לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אמא סיגל


שירים הרבה עיצות הרבה דיבורים על ילדים ובכלל איך להעביר את שעות הפנאי אם יש כאלה ולשוחח על הדברים הכי מכעיסים לעקרת בית ולנסות להפוך את הלבד לביחד שלכם סיגל


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

8/2019


4

סיפורה של אידה כניעה

 

בשעה 1800 דב וחנה היו שם בחדר האוכל, היתה כמעין התרגשות מהולה בעצב , על אבדתו של שסה,

אני מרגיש נורא אמר דב,

למה? מה קרה יקירי, ביגלל מותו של סשה, אמר הכל נהייה כזה לא לא ממש חשוב,

 

מבינה את ההרגשה אהובי אמרה חנה, כן זאת הרגשה שעכשיו היינו צריכיםממש להיות מאושרים, ועכשיו אנחנו לא, פשוט אי אפשר להנות אחרי כל המוות האין סופי.

 

כן נשמה שלי אמר לה דב, כן אשת חיל שלי אמר וליטף אותה.

 

אל תהיה עצוב יקירי, איך אמר וקולו נשבר, איך ? אבל שמר עלאיפוק אין ולא יהיה לי אח חבר ריע בן איך לא יהיה עצוב, כאשר איבדתי בן,

 

והכל היה בשסה, איך לא יהיה עצוב ליראות את אידה בשבורנה,.

 

אתה חזק יקירי, ויש דברים אשר איננו יכליםלשנות ויש דברים שנקבעו מראש, אתה יכללנסות להיתמודד, וגם אני כאן אני אתך יקר שלי.

 

להיכן שתלך נלך ביחד,

 

תודה אהובה אמר דב.

 

גם לי זה קשה אמרה, לאבד את סשה, הוא היה עולם אמרה תמיד נתן, תמיד חייך, תמיד היה סבלני ודאג לכולם.

 

כן אמר, לא אשכח אף פעם איך הציל אותי, תמורת אונס, אנסו אותו חנה, אנסו אותו אמר דב,

 

ועיוות את פניו שחנה נבהלה.

 

אהובי תירגע יקירי תירגע חייביםלהיות חזקים ולהמשיך בוא בוא אליי תבכה בכתפי וחנה חיבקה אותו ודב בכה דיי דיי יקירי אני כאן אני כאן אהוב נפשי אהובי.

 

העצב שגור אבלמתחילים פרק חדש.

 

כן אבל איאפשר לסגור את הפרק הישן אמר, ובקולו השתחל כעס.

 

נכון אמרה חנה ושתקה,

 

סליחה יקירתי מיהר דב להיתנצל לאחר שהבחין כי טון דיבורו אינו תואם את שחנה דברה,

 

אני פשוט לחוץ ודואג כל החזרה המידית הזאת לשגרה, זה לא עושה לי טוב, אנימבולבל.

 

אני יודעת יקירי הבט לתוך ליבי ביגלל זה אני פה איני שופטת אותך חלילה ואם משתחלת לה הרגשת כאב על דיבורך אני מבינה יקירי מותר לך להיות אנושי ובגלל זה אני כאן אהוב נפשי.

 

אי אפשר להחזיר את המתים בעצב, אפשר רק לשמר זיכרונות ליזכור את הדברים היפים שהשאירו לנו ולשסה יש הרבה דברים אמרה חנה.

 

כןא מר בהכנעה ונישק אותה,

 

ועכשיו היססה ואמרה בלחש יש לנו עלמה להיתמודד.

 

הילד שנשאר, אידה רחל ועוד משהוא בדרך, משהו שלא או מישהו שלא יכיר את סשה,

 

דב הילדים יכירו את דשה מהסיפורים מהתמונות מהסיפור שאבי התחייב ליכתוב

 

נכון אמר דב

 

וגם לי הוסיפה ינה יש הנצחה לסשה במידה ויהיה בן

 

לפתע ניעורו עינייו של דב והוא נגע בבטנה של חנה.

 

ברוך הבא לעולם טוב יותר אמר דב לבטן של חנה.

 

ברוך הבא

 

אמן אמרה חנה חשבתי אם יהיה בןליקרוא לו שסה אמרה חנה בהיסוס ואם תהייהל נו בת נקרא לה נורית כי סשה פעם גילה לי שנוריות הם הפרחים האהובים עלי

 

דב הוסיף, רק לסשה שלנו נוסיף את השם חיים. נחייה אותו, סשה חיים אמר.

 

אויי אהובי זה נפלא. את ניפלאה אמר לה והיסתכל עלייה. במבט אשר אמר הכל, היא ניחשה את שהוא רצה להגיד, ועל כן הסמיקה קלות.

 

תפסיק נזפה בו בעדינות ובקלות.

 

רגע!!! אסור לי להיסתכל על אישתי אהבת חיי. על אהובתי המקסימה? על האחת והיחידה? אסור לי? שאל במעין עוקצנות. וחיוך התגנב אל פניו.

 

מה אסור לי לחוש אלייך אהבה, הוא ניצמד לאוזנה ואמר לה. הייתי רוצה להיות איתך עכשיו. חנה יקרה. לחוש אותך. לאהוב אותך.

 

דב!!!!

 

היתרחקה ממנו בעודה כלה אדומה מסמיקה.

 

הוא חייך וישב בשקט, זה היו רגעים מעטים של צחוק וכייך בכל מה שעברו, ובמיוחד עם מותו של סשה.

 

אבי ושרה היגיעו לחדר האוכל

 

מה קורה? שאלה חנה בראותה אותם.

 

עצובה, אמר אבי שבורה לגמרי. כל הזמן רק בוכה ובוכה, יותר מפחיד אותי השתיקות שלה.

 

זה רק הימים הראשונים אמר דב. ברור שיהעה לה קשה. היא עדין לא קולטת.

 

אבל מפחיד אותי ההתנהגות שלה לזאב. מצד אחד היא דואגת רוצה ליראותו. וכשמביאים לה אותו. אז היא תופסת חולשה בידייםף, וממהרת לתת אותו. היא לא מאמינה ביכולתה להיות אם.

 

היא הכל אמרה ששסה עשה בשבילה ובשביל הבן.

 

ותגידו לי, אמרה חנה לפתע,מה אם אלי? צמוד אלייה.

 

אלי, יש איתו בעיה אמרה שרה, כן אמר אבי. הוא כאילו דואג לה

אבל יותר מידי חונק אותה. בהצהרות אני איתך, אני אגן עלייך

 

והיא בראש שלה. ביכלל סשה ואם היא מצליחה לחשוב על זאב, אז זה עוד איכשהוא,

 

אבל הוא.. רק רוצה אותה שום דבר לא חשוב בעיניין.

 

כן אני צריך לדבר איתו אמר אבי, הוא אובססיבי לגבי אידה, וזה מפחיד.אותי. והיא עוד יותר נסגרת ועצובה מדוכאת.

 

אני מבין שהוא חש כלפייה משהו, אבל הוא יותר מידי חונק לא נותן. לה לינשום ולהיות לבד.

,אז אתה צריך לדבר איתו דחוך אבי, אמרה רמית. שהצטרפה כרגע גם אם הוא מגיב קשה.

 

וסשה רק היום נקבר והיום היא עברה תהליך של פרידה שזה היה קשה מנשוא, אמרה רמית, וניגבה דמעה, כן לכלנו.

 

אני כבר אדבר איתו בשעות הלילה. הוא לא ילך לישון עד שאני אגרום לו לרדת מאידה, אמר אבי בהתרסה.

 

נו

מתי מתחילים? שאלה חנה. אמרו ב18.00 עכשיו כבר 18.30.

 

טוב זה לוקח זמן יקירתי, אמר דב, עד שכלם באים.

 

הנה יקירתי, באותו רגע ניכנסו שני אנשי צבא לתוך אולם האוכל, שררה שתיקה.

 

ערב טוב לכם אמרו.

 

אנחנו נציגי הסוכנות היהודית, מרחב צפון. פרוייקט קידום, והשכלה, נציגי התנועה הקיבוצית ותנועת המושבות.

 

ננסה להסביר . מהו קיבוץ ומושב. זה כמעט אותו הדבר.

 

בימים אלו של מלחמה, או יותר נכון סיומת מלחמה, אנו נעשה הכל על מנת להראות את המטרה, שאלייה בנו.

 

יש לנו ארץ. יש לנו הגיון. ויש לנו אותנו.

 

הנוער העובד והלומד, התישבות קיבוצית, מושב.

 

או או, אמר דב, זה יהיה סיפור ארוך. שבסוף לא נידע בידיוק, מה רוצים מאתנו.

 

הירגע יקירי אמרה חנה,הוא מסביר סך הכל.

 

דב היתנשף שילב ידיים והקשיב.

 

קיבוץ, המשיך הדובר.

 

צורת התישבות שיתופית יחודית לציונות , למדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות. להיתישבות מחודשת בארץ ישראל.

 

שיויון בין בני האדם, ושיתוף כלכלי. הקיבות הוא בדרך גלח קטן, המונה מספר מאות תושבים ופרנסתו, מחקלאות ותעשיה.

 

שרה שאלה.

 

איך נישתלב בקיבוץ, ולאיזה קיבוץ.

 

הכל הכל אני אסביר, אמר הדובר, רגע, קטעו את דבריו שוב מבין הקהל.

 

לא אמרתם לנו, מהוא שימכם.

 

נכון, סליחה.,,שמי בני. ושם חברי גדי.

 

בימים הקרובים תקבלו שאלון. ענו על הפרטים האישים, ובמה אתם טובים. כמו כן בכל הקיבוצים, תהיה לכם גם עזרה בלימוד השפה העיברית, ובתהליך ההתאקלמות.

 

על כולכם עבר מסע לא קל. ידוע ובכלל דבר חדש, התחלה חדשה. זה מבלבל לגמרי, אתם צודקים אך אנחנו פה.

 

אחרי שתענו על השאלון, נעביר אותם לוועדות הקיבוצים, והם יחליטו.

ישנם קיבוצים

כגון:

 

קיבוץ דגניה

שובל גזית

רמת מנשה

מסילות יגור

המעפיל

עוגן

קיבוץ שפיים

 

אלו רק קיבוצים בתחילת דרכם, אנו מתכוונים להרבות את האוכלוסיה וכן את הקיבוצים.

 

הקיבוצים תורמים ליבולה של הארת. ולמפעלים שיעסיקו אתכם. כמו כן הכל יהיה באגודה שיתופית. כלומר אף אחד לא פועל, על דעת עצמו.

 

האם נצטרך, לעבור טיהור? מישהו שאל שוב.

 

לא אבל.כשתגיעו , כל הבגדים שלכם יכנסו לכביסה.

 

תקבלו ביתנים, אבל לכל ביתן יהיו חדרים. תחולקו כמובן כגודל המישפחה, יש חדרים גדולים ויש קטנים יותר.

 

יש חדר אוכל. יש ביתן ילדים, אבל השינה זה לכם, אתם מישפחה בהרכב מלא לכל דבר.

 

הורגשה הקלה מסויימת באוויר.

 

לפחות זה יהיה ניפלא מבחינת אידה. אמרה חנה. היא לא תיצטרך להיפרד מזאב כל כך.

 

אבל אהובה. היא תיצטרך השגחה ביגלל כל מה שעובר לה בראש.

 

נכון, אמרה חנה.

 

לפתע שמעו, את קולו של אלי מאחוריהן, הם ניבהלו כי לא ידעו שהוא שם. היי לכלם אמר, הגעתע, אן לכם מה לידאוג אמר, אידה תהיה איתי פסק.

 

אבי בא לקום, אך שרה עצרה אותו. עזוב זה לא הזמן אמרה.

 

אבי סינן מבין שיניןן, הוא מעצבן אותי.בחוצפה שלו, חושב שאידה שלו.

 

אל תידאגו אמר אלי, אידה תלמד לאהוב אותי.

 

אבי קם מבלי ששרה הצליחה להרגיע אותו, הוא ניגש לאלי, תפס בחולצתו, ולחש לו.

 

בוא איתי לרגע לבחוץ אני צריך להבהיר לך משהו.

 

הו שלום, אמר כביכול .כאילו לא שם לב לצורת הדיבור של אבי ולאחיזתו בו,.

 

מה שלומך? אני רואה שאתה מרגיש יותר טוב.

 

בוא לבחוץ אני מחכה. ואבי עזב את חדר האוכל כששרה צמודה איליו. ודב בעקבותייה.

 

אבי,

אהובי הירגע, אמרה שרה,הוא לא יכל להרחיק את אידה, וליתפוס עלייה מונופול, במיוחד שהיא כרגע לא היא, ליבה לא פנויי, אני יודעת ובתור לב של אישה אני מחדדת לך כי אשה שאוהבת אינה יכלה בקלות לפנות את ליבה לאחר.

 

אינך רואה, מה יש לך? אז אמר אז מה!

 

הןא חייב לדעת אמר אבי, לא לסבך את אידה,

 

דב תפס בזרועו ואמר.

 

אבי, אם כל הכאב והצער, הינך חייב ליזכןר שאידה

עכשיו צקיכה מרגוע. ולא מתח נפשי נוסף.

 

היא על סף התמוטטות.

 

אני עומד בעיניי להגיד לו, אמר אבי בזעף לדב,

אני חייב להגיד לו שישכח מאידה.

 

תיראה אמר דב, אני מבין את כעסך המהול באבל כמו כולנו, אבל ראית מה אמרו, כודם כל ישנם כמה קיבוצים, ויכל להיות שיהיה במקטם אחר.

 

וחוץ מזה, אידה תסמוך על אידה. אחרי אהבה של שנים לסשה, וראית בעצמך.

 

אבל הוא נודניק ומלחיץ,

 

יכל להיות יקירי אבי, אמרה שרה שהיא ביכלל כרגע, אינה מודעת לאף אחד טלכן אתה נילחץ ללא סיבה.

,אבי נשם עמוקות.

 

שרה הביטה בו בעייניה החודרות ואמרה.

 

האמן לי, אני יודעת מה אני מדברת אבי,.

 

לרגע לאבי היה נידמה שראה אצל שרה דימעה.

,שרה את בוכה?

 

שאל לפתע, שרה לא ענתה.

 

תיראי אמר לה. יש דברים שאת חושבת, כי את עברת אותם, אבל זאת לא אומרת שלכלם יש את אותו הדבר.

 

וחוץ מזה אם זה לפי טענתך, אז למה היתאהבת בי. מה מצאת בי לאחר האובדן הגדול שלך.

?

 

באותו הרגע חש עיקצוץ בלשונו.

 

הוא לא היה אמור להגיד, אבל זה יצא ממנו.

 

שרה לא ענתה, אבל הוא הבחין בעלבון, היא אף פעם לא ממש הגיבה לו באותו הרגע.

 

כזאת היא היתה.

 

הוא חש אותה .

 

שרה שתקה.שתיקתה הייתה הוכחה לכך שניפגעה, עד עמקי נשמתה.

 

אני הולכת לנוח פסקה. כואב לי הראש.

 

אבי עזב את הכל, שרה, שרה,. לא היתכוונתי

מתנצל, מצטער.

 

שרה לא ענתה רק ביקשה ממנו שיניח לה כי היא עייפה, עבר עלייה יום קשה.

 

רמית שבאותו הרגע היתה שם, הסתכלה על שתיהם, ושאלה במבט עיניים מה קרה?

 

אמרה לאבי בלחש, אם זה רצונה כרגע להיות לבד הניח לה,

 

אני יודעת את הסיבה

 

אך עזוב אותה כרגע.

 

אבל היא כבר עברה את הגבול, כשניסתה להגיד לי, איך, ומה להגיד או לא להגיד, לאלי שמתחיל עם אידה.

 

התאפקתי, התאפקתי אבל לא יכלתי, בסוף התפרצתי.

 

והתפרצת לא נכון, גערה רמית,כאשר אבי אמר לה איך דיבר. אבל אמר,

 

אבל לא אבל אמרה רמית, אני אדבר איתה.

 

ועכשיו אם אתה רוצה דבר עם אלי אמרה. ופנתה

 

לכיוון שרה.

 

היא ניכנסה לחדר שבו שרה הייתה, שרה ישבה והיתה שפופה. רמית ניכנסה אלייה בשקט.

 

שרה יקירה אמרה, שרה היסתכלי עליי.

 

שרה הביטה בפני רמית, ורמית ראתה שדמכות ניקוו בעינייה.

 

אני מבינה אותך. אני איתך התחילה רמית להגיד.

 

שרה התחילה ליבכות.

 

מה אמרתי לאבי? אמרה שרה מה? סך הכל באתי להגן על אידה, ועליו.

 

אמרתי ש....

 

ש.... יקירה הייתי שם במקרה ושמעתי את הכל. את צודקת 100 אחוז.

 

פשוט תביני. אבי איבד את סשה וכמעט את אחותו,כמעט את חייו. ושני מקרי אהבה שלקח על עצמו ביסורי מצפון.

 

ובכלל עבר הרבה משברים. ועכשיו הוא בין המיצרים.

 

הכל את צודקת רמית. אבל למה? למה? להיתיחס ולשאול אותי. למה היתאהבתי בו.

 

וגם להגיד לי שבגלל שעברתי דברים, אני סבורה ויודעת הכל, לא זוכרת בידיוק מה אמר אבל זה פגע, פגע. אמרה שרה בתוכחה. וזה לאחר שנתתי לו היזדמנות.

 

תני לו להירגע, ביקשה רמית לפחות.היום, היה לו קשה, הוא לא היתכוון,

 

אני מכירה את אבי כולו חמלה וטוב. הוא עוד יחזור בו מהמילים שאמר לך . כי לך הןא האחרון שהיה רוצה שתיפגעי ממנו,הוא יודע מה עברת.

 

לפתע שמעו דפיקה בדלת. ואת קולו של אבי. שרה שרה יקירה,

 

אני מתנצל, פתחי לי,

 

אמרתי לך לחשה רמית, ובאה ללכת. לא אמרה שרה הפעם איני חסה עליו. שיבין שיפנים.

 

כי אם ידבר אליי כך לפי מצבי רוחו ובהתנשאות בלי להיתחשב ברגשות שלי ופה פרצה בבכי ואבי דפק בדלת..

 

הוא יפסיד אותי עם כל.אהבתי רמית.חיבקה אותה סך הכל.היא הבינה גם את.שרה לא מזמן.איבדה את.האהוב היחיד שידעה עד כה את.עידו

 

ועכשיו התאהבה עד כלות באבי כן זה כואב שהמילים.היפות..נהפכות למלובנות ביגלל חוסר רגישות.

 

והיא המשיכה אני לא עשיתי כלום לא פגעתי .

 

למה? למה? אמר לי כך

 

ביגלל שהתמסרתי איליו?

ביגלל שנגע.בגופי?

ביגלל שאני רכה איתו

 

ופרצה בבכי קורע לב אל תוך זרועותייה של רמית שנמצאה בחוסר אונים.

 

הוא יודע את שעברתי עם עידו, הוא יודע שהיה לי קשה להכניסו לעולם שלי.

 

עידו מעולם לא ביזה אותי כך.

 

שרה אבי בכה מהצד השני של הדלת ואמר בקול חנוק מדמעות.

 

שרה אני מכיר אותך. חשבתי על הדברים והגעתי למסקנה שאת צודקת יקרה שלי.

 

צדקת לאורך כל הדרך, בבקשה על תיכעסי עלי

 

אני אוהב אותך,.בבקשה אל תיכעסי

 

את האור של חיי מתנצל מצטער כאשר פגעתי בך טהורה שלי.

 

שרה אמרה רמית, בבקשה סלחי לו. הוא מתחנן בפניך. את קרן האור שלו.הוא לא התכוון הוא אוהב אותך.

 

הוא אינו מסוגל לאבד גם אותך.

 

זה סתם מילים באותו הרגע.

 

שרה התחנן.אבי בקול שבור

שרה את האור שלי. הביני אותי אני פוחד. כל המצב הזה מפחיד אותי. ואני צריך גב חזק.

 

חשבתי את צודקת.

 

שרה בכתב. רמית אמרה שרה תפתחי לו את הדלת.אני יוצאת יקירה. שניכן זקוקים זה לזה עכשיו.

 

זה חזקה של אהבה, ברגעים בה נישברים, ביחד גם דואגים לאסוף את השברים, ללא שום חזרה לאחור.

 

שרה היתקדמה לעבר הדלת בפנים שפופות ופתחה את הדלת,

 

אבי שהיה דומע אמר לרמית, רמית תודה תודה מכל הלב. רמית רק הינהנה בראש ויצרה.

 

קחו את הזמן שלכם אמרה

 

. מיד לאחר שסגרה את החדר אבי חיבק את שרה חיבוק חזק איליו. אינני רוצה לריב איתך . אינני רוצה לאבד אותך יקרה שלי. וחכמה.

 

אני מיתנצל לא הייתי צריך, להגיד לך הייתי צריך להקשיב לך. לא יודע מה עבר עליי.

 

בבקשה סלחי לי, סלחי לי אהובה.

 

אל אל תיבכי. אעשה מה שתירצי.

הוא נשק לשרה. אהבי אותי אני זקוק לך, זקוק לאהבה שבליבך שרה.

 

שרה חיבקה אותו כולה רועדת.

 

והם נסחפו , זה היה מפץ של כאבים בתוך מפץ של רגשות. הם נסחפו לעולם אחר.

 

רמית אמרה לעצמה אני חייבת , לדבר עם אלי כי כלם פה על חבית נפץ על כלם עבר מסע מסע, ועכשיו שהיינו צריכין להיתרווח, הכל מתערער. ויש עוד ימים קשים לפנינו.

 

היא הלכה לכיוון משרדי המחנה. היא ניכנסה ישבה שם פקידה, שלום אמרה רמית ראית אולי את אלי?

 

כן אמרה הפקידה הוא הלך לכיוון ביתן 8.

 

תודה רבה אמרה רמית ויצאה מהר, כי ביתן 8 היה הביתן של אידה. לפני שיהיה מאוחר אולי אתפוס אותו לפני שיכנס.

 

היא יצאה צהר והלכה לכיוון, לפתע ראתה את אלי יוצא משם. או שלום הוא אמר. את באה לאידה?

 

רמית.נעצרה כשליבה פועם, מה קרה חשבה לעצמה.

 

כן למה שאלה, לא פשוט היא יושנת אמר. חשבתי לדבר איתה.

 

אז תדבר איתי עכשיו, אמרה רמית שקפצה על ההיזדמנות,

 

מה זאת אומרת שאל.

 

מה זה לדבר איתך? כלומר על מה?

 

תישמע אידה במצב רגיש כרגע, אני פשוט שמתי לב, שאתה מתחיל לפתח אלייה רגשות, היא במצב רגיש כרגע וזה לא זמן טוב לחיזורים.

 

אלי גמע את המילים שרמית אמרה, אבל אמר היא פשוט אשה נפלאה וכרגע גם בלי בעל. אז אני יכל לנסות לפחות.

 

אלי שאלה רמית. אם כל הכבוד אליך, אבל האם אתה לא חושב שאתה מגזים בגישה שלך, מה זאת אומרת ועכשיו גם בלי בעל. כאילו שהיא מכונה כאילו אן רגש כאילו שהעה כלום.

 

אן לך כבוד אפילו לסשה. איך אתה רוצה שאידה ביכלל תיתיחס אלייך. אם אתה לא מכבד את זיכרו של אהוב שלה.

 

של האבא של.הילד שלה.

 

מי אתה ביכלל בשבילה. אמרה רמית,

 

סךיחה רמית אמר אלי בנגביהו את קולו. איך את מדברת אליי?

 

אם כל נכבוד אלייך, את עברת כאן קו אדום, אמר מי אני בשבילה?,..

אלי כמעט צעק את הדברים.

 

אני רוצה אותה אמר נחרצות.

 

ומהיכן אתה חושב ובטוח שהיא תירצה אותך?

 

אוכיח לה שאני אוהב אותה,

 

אבל אלי, אמרה רמית היא במשבר. היא לא חושבת ביכלל עכשיו על הדבר הזה. הדבר הזה נילקח לה כששסה ניפטר. והוא עדין חם באדמה. ןכאן רמית התחילה ליבכות. ההפך אתה צריך, להיות עדין איתה, אם אתה אוהב אותה.

 

אח שלה אבי. יש לך מזל שהצלחתי להרגיע אותו. הוא רצה להיתנפל עליך,

 

חברה שלו התערבה. וכמעט רבו בניהם. הוא רצה לתת לך מכות. על חוסר ההתחשבות וההעזה. שלך.

 

אבל היא וגם אני הרגענו אותו. ובמיוחד חיפשתי אותך.

 

אז אם אתה רוצה ןאי פעם אולי שאידה תכבד אותך אם אח שלה אז כדאי שתקשיב למה שאני אומרת לך ואל תיתנשא.

 

אלי לא אמר כלום. רק קפץ את אגרופיו והלך, עכשיו אלך ליראות מה אם אידה. אמרה.

 

לא אכפת לי עם פגעתי בו אבל הוא חייב לדעת את עמדתו. שלא יפתח ציפיות. שלא ילחץ, אותה גם ככה היא כלה שבר אחד גדול.

 

רמית ניכנסה לחדר אידה היתה שקועה בשינה כפי שאלי אמר. לפחות בזה הוא צדק אבל אהיה פה כשהיא תיתעורר. אהיה לצידה.

 

אויי אמרה בליבה מסכנה שלי. איזה לילות היא עומדת לעבור איזה ימים כל הגעגועים האלה . אויי פרוייקט רציני אמרה.

 

לפתע מישהו ניכנס זה היה דב. הי דב אמרה רמית.

 

נו מה איתה שאל איך היא?

 

יושנת אמרה. היא סיפרה לו על אלי ואבי וכל הסיפור.

 

אני מבין את שני הצדדים. אמר דב. מבין מה זה לחיות לאהוב ולהיתאהב ללא. סיבה . להיתאהב כך בפעם הראשונה. מבין גם מה זה לאבד אהובה, שזה הרגשה נוראה כל כך.

 

כן אמרה רמית אתה יודע איך.זה. להרגיש. כן אני אלך לדבר עם אלי כי הוא חייב סבלנות. גם לי לא היה קל עם חנה. עד שהצלחתי לבסוף לכבוש אותה.

 

נכון אמרה רמית. זה קשה אבל אלי חיב להיות סבלני. לא להראות מורת רוח וקוצר רוח.

 

נכון אמר דב. ועכשיו אתפוס אותו ואדבר.

 

כן אמרה רמית , ניסיתי לדבר איתו אבל הוא תקף לא מוכן לקבל שאידה אינה יכלה עכשיו.

 

השאירי את זה לע. אמר דב ויצא.

 

דב התחיל.ללכת, עשראה את אלי יושב בחצר.

 

היי אלי אני חייב לדבר איתך. כן אמר אלי בעוקצנות. רוצה לרדת עלי אה...

אני שוב אומר אידה תהייה שלי. אני אצליח.לשכנע אותה. דב ענה תיראה

 

פני לשלום איתך ולא למלחמה. אני בצד שלך.

אתה בצד של? אלי שאל בספק אחד גדול? מה זאת אומרת?

 

דב התחיל להסביר לו מה עבר. תבין אלי, אשה שאתה אוהב אן לך מה לחשוש, אתה צריך סבלנות, מטרה שאיפה ולדעת שאתה אוהב אותה.

 

תיראה אידה כרגע לא פנוייה לשום קשר, אז כך אן לך מה לחשוש. להיתחרות במישהו על.אהבתך,.

 

וגם אינך צריך להכריז. הכרזצ אהבה בקולי קולות כאילו שזה הצעצוע שלך. או הרכוש שלך.

 

היא תהייה שלך אם תידע איך לגשת קודם כל לסביבה שלה, היא תמיד תהייה היא אתה זה שצריך להישתנות למענה.

 

אלי ניפנף בידו, מה פה נהיית.לי דב, פילוסוף?, אני לא מעניין אותי איך היה לך עם חנה, אידה צריכה אותי זה אני יודע,.

ואני לא מוכן לוותר עלייה, וגם אלחם עלייה.

 

אן לך במי להילחם אמר דב. בחירוק שיניים, הוא שם לב שאלי טיפוס לא קל.

 

תקשיב אךי, ותקשיב לי טוב. באם הינך רותה את אידה, אז עליך קצת להקשיב לאנשים. המנוסים ממך. ואשאל אותך לפני שתענה לי.

 

אלי בא לענות ךו אבל שתק.

 

האם אתה באמת אוהב את אידה?

 

או שזה מראה חיצוני. מה זאת אומרת אמר אל י?

 

אני מאוהב בה אנושיות אנושית שהיא, לא שאלתי אותך חזר דב, לא שאלתי אם הינך ואיך אתה מבטא את אהבתך. אלה שאלתי.שאלה פשוטה.

 

האם אתה הספקת להכיר את טוב ליבה או שפשוט אתה חושק בה ומרחם.עלייה.

 

מה זה השטויות האחה דב?

 

אני ניכנס והוא קם ללכת, דב תפס אותו בידיו הושיב אותו ואמר.

 

את ההחלטות אתה תעשה אבל אתה גם תקשיב לי.

 

כוח לא ילך כאן

גם לא מיליפ.יפות

מילים.יפות שורפות את הלב אך אינם מוכיחים שום דבר.

 

על מנת להיתקבל אצל לב אחר אתה צריך קודם כל.

 

לדעת שהדרל היא ארוכה. ולהיות מוכן לכל דבר.

 

להוריד את האגו את ההתרברבות ולהיות קשוב לצד השני.

 

אפילו.אם.היא תגיד שזה לא מתאים לה. לעזוב אבל.להראות לה שאתה אדם.בפני עצמו לא להראות לה פגיעה. מהסירוב שחה. אלה להבין אותה.

 

אמר דב בנשימה אחת. ועוד משהו לעולם אל תבטל דבר שאנשין אומרים לך היה קשוב.

 

ואל תגיד אתה לא צודק או הינך לא יודע שמה אחרים . הבן אחרים אלי אל תלך עם הראש בקיר.,,

 

אלי תפס בראשו, ואמר כן כן עכשיו הבנתי. זה לא קל אמר דב אבל אני כאן איתך

 

אם תחליט אני אדריך אותך לליבה דל אידה למרות שקשה לי מבחינה נפדית, כי סשב והיא היו זוג,בלתי מנוצח אף פעם.

 

הבנתי אמר אלי . אבל אני צריך לבקש סליחה מרמית שניסתה להסביר לי ופשוט לא הקשבתי לדברייה,

 

נכון אמר דב. דבר ראשון בכל מערכת יחסים טובה זה לבנות גשרים,

 

ועל ידי כך שמתנצלים, שמכירים בזה שאנו לא בסדר, אז זה עוזר הרבה.

 

תודה תודה דב אמר אלי. נכון שהייתי קצת.קיצוני.ואני אימפולסיבי אבל אני גם יודע להקשיב.

,אז בבקשה . ברוך הבא אמר דב ובהצלחה.

 

קנית חבר עכשיו אמר וקרץ לאלי. הם התחבקו, ואלי ניגש אל חדרה של אידה. ליראות אם רמית שם.

נכתב על ידי , 11/8/2019 06:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי: 

בת: 57

Google:  סיגל

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
18,418
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא אוהבת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא אוהבת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)