הבלוג של אמא סיגל

סיפורה של אידה הפרידה מסשה

אידה התעוררה לתוך הדממה שבהכרה. אותה דממה שפחדה ממנה כל כך, אותה דממה הפוקדת אותנו לפעמים אחרי מסע ארוך ומתיש.

אותה דממה המביאה אותנו להכרה שהכל מאחורה ומה שנשר זה הקווים הכלים של החיים.

תחושת חוסר אונים פחד, תסכול מרמור געגועים, הכל הכל כך אידה הרגישה.

מישהו ניגש עלידה, היא לא פקחה את עינייה, כי לא היה לה כוחלחוות מימוש, ליראות את העולם ללא סשה, לא היה בה כוח.

מישהו תפס בידה וליטף, היא לא דיברה גם הדמות שתקה.

היא ניכנסה לתוך הריק האומלל, כל המראות , סשה היה חסר.

היא הרגישה שהיא רוצה להיתוך השינה, שינה ללא הכרה ולא להתעורר לעולם.

מישהו דיבר איתה, אבל לא היו לו פנים ולא קול זה היה דיבור של שקט, גם לשקט יש מילים משלו.

לאט לאט הכל היתבהר, אידה אידה, נשמע קול מרחוק הנה זאב בא אלייך,

לשמע השם זאב, נאורה בה תחושה קלה, איפה הוא?שאלה.

הנה יקירה הנה הוא בואי תפתחי את העיניים.

אידה פתחה את העיניים לאט לאט, היא ראתה אותו מחייך חיוך תמים של תינוק ומושיט לה ידיים.

אויי תפסה בפיה, זאב, זאב שלי, יסמין נתנה לה אותו בעידנות.

אידה חיבקה אותו לא רצתה לעזוב, זאב זאב מיררה בבכי,כמה אבא שלך רצה ליראותך, כמה שמחנו שאתה הגעת לעולם, אתה הדבר היחיד שנשאר לי בעולמי, התיפחה, אתה כל כךיפה דומה לאבא שלך,

מתגעגעת פרצה בבכי, היא לא יכלה להחזיק את הילד אז ביקשה מיסמין, שתיקח לה אותו, אבל תשאיר אותו עלידה.

כןאבא היה גיבור אמרה לילד אבא היה גיבור, וכמה הוא רצה ליראות אותך ולגדל אותך איתי ביחד.

אידה צריך לתת אוכל לזאב אמרה יסמין, כן אמרה אידה בוודאי מיד, אניק אותו

זה היה גע קדוש, רגע שלו ושלה, הואינק ממנה חיים, והיא ממנו שאבה חיים,

רק ליראותו לדעת שזה הבן שלהם של שסה , ששסה לא ממש מת, כי חלק ממנו בזאב.

הנה אמרה יסמין, יש לך בשביל מי לחיות, בשביל זאב הילד שלכם אידה.

סשה חלם לגדל אותו ביחד איתי, אמרה אידה במבט כבויי, סשה אהב את הילד, סשה אהב אותו, אהב אותו אמרה והתחילה ליבכות בשקט.

יסמין חיבקה אותה ואמרה , סשה תמיד יהיה איתך ואם הילד,

היסתכלי על זאב ותיראי את סשה.

אבל למה? שאלה אידה בבכי, למה? למה?

אמרי לי יסמין שהוא לא מת, ופיה רעד ועינייה זהרו וכבו תוך שנייה, באותו רגע ניכנס אלי,

אידה יקרה שלי, וחיבק אותה והיא בכתה

סשה סשה אן לי חיים בלעדייו לא אוכל לטפל בילד.

ש...אמר אלי, תיראי איזה יהלום אוצר יש לך ביד, יסמין החזיקה את זאב,

היסתכלי אידהיקרה אמרה, כל כךמתוק והוא זיהא שאת אמא שלו,

תיראי הוא לא נח בידיים שלי אלה רק המבט מיסתובב אלייך,

הנה רוצה את אמא,

אידה לא ענתה, אלי חיבק אותה ואמר, תיראי איזה ילד יש לך והוא מחייך איזה מתוק,

כןאמרה אידה מבלי להיסתכל על זאב, יש לו חיוך של אבא שלו.

כן יקירה אמר אלי וליטף את ראשה, והחיוך הוא בשבילך, כמו דרישת שלום משסה.

סשה? שאלה אידה, סשה סשה, צריך הוא בשביל שסה, אני לא אוכל לטפל בו כמו ששסה טיפל, הוא חייך איליו יותר טוב מאשר לי.

אני רק גרמתי לסשה צרות ולתינוק. וקולה היה שבור

מה את מדברת שאלה יסמין? אידה !!

אן מאמא שראיתי אותה כל כך מסורה לילד,

את זוכרת שהתעקשת להישאר עם זאב אחרי הילדיה בבית ילדים, את זוכרת?

ולא רצית לישון את זוכרת? היתווכחת עם סשה היא חייכה לעברה חיוך מתון.

כן אמרה אידה זוכרת הרי הוא תמיד רצה שיהיה לי טוב.

יקירה גם את תמיד דאגת ללו, ממתי שאני מכירה אתכם, תמיד היה לו אור בעינייו, כשהיה לידך.

כן כן בכתה אידה סשה סשה שלי, אלי ויסמין חבקו אותה וזאב הקטן היה בניהם.

זאב התחיל ליבכות,

אניחושבת אמרה יסמין , אלי תצא בחוץ זאב רוצה אוכל אידה צריכה להניק,

או או אמר אלי, כן אני תיכף יוצא, זה שעה בין האמא לבן

היי חזקה יקרה שלי, אני פה אמר אלי, אידה אמרה תודה.

ואלי יצא.

הנה אשים לך אותו ביד.

היידים שלי חלשות אמרה אידה , הנה אני אחזיק לך ואת תניקי אותו, בוודאי שתהיי חלשה, את עייפה מאוד אמרה יסמין.

וכך אידה האכילה זאת זאב כזאב היה בעצםמונח על ידה של יסמין.

אחרי זמן מה אידה אמרה ליסמין, יסמיןקחיאת זאב אן לי כוח אני רוצה לישון.

רמית בידיוק ניכסה לחדר, יסמין סימנה לה לחכותבחוץ.

רמית עשתה תנועה של כן בראש, ויצאה מהחדר.

יסמין השכיבה את אידה, ליטפה אותה בראשה ואמרה.

כן אנחנו יודעים כמה סשה היה חי בתוכינווכמה הוא אהב אותך, ועזר לכל מי שהיה זקוק, זה זיכרון יקירתי שישאר לנצח,ואנחנו כאן איתך אל תידאגי מה שתרצי נביאלך.

אידה היסתכלה עליסמין במבט שהבהיל אתיסמיןושאלה

מה שארצה תביאו לי?

כן אמרה יסמין, נעשה הכל להביא לך יקרה

אז תביאו לי את סשה, אמרה והתחילה ליבכות, תביאו לי אותו בבקשה, הוא לא מת לא מת אהובי יקר שלי.

יסמין חיבקה אותה אידה היתה מותשת יסמין השכיבה אותה לאט לאט.

אמרה לה, היסתכלי על זאב ותנסי להירדם הנה אניפה מחזיקה אותו.

אידה היסתכלה על זאב באהבה, עד שנירדמה, עכשיו אקח אותואביא אותו לתרזה.

היא לקחה את זאב, ובשקט יצאה מהחדר רמית הייתה שם, מה מצבה שאלה רמית.

קשה אמרה יסמין, כל עולמה חשך עלייה, לא רק עלייה אמרהרמית, אלה על כולנו,

שסה היה פה הכל ופתאום הוא איננו .

אני לא רוצה לחשוב איך היא מרגישה.

כן אמרה יסמין אבל היא צריכה לטפל בזאב אמרה יסמין עם כל הכאב.

שמתי לב הוסיפה ואמרה יסמין שהיא פחות נותנת תשומת לב לילד, אף על שהילד חשוב לה,

יקירה אן זה פלא עבר עלייה משהו אמרה רמית,

אני בטוחה כי אכפת לה מהילד פשוט היא צריכה קצת זמן לעצמה.

והרבה תמיכה, אני אשתדל להיות איתה אמרה רמית.

כולנו יקרה צריכים להיות איתה, כי זה מצב עדין את יודעת כמה הם היו זוג של כייף ופתאום הוא אינינו כמה היא והוא דאגו אחד לשני,

הוא לא היה יכל בלעדייה וגם היא לא.

נכון היא צריכה תמיכה, הרבה תמיכה עכשיו אמרה יסמין, לפני שהיא תתחיל ליסבול מדיכאון אחרי לידה,

לא לא אל תגידי את זה ביקשה רמית.

גם אני לא רוצה אמרה יסמין, אבל את האמת שהסימנים מצביעים שהיא במצב רוח ירוד מאוד, של דיכאון וצריכים להיות עזר ולהיות לצידה,

ברור אמרה ועכשיו ברשותך רמית אלך להביא את זאב לטיפולה שלתרז, ואלך לבדוק אותה, את תוכלי בנתיים להיות בחדר? שאלה בהיסוס

בוודאי אמרה רמית.

רמית ניכנסה לחדרה של אידה, אידה ישנה שינה רצופה , עמוקה, וכואבת, יש רק דברים שמציפים בחושך כל המחשבות הם שם, רמית היתישבה לידה, לפתע אלי ניכנס.

מה מצבה שאל, כעת היא רגוע אמרה רמית, אבל לפי דעתי יש לה סימנים של דיכאן, ועוד דיכאון לידה, היא צריכה עכשיו להתמודד בכל מיני דברים בניהם.

ילד שהיא צריכה לגדל ולהראות לו עולם אחר לבין מציאות שבה היא שורדת וזה מקשה עלייה, היא חוותה אובדן וצריכה לחוות משהוא חדש טהור נקי, שני עולמות שונים.

כן אבל היא לא תהייה אף פעם לבד אמר אלי, אנחנו פה ואני.

אפשר להבין אותה גם, ברור אמר אלי, גם ככה מצבה לא היה מזהיר כל הזמןלהיות ולחיות עם הפחדים עם הלבטים, ואל תישכח אמרה רמית את המלחמות שעברו, והדרכים עד שהיגיעו למקום מבטחים.

צריכים להיתכונן הוסיפה רמית למצבי רוח, אבל צריכים להשגיח על הילד ועל הקשר שלה אתו.

כן בודאי אמר אלי.

לפתע אידה זזה במיטה, רמית ניגשה אלייה, אידה סובבה את פניה איפה זאב שאלה, זאב כאן אמר אלי, אצל תרזה עם רחל, היא נעזרה בהם לקום.

רמית הביאה לה לחם עם ריבה וכוס תה, אידה הרחיקה את זה אינני רעבה אמרה.

אידה למען הילד אמרה רמית, איך יאכל אם לא תאכלי חלב אם טוב בשבילו , אידה הפשיטה חולצה ולקחה את זאב אלייה .

איזה מתוק סיננה מבין שינייה

יש שמועות אמר אלי שבקרוב נצא לקיבוציםסוף סוף, יהיה לנו בית משלנו.

אידה בכתה בשקט, גם סשה חיכה לרגע הזה, אבל ביחד עם הבן שלו קיווה, רצינו להקים פה בית בארץ ישראל.

אנילא אשרוד בלי סשה שלי אמרה אידה, אני לא יודעת איך לטפל בילד.

אנחנו נעזור לך יקירה אמר אלי, אנחנו תמיד פה אמרה רמית.

אידה תאכלי קצת למעני אמר אלי לפתע, קשה ליליראות אותךככה, אידה פרצה בבכי בשקט,

כבר לא היו לה מילים

מתי שאלה מתי אני יכולה להיפרד ממנו?.

רמית אמרה עוד לא מוכן, מהיש להכין שאלה אידה? אלי תפס בה ואמר יקירה כמה שה קשה אנחנו כאן, חייביםלהכין אותו לקבורה לטהר אותו לירחוץ אותו.

לא!! לא!! לא!! אמרה אידה ובכתה בכתפייה של רמית אשר גם בכתה

לפתע אמרה אידה, אני רוצה דף ליכתוב לו כמה אני אוהבת אותו, ולשים עליו כשיקברו אותו.

בסדר אמרה רמית, רק לאט והיא הביאה לאידה דף.

סשה יקר שלי.

סשה אהוב שלי. מהות בנפשי

סשה האחד והיחדי שלי

אנחנו עברנו דברים מגיל קטן, עברנו הרבה דברים ביחד.

סשה איך אפשר להיפרד? איך אפשר להבין ולהכניס למודעות שאותך לא אראה יותר לעולם.

הזיכרונות מציפים אותי

ולפתע הייתה במקום אחר וסשה היה שם זכור לה משהו

כמו צל זיכרוןחזק והיא זוכרת את התחשוה שהייתה

"אידה אמר סשה קרוב לאוזה. אידה תני לי להסביר לך אהובתי, " היא זוכרת שמשהו היה שם והכבוד שלה היה שם אבל לא זכרה על מה.

אידה חזק קולו של שסה להדהד בין רחבי ראשה, עשיתי טעות אידה תקשיבי איני יכל בלעדייך,

אנילא חשבתי ולו אפילולרגע להתאהב בחנה או במישהי אחרת, אני אוהב רק אותך.

ופה הדמעות חנקו את גרונה, אלי היה שם חיבק אותה ללא מילים.

והזיכרון עלה"הייתי חייב להציל את חנה, לא יכלתי לתת לה למות."

היא זכרה לפתע שהיא היתנשקה עם דב, והיא הסתירה ממנו וזה צרב לה כסכין.

היא זכרה והמשיכה ליכתוב

אמרת לי לא להגידלך דבר, לתת לך להנות

ביקשת שאסלח לך

אמרת לי שוב ושוב שאתה אוהב אותי לא האמנתי לא ראיתי ועכשיו אהובי.

יודעתאת שהייתי בשבילך בחיים לא האמנתי על שנישבעת בפניי ועכשיו שאנימאמינה, מה זה נותן איפה אתה? תחזור אליי מן השאול, תיגע בי, היא צעקה והצטמררה ולפתע עזה את הכל והתחילה להגיד אןלי קיום בלעדייך אתה לא מבין, אלוהים אני אוהבת אותך אוהבת אותך מאמינה לך

למה? למה? אלוהים למה לקחת לי אותו.רמית חיבקה אותה אלי הביא לה כוס מים

ש...ש...יקירה טוב טוב לוציאי את שאת מרגישה אבל החיים לא ניגמרו, זאבל כאןיקרה שלי זאב כאן,

סשה היה ויותר לא יחזור

לא!!! אמרה אידה בקול תחונונים אל תגידילי שזה ניגמר לא לא

הוא חי אמרה רמית הינהנה לה בכן ולא ואלי חיבק ואמר,

אנייודע כמה זק קשה

אנחנו פה מה שתרצי נעשה, הרגו אותי אמרה לפתע

לא לא אמרה רמית, מי יטפל בזאב? וחוץ מזה אנחנו לא מוותרים עלייך אידה, אחד הדברים ששסה אהב בך היה הכייף והנתינה לכל אחד. ואהב בך את הבטחון את היית האור שלו

לפניך לא היה לו כלום.

אידה המשיכה לכתוב

סשה קירי איך שהצלת את דב איך שהצלת את כולנו הרבה פעמים אתה גיבור.

מה שאמרת לי סשה ישאר כמו גלעד מצבה בליבי לעד,

"אהובה שלי את יודעת שאני אוהב אותך, לא מוכןל וותר , מוכן לחכות ולא משנה לי ביכלל, מתי תירצי לחזור אליי,

אידה אוהב אותך, רוצה בך להיות לי לאשת חיי"

ועכשיו סשה עכשיו? המילים האלה סשה? סשה ? יודעת שאהבת אותי לא אוותר לא אכניס שום אהבה שום אהבה, כי אין בי אהבה רק אתה היית רק אתה היית.

קראת לי אשת חיי סשה סשה,

עכשיו אשתו שלי מי אהיה? אן יקירי אני נושמת אותך באור, מרגישה את גופך החם, אוהב אותי איך איך אחיה איך תגיד לי איך?.

מה שהיה ביננו חותם, וזאב קשה לילטפל בואיזה מן אמא אהיה ואין בי כוח, רק אתה היית הכוח שלי.

מאיפה מאיפה, מי ינשק אותי בבוקר, מי ייצא איתי למסע של תשוקה בלילה. ומי ידאג לי.

סשה סשה אתה רוצה עוד חיבוק חם ממך עוד חיבוק אחרון

איני איני יודעת איך אסבול את החיים האלה בלעדיך, חכה לי שם אהובי חכה לי שם.

בקרוב אגיע אלייך אידה.

היא נשמה עמוקות היה שקט מתוח, רמית חיבקה אותה חיבוק ללא סוף. אלי פשוט עיסה את עייניו ואמר בשקט

אהבה כזאת לא ראיתי מעולם אבל אדאג לך כל עוד אני חי.

רמית ששמעה אותו העיפה לעברו מבט, כאילו מה קורה לך?

דב וחנה היגיעו וישר ניגשו לחבק את אידה רמית הראתה לחנה את המכתב וסימנה לה שתבוא איתה רגע, מחוץ לחדר.

היא במצב קשהמאוד,ויש לי הרגשה אלי אמרה,

מה אלי שאלה חנה? מה קרה נידמה לי שאלי מתחיל יותר מידי לידאוג לאידה.

לא אמרה חנה זה הזויי מה פתאום? לא לא יכל להיות אלי?

אידה אבל לא לא רמית סיפרה לחנה מה ששמעה.

פתאום ראו את אבי ושרה רצים לקראתם נרגשים אבי אמר קיבלתי חדשות , בוודאי במצב אחר היינו שמחים אבל בקרוב בקרוב מעבירים אותנו לקיבוצים

לרגע הייתה דממה ופתאום אבי צחק בקול.

תראו אותם תעתועי הגורל, כמה חיכינו עברנו עד לרגע הזה שנחייה,

כמה רצינו תיכננו וכשזה היגיע תיראהו באיזה מצב של שבר כולנו, אפילו המצב הטוב שלנו נהרס חחח

ש...ש... אמרה שרה לאבי, אל תדבר ככה אידה נכון שה קשה אבל יש משהו שמח בשביל הילדים שלנו אבי בלע את רוקו ילדים שרה?

הייתה שתיקה לפתע הכל דמם, היום נראה קצת יותר ברור אבל לאט לאט היתבלבלו הדברים ובי פתח וסגר את הפה רמית הביטה על אביושרה מאחד לשני

דב וחנה שתקו.

יקרה אמר אבי לפתע את באמת מיתכוונת לתת לנו לנסות לפתוח חיים חדשים ביחד?.

אף על כל מה שאני?

כן אמרה שרה והביטה בסיכון באידה ביגלל זה אמרתי יש בשביל מה לחיות.

זה קשה אבל אנחנו פה, אבי נשק לה נשיקה חטופה ואמר את השאר אשאיר לאחר כך, זה לא הזמן המתאים

כולם חיבקו את שרה ואבי מזל טוב אמרה חנה אבי אתה תהייה בעל טוב.

תחכי שנגיד את זה לאידה אבי, השתמעה בקולו התלהבות.

אבל קודם כל נעבור את היום הקשה הזה, עם סשה קשה לי לחשוב עלייו אמר אבי בעצב, לכולנו אמרה רמית וחנה ביחד.

איך היה לי לבן אמר דב, איך דיבר סיבר איתיבהכל אני לא מאמין שהוא לא כאן.

אידה אמרה רמית איסה , אבי אידה חייבת השגחה היאמתחילה להיכנס לדיכאון וגם אתה צריך להיות איתה וגם דיכאון של אובדן פלוס סיגאון אחרי לידה

זה מסוכן שלא תעשה לה או לזאב חלילה משהו

חלילה נשמעו קולות

שרה אמרה נהיה על ידה נתמוך מה לא נשאיר אותה לבד.בידיוק אמר אבי

דרך אגב שאלה חנה, שמעת, שמות של הקיבוצים?

שמעתי שמעתיקבוץ שובל גזית עמק חפר רמת מנשה מסילות יגור המעפיל מעגן שפיים וקיבוץ מגן

סשה סשה לפתע שמעו את בכייה של אידה לא לא הם רצו וניכנסו לחדר.

אבי אבי קראה אידה והתנתקה מידו של אלי

אבי רק חיבק אותה אני פה אמר לעולם לא אעזוב אותך

סשה מיררה בבכי אידה, אבי למה זה כול כך כואב היא היסתכלה בו בחוסר אונים, כאדם שאין תיקווה בעינייו

ש... אמרה אידה ש... יקירתי אידה, אני לאיכלה בלי סשה לא יכלה

י שלך את זאב אמר ואותנו הוסיפו כולם ביחד.

אבל את חייבת לעזור לעצמך אידה אמרה רמית והיסתכלה תוך עיניה , אידה עשתה תנועה של לא ועצמה את העיניים.

אידה אמר אבי בשקט אידה חייבים לקבור אותו.

אידה לא התנגדה

אידה אנייודע כמה זה קשה אני זוכר את כל שעברנו איתו אבל אידה את חייבת להיות חזקה למען זאב, זאב בה מסשה את חייבת לטפל בו

בואי אידה בואי הוא סימן לאחרים לישתוק ולבוא מאחוריו, הוא החזיק את אידה עזר לה לרדת מהמיטה ויצא לכיוון החדר שבו שכב שסה.

הם עמדו להיכנס אבי תמך באידה והיא ניכנסה לתוך החדר כמו שעומדת ליפול לתוך התהום, שם הוא שכב הוא כבר נקי וטהור התחריכים עליו פניו היו כה יפים למרות שהתעוותו עיניו היו סגורות,

הוא נח אמר אבי בקול אשר הסגיר דמעות, אידה בכתה לא לא לא סשה לא אתה,

למה? למה? למה? בכיה היה שקט וקולה רעד גם השמעים רעדו.

אהובי חכה לי חכה לי שם

יפה שלי הזהברתי אותך לבל תלך לשם אבל ליבך אויי אלוהים לא לא יכלת לחיות בלעדייך, סשה שכב שם דומם כבובה ללא רוח חיים.

אבי אמר, סשה אתה חלק בלתי ניפרד מחיי לא אשכח אותך ואת מה שעברנו לא אשכח לעולם.

הוא לא יכללדבר כי דמע, ואחר כך חנה ודב דב תפס את ידו ואמר חבר יקר אן לי מילים ואני לא י כל להיפרד ממך, מהרגע שהכרתי אותך הכנסת בי חיים עברנו ביחד וגם תיכננו היתה לנו תיקווה.

אבל נישמור על אידה וזאב זאת הבטחה, שלום חבר.

ובאותו רגע נישבר ובכה.

חנה חיבקה אותו ובכתה אף היא , אידה נגעה בדב.

דב דב אתה יודע כמה סשה אהב אותך? וכמה דאג לך ? והיא בכתה, ולראות את דב בוכה זה לא היה קל כי הוא היה החזק בחבורה, שעד עכשיו כל מה שעבר לא בכה.

ולא בפני כולם אך מותו של סשה שבר אותו לרסיסים.

אלי ניגש אילו ואמר, סשה לא הספקתילהכיר אותך הרבה אך מתוך כמה שהכרתי הייתה בך אישיות גדולה באת והתנדבת למשימה ללא פחד ידעת בליבך את אשר עלול ליקרות ובכל זאת המשכת, בכל זאת המטרה להגן הביאה אותך והרגה אותך בבת אחת, סשה מבטיח לך

כי באופן אישי אדאג לאידה ולבן שלך, לא יהיה לה חסר כלום.

אידה היא אשה נפלאה, ואני אתמוך בה כל הזמן.

הייתה תשיקה רמית היסתכלה על אלי בתמיהה.

היביע הזמן אמר הרופא צריך לקבור אותו, בכיחרישי נשמע מכל יושבי החדר.

אידה רק עצמה עינייה לא לא אמרה חלש, יקירתי אמר אלי סשה חייב לנוח, ואנחנו ניתן לו את הכבוד האחרון, הכבוד שהוא זקוק איליו.

הרופא אמר, עכשיו זוהי שעת רצון, כל אחד הרוצה להגיד לו דברי פרידה זאת ההיזדמנות עכשיו. כי אנחנו קוברים ללא מצבה ביגלל שהאוייב לא ילגה את המקום שלנו, רק שמים גדר פרוצה כאילו לא שייך לשום מקום אבל זה הסימן שלנו, ומספרים לכל קבר, וחייבים לעשות את זעה מקר את שתי המילים האחרונות אמר לאט ובהדגשה, לפתע שמעו את

קולו של דב רגע אני לא מבין לא ניראה אותו בקבורה?

דוב שאל בהדגשה.

לצערי כן אמר, או שאתם מעדיפים שנשרוף ופה צעקה אידה אל תעזו לשרוף את סשה שלי, אלי מזועזע מהדברים אמר,

אף אחד לא ישרוף את סשה סשה יקבר כיאות פה בארץ ישראל,

היכן שנלחם עבורה.

חנה לפתע התחילה ליבכות לא כמו זאב שנשרף אל אל תשרפו את סשה דב חיבק אותה

אבי ניגש אל גופתו של סשה ותמך בשרה ואמר במעין רעד מסויים,

סשה אף פעם לא יהיה לי אח אתה היית כאח שלי אח שמעולם לא אשכח שלעולם אזכור אנחנו אותך תמיד ניזכור.

תמיד שימחת אותי ותמכת בי בכל, וגם לעולם אזכור אותך איך שתמכת בי עם דבורה ועם אידה.

אי אפשר לשכוח אותך, תמיד תהייה חלק ממני סשה, היית גיבור והיית כל כך חי, ואנימודה לך על שנתת לי ולאידה את האושר שבבו רצינו כל כך הוא לא יכל לדבר יותר, כי דמעות חנקו אותו אידה חיבקה אותו ואמרה לו תודה אבי.

דב מחה דימעה ואמר, סשה הכרתי אותך וכבר גיליתי בך בן וחבר, עברנו הרבה דברים ביחד אתה תמכתב בי מעל ומעבר אתה זה שבזכותך גיליתי כי אני קיים, אתה זה שלעולם לא נכנע, איך נפרדיםממך איך? כל כך הרבה עברנו כל כך הרבה, איך עזבת כדי להשיג לנו חלות שבת ואיך התעקשת ולא היה אכפת לך ביום הראשון רצית ליראות את התינוק אני זוכר את הויכוח שלך עם רוברטו כי רצית לעזור ולדעת איך אידה מרגישה.

אבי התפרץ לדברו של דב, סליחה דב אבל דבר חשוב אני זוכר ששסה נתן לימשפט כאשר הייתי מיוסר ממותה של אמא זיכרונה לברכה

קום חבר מיגונך והאוייב רוצה שנישרף במאכולת של אש הוא רוצה שנישבר ואנו לא נישבר אנחנו צעירים בכוחות וזה הזמן לספר כל מה שעברנו כי עוד תסתיים המלחמה

ואני מיתחייב סשה לכתוב את הסיפור שלך שלנו אנימתחייב לזיכרך.

דב התחיל ליבכות סשה לא אשכח לעולם והוא התחיל לספר מה שזכור מספינת הדייגים שבהם חטפו אותם כאשר חיפשו את חנה.

אמרת סשה צרחת סשה הייתי קרוב למותי אבל חסמת אותי בגופך אמרתי לך להגיד לחנה על אהבתי

ואז אמרת לי נחרצות לא לא אתן לך למות אתה לאתמות. ואתה פשטת את הגופייה ונישארת ערום וכשצעקתי אמרת לי שאתה לא תתן לי למות וכרכת את הגופיה הכיחזק מסביב לפצע שדמם ברגל.

ומצאת סכין וניגשת אל החיל שהיה שם ואמרת לו באומץ שלא אשכח כל חיי

תירא בי הרוג אותי אם תהרוג את החבר שלי הרוג אותי כי במילא תעשה את זה אז בוא ניגמור עם זה עכשיו,

כל כך היתה נחישות ברצון לעצור

סשה לעולם לא אשכח אותך ודב התפרק אביחיבק אותו חזק ואחר כך את אידה

קורל אמרה תמיד היית לוחם בהכל וגם יסמין ותרזה אמרו היית אבא למופת אף על פי שהינך צעיר ולא ידעת תמיד היית דואג לעולם.

סשה סשה התחילו ליבכות כולם בבת אחת רמית ואפילו אמיאל שלא הכיר אותו.

הרופא ניגש אל דב הבוכה ואמר, קשה לי להגיד את זה אבל אין זמן ניגמר הזמן חייבים לקחת אותו ואנחנו נגיד יותר מאוחר, היכן הוא קבור פשוט אסור שהאוייב יראה התקהלות גדולה זה מסוכן לנו ויכולים לבזות את בית הקברות המאולתר.

חייבים לתת להם כבוד לנפטרים.

אלי חיבק את אידה חזק חזק ודב חיבק את חנה.

כולם כולם ידעו כי זאת השעה ואין מנוס רק בכייה של אידה וזעקתה

חכה לי סשה חכה לי, אבי ואלי החזיקו אותה חזק היא הייתה חצי מעולפת רמית חנה קורל יסמין חיבקו אחד את השנייה כאילו רצו להאחז במשהו

כן מותו של גיבור, אן קשהמזה אבידה גדולה, עוד אתה בתוכינו אמר אבי ולעולם תהייה אמר אבי כשלקחו את סשה.

אויי זה נורא אהובי, חנה נצמדה אל דב, זה נורא אני רק חושבת על כמה פעמים שבו כמעט איבדתי אותך, מרגישה רע.

דב חיבק אותה וליטף את ידה ללא מילה, יהיה קשהלאידה אמרה חנה

כן אמר דב בשקט.

כמה פעמים היו על סף המוות אמרה חנה, ובסוף המוות התגבר על הכל, זה פשוט נורא, אם חלילה יקה לך משהו אני לא אוכל לחיות עם עצמי

אתה מקסים אתה מלאך שלי.

דב לא הרגיש בנוח הוא כבר רצה להגיד לחנה על שהיה עם קורל פשוט לא ידע מתי, ועכשיו המצב מאוד עדין כך שלא צריך יותר להישבר

כמעט אמר לעצמו אני לא אגיד במילא היא לא חשדה, אבל משהו בליבו לא נתן לו

כל אהבתה איליו.

אויי דב אני אוהבת אותך כל כך, אמרה אתה גרמת לי שוב לחייך, ואתה אמיתי כל כך ממך לא נפגעתי לא ויתרת עליי.

אני כל כך אוהבת אותך.

הם היו בביתם לאחר שרמית וקורל נשארו עם אידה ואבי

אני אוהב אותך חנה, מעל הכל, אמר לפתע אני אוהב אותך ומפחד לאבד אותך.

חלילה אהובי אמרה חנה, מה זה יעלה על דעתך כעת?

לעולם לא תאבד אותי אמרה,

דב נשק לחנה את האור של חיי אמר, אל תעזבי אותי בבקשה אל תעזבי.

דב!!!

קראה חנה אתה מפחיד אותי מה יש לך? אתה מרגיש טוב?

אתה צלול? אתה בסדר?

יש לי משהו בלב אמר, ואניחושש כי אם אגיד אותו את תיפרדיממני

אויי אהובי כל מה שתגיד אבין כל מה שתגיד אני איתך, מה יושב לך על הלב

מבטה אילו גרמו לו ביכלל להיסתייג באפיסת ובאמירת האמת אבל היה החלטי

הנה תישתה מים אתה ניראה חיוור.

את כל כך טובה אליי חנה, את האושר שלי האור שלי.

ואתה שלי יקירי אמרה ובטח אהיה טובה אלייך, לא פגעת בי מעולם

דב שתק ולא אמר מילה.

חנה המשיכה, אתה גרמת לי להאמין שוב באהבה דוב ואתה יודע כמה קשה היה לי.

בואי אליי אמר לפתע בואי, דב יקירי אני רוצה ליראות אם רחלטוב לה ולחקת אותה למשחקיםאתה עייף? רוצה לנוח?.

אני רוצה לדבר איתך אמר, משהו שעשיתי ואני נבהלתי בעצמי,חייב להסביר לך,

אהובי הנה בוא תספר לי על שעל ליבך ואחר כך אם תרצה נלך ביחד לרחל.

דב תפס בידה השפיל מבטו ואמר חנה תאמיני לי שלא היתכוונתי, איני יודע מה קרה לי, והוא סיפר על שקרה עם קורל מאז שיצא מאבי

והוא בכה לא לא היתכוונתי בחיים לא הייתי עושה דבר כזה אני רק אותך אוהב.

אני ראויי עכשיו שתינזפי בי שתהרגי אותי.

שתעזבי אותי לבך, אך רק רציתי להגיד לך שלעולם לא יחזור לי רק רציתי להגיד לך כי זה יושב על ליבי את טובה אליי טובה מידיי אהובתי.

והוא בכה, לפתע הרגיש את חיבוקה של חנה.

וחנה אמרה, אהובי איני שופטת אותך חלילה וגם לא את קורל זה קרה.

את מבינה שבגדתי בך? שאל עוד פעם?..

כן אמרה חנה שמעתי והבנתי ובכל זאת אני סולחת לך.

אבל אמר אבל...

דב יקירי באהבה אמיתית אין האגו מפעיל את עצמו אלה רק ההגיון זה היה שם כמו ניסיון זה היה שם וזה קרה ,ביגלל זה לא צריך להרוס חיים שלמים של אהבה.

חנה היסתכלה עליו ומה שכאב לו שהוא ראה דמעות נקוות מעינייה אבל המבט שנתנה לו היה מבט של חמלה הבנה כאב, ואהבה

הוא הרגיש שזה פגע בה, אבל היא לא הראתה לו

דב המשיכה וביטה בו, וקולה התחיל לירעוד אבל החזיקה את עצמה, דב יקירה כל מה שיקרה אהבתי אלייך היא לעולמים.

אני אוהבת אותך, ואתה האבא של ילדתי ולרגע עצרה ושל עוד אחת ופה דיברה בשקט אן שום דבר שיפריד אותי ממך, כי אני יודעת שאתה אוצר, ומתנה שקיבלתי מהאל אותך וההתנהגות שלך שנהגת בי בכבוד ובסבלנות.

לאורך כל הזמן מעפילה עלייה.

דב לרגע שתק הוא היה בהלם, היה צריך לקבל את הדברים.

ולפתע תפס בפנייה

תגידי לי אהובתי שאני לא חולם, תגידי לי שזה מה שאמרת

כן אמרה וכבר הדמעות, התחילו לגלוש במורה לחייה ללא שליטה.

לא יקירה שלי אל תיבכי, אני מבטיח לך בנפשי ונשבע לך באלוהיי שזאת הייתה המעידה האחרונה, ליבי רק אלייך יקרה שלי

את לא מובנת מאלייה, את שלי, את אוצר שזכיתי לקבל מאלוהים.

הוא נשק לה והיא היתמסרה לו, ולרגע עצר כמו שהיכה בו ברק.

שניים??

עכשיו אני קולט עוד דבר מה אמרת שאני אבא של עוד אחד?

שנייה לפתע הכל התערפל סביבו מה עוד אחת שאל, הרי יש לנו רק אחת.

חנה חייכה, מה לא קלטת אהובי??

שאני בהריון נוסף.

מה??

זעק מה אני עוד פעם עומד להיות אבא?

כן יקירי

הפעם כבר לא הסתיר את התלהבותו תודה אהובה שלי תודה יקרה תודה מלאך שלי על הטוב שהאל נתן לי

אשה אצילה מעין כמוה, אמר אן עוד אחת כמוך בעולם.

הוא נישק אותה ליטף אותה אויי אהוב שלי אמרה אויי יקר שלי והצמידה אותו חזק אלייה

איך חשבת שאפרד ממך? איך חשבת שלא אבין אותך?

הוכחת לי מעל ומעבר שהאהבה קיימת גם לאחר מותו של זאב שחשבתי כי אין טעם לחיי.

אן לי חיים בלעדך דב, עשית אותי המאושר באדם אמר דב ומה שתרצי אם תרצי שלא אפגש עם קורל במסדרונות ולא דבר איתה כך יהיה.

לא לא אהובי לא גם על קורל איני כועסת היא עברה בחיים וזה היה רגע של חולשה של אנוש דווקא אני אוהבת את קורל, הלוואי והיינו יכלים לעזור לה

איזה לב יש לך יקרה שלי נשמה שלי אמר דב לא פלא שהתאהבתי בך לא פלא שכבשת אותי.

אהובי נדמה לי שטלי מתאהב באידה לא שאכפת לי אבל אני לא יודעת עם כרגע זה נחוץ לאידה, או לא פשוט חבל על אלי הי הוא בחור טוב שלא יפתח ציפיות

ומצד שני צריך לדובב את אידה

יקרה שלי גם אני שמתי לב, אני חושב שהזמן יעשה את שלו, כמובן שאידה כרגע נמצאת באבל עמוק זה ברור אבל מגיע לה להיות עכשיו לבד אבל לא מגיע לה להיות לבד אבל זאת הבחירה שלה שתהייה אחרי תקופת האבל, ואם הוא רוצה אותה הוא צריך להיות מאוד סבלני אילייה.

נכון יקירי אמרה חנה.

לפתע דפקו על דלת ביתם, זה אני שמעו את קולה של יסמין, דב פתח את הדןת מה קרה יסמין? קרה משהו לאידה?

יסמין עשתה תנועת ביטול ואמרה זה לא זה פשוטבחדר האוכל ישנה ישיבה דחופה שם מודיעים לנו על ההמשך שלנו לקיבוצים ומסבירים כל קיבוץ.

הנה ההזמנה אניפשוט צריכה לעבור בעוד כמה בתים בוודאי נלך אמר דב

הם פתחו את הדף שהיה מקופל מה שראו גרם לשניהם לדמוע מההתרגשות

בס"ד הזמנה ראשונה בעיניין המשך לדיור קבוע ובהעברתם לקיבוצים

היום בשעה 1800 יתקיים דיון והדרכה לגבי שיבוצכם בעזרת השם למקום קבוע בקיבוצים

כל משפחה תחולק לקיבוץ וגם יסבירו לכם

בתודה על שיתוף הפעולה לא לישכוח היום בשעה 1800

רשימת הקיבוצים הינה

שובל גזית ענק רמת מנשה מסילות יגור המעפיל ועוגן שפיים וקבוץ מגן.ץ

בתודה על שתוף הפעולה

הנהלת המקום