזור באתי רק להיפרד ממך יפה שלי

לא לא אמרה אידה אל תלך, יש עוד הרבה דברים שרצינו לעשות לגדל את זאבל, אידה יקרה ואהובה שלי

היי גאה בי על שהצלחתי לעצור את המחבל מלפשוטע באוד אנשים זיכרי אותי אידה.

לא אהובי לא- אתה הבטחת לי סשה הבטחת לי להיתעלס ביחד ושתשמור עליי כל חיי ונקים ביחד בית פה בארץ ישראל

כל כך הרבה עברנו סשה אם תלך אלך אחרייך,

בוא נישאר כאן בעולם הזה תיראה איזה יפה הוא.

סשה סשה לא אהוב שלי יותר לא אל תגיד לי שאתה הולך , אן לימקום בעולם ולא בשביל מי לחיות.

אתה בטחת שתבוא וניתעלס ואמרת שאתה חייב לי.

סשה סשה ... אוהב אותך נישמע מרחוק הפעם קולו של סשה

דמותו של סשה הלכה והתפוגגה שמרי על זאב למעני זאב צריך אותך יקרה שלי אמר.

סשה לא סשה לא סשה לא

היא היתעוררה בבהלה היא ראתה את עצמה שוכבת במיטה וקורל על ידה

אידה אידה יקרה תשתי.

אני רוצה את סשה אמרה לקורהל ש... אמרה קורל סשה לא יחזור

אידה יקרה עלייך רק לישמור על זאב, היא חיבקה אותה את אידה

דיי יקרה שלי החים ארוכים, אבל כל עוד חיים אותם חייבים להמשיך

הנה תשתי, אידה לגמה קצת מים היא הייתה מותשת

חנה תשכבי דיי יקרה קורל ליטפה לה את המצח במטלית רטובה,

לפתע אידה אמרה אני רוצה ליראות את זאב

הכל יבוא בזמנו אידה תישכבי

לאידה לא הייתה ברירה אלה לציית , כוחה לא היה בה עוד

היא נישכבה היסתכלה על קורל במבט חסר אונים עד שנירדמה