הבלוג של אמא סיגל

סיפורה של אידה

פרק אחרון

תהפוכות הגורל

אידה ישבה קפואה. חנה חיבקה אותה, חנה שאלה אידה, חנה למה זה קורה לי? למה כל הדברים האלה קוראים לי? דווקא כשהיינו צריכים לפרוח ולשמוח, למה הגורל היכה בי, אמרה ובכתה.

אידה יקרה אמרה חנה, אן לי תשובות אבל דברים קורים לא מישתנים, בבת אחת, הם מישתנים לאט, כל הזמן מקבלים סימנים.

אני זוכרת אמרה אידה, ששסה אמר לי גם כל עוד אני פה אשנה את העולם בשבילך, ועכשיו? שאלה בעיניים דומעות. מי ישנה? את העולם? אפילו אלוהים והיא פרצה בצחוק היסטרי.

את קולטת שכל מה שהיה לי נעלם!! הכל אמרה לחנה הכל.

חנה היסתכלה באידה ואמרה. יקרה שלי זה רק נידמה כך, את זוכרת אותי? ואת זאב, איך הרגשתי?

הרגשתי שאן בי כוחות. הרגשתי שאיני רוצה לחיות, הרגשתי שהחיים סתם הם זמן שאוכל לקצר אותו אם אמות.

לא נתתי היזדמנות לחיות, לא רציתי לדבר עם אף אחד אבל אז, אתם הייתם שם בשבילי חיזקתם אותי. אני לא האמנתי שאתאהב שביכלל אהייה זקוקה לאהבה ואתם,

ודב בהתחלה שניסה דחיתי אותו.

לא רציתי לישמוח הענשתי את עצמי, על מה שלא אשמתי ביכלל.

גם דחיתי את דב. לא יכלתי להרגיש את טוב ליבו, לא יכלתי להרגיש את אהבתו , כי ליבי היה נעול על זאב.

אידה בהתה בה. ופיהה רעד. לא יכלתי המשיכה חנה. את יודעת מי היה זאב בשבילי.

ועל מה שעברתי . ואני לא אשכח אותו לעולם.

הוא בנפשי, כי אהבה אי אפשר לישכוח. אהבה זה מהלב.

כל כך היה חסר לי, ופה חנה עצרה דמעה, ורד שהייתה שם נתנה לה כוס מים, ואמרה לחנה. הירגעי יקרה.

אני גם אמרה אידה. אני גם עברתי ואני מתגעגעת לבעלי. ובכל זאת מצאתי דרך הציור, קווים לאהבה. כי אין קיום ללא אהבה,

אי אפשר להניע את החיים ללא הדלק ללא האור האהבה ללא התיקווה.

יקרה שלי אני יודעת שקשה מאוד, ואת נימצאת בתוך השחור אך, תמיד תידעי שיש לך מלאך שומר, ותמיד ניתנת לך את הזכות לשמר, והנה יש לך ילד, שזקוק לך. ותמיד יהיה זקוק. והןא יהיה בסדר יקירה, אל תידאגי.

לפתע ניכנס אלי, ובידיו שמיכות. אידה הבאתי לך עוד שמיכות שלא יהיה לך קר, תודה אלי,

הייתה שתיקה לפתע הרופא בא. אידה אקח אותך עכשיו, ליראות את זאב, ורק עוד מישהו יכל להיכנס איתה.

הייתה דממה

אידה אמרה . אני רוצה שחנה תבוא, בסדר יקירה אבוא אבל הנה יש לכם פה חלוקים וכיסויי לפה. אידה וחנה היתלבשו.

חנה עזרה לאידה. והם הלכו לאורך כל המסדרון. אידה יהיה בסדר יקרה. תיראי שזאב יצא מהמצב הזה, סך הכל הניתוח עבר בשלום.

כן אמרה אבל הןא בטיפול נמרץ. ברור את לא זוכרת את דב? שהיה גם אחרי צינטור כמה זמן.

כן אמרה אידה. ואת רואה? ועברנו את הכל.

ואפילו ילדה נפלאה הבנו לעולם. אז אל תידאגי. הגורל גם לך יהיה.

הם היגיעו לדלת שהיה כתוב עלייה טיפול נמרץ ילודים.

עכשיו תהין בשקט אמר הרופא. ושמעו להןראות הם ניכנסו לתוך חדר גדול, היו שם ארבע או חמש מיטות אינקובטור.

הנה בואו, הם ראו את זאב, שניהם ללא שום הקדמה התחילו לבכות בשקט, זאב שכב שם חסר אונים. מחובר לצינורות חמצן וגם לאק"ג.

בתיה, אמר לפתע הרופא, בתיה תני להם כפפות והסבירי להם על האינקובטןר המיוחד.

כן דוקטור אמרה.

הנה שימו את הכפפות מיכוון שהילד נמצא בתוך סביבה המתאימה לצרכיו, הוא מחומם , ומקבל את האוכל דרך צינוריות שמחוברות .

עכשיו היסתכלו יש כאן שני עיגולים.שני פתחים, בתוך הפתחים יש כפפות אתם משחילות את הידים לשם ונוגעים בו בעדינות.

כן אמרה אידה, הם התקרבן זה העה רגע מרגש אידה שמה את הידים והחזיקה את כף ידו הקטנה של זאב, זאב שלי אמרה אמא כאן יקירי אמא כאן אל תחשוש.

והיא ליטפה את ידו והיסתכלה על חנה, כמה שהוא מתןק. הוא יהיה בסדר נכון?

כן אמרה חנה. הןא אוכל טןב? שאלה את האחות. כן לאט לאט אנו נותנים לו בתוך צינורית,

אבל הוא מתאושש יפה.

אגדל אותו, אבל חבל שתהי רחוק ממני, אמרה אידה בכאב.

אל תידאגי נמצא פתרון אני בטוחה כי תמצאי שם

גם חברים חדשים וזאב ימלא אותך בהרבה פעילות..שכך לא יהיה לך זמן לחשוב עליי. חנה חייכה.

אל תאמרי זאת, כל החברים שיהיו לי לא כמוכם. חברים למסע שעשינו מה לא עברנו ביחד.

תיראי אמרה חנה אנחנו כאן בארץ ישראל. וסוף סוף נהיה בבתים שלנו.

נכון בהתחלה היה קשה גם לי ולדב יהיה קשה. אבל נוכל להיפגש מידי פעם. יש מיכתבים. יהיה בסדר אמרה.

זמן הביקןר תם אמרה בתיה. אויי לא, אפשר להישאר עוד קצת, התחננה אידה, לא יקירה אמרה, יש זמן שהילד צריך את השקט שלו.

אבל אנחנו לא מפריעות רק יושבות.

נכון אתפ לא אמרה בתיה אבל יש הורים אחרים שרוצים גם לבקר את הילדים שלהם, ואי אפשר להכניס יותר משתיים. מחר תבואו שוב.

יהיה בסדר יקירה אמרה לאידה אחר שראתה שאידה החמיצה פנים. נשגיח עליו. ואם ניצטרך ניקרא לך.

בסדר אמרה אידה וביחד היא וחנה יצאו.

כשיצאו אלי בא לקראתם, נו? שאל איך זאב, הןא בסדר אמרה אידה, הנה קחו הבאתי לכם תה חם.

אני לא רוצה לישתות אמרה אידה, והתחילה ליבכות,

כל כך עצוב לי אמרה.

כל כך רע לי, מרחיקים ממני את זאב, וסשה איננו, וגם עוד מעט , ביכלל אתרחק מהחברים שהיו לי, מר גורלי וכאוב.

אידה אמר אלי, אל תתני לליבך לישקוע, נכון יש כאבים אבל יש גם עתיד.

עתיד? אמרה אידה עתיד? איזה עתיד אלי

איזה עתחד, אשה עם ילד זרוקים באיזה ריבוץ ללא חברים.

קודם כל נידמה לי, שאנחנו גם שובצנו לאותו מקום שאת שובצת. וחוץ מזה, אף אחד לא זורק אותך, סוף סוף יהיה לך בית ניגמרו הנדודים. המלחמה הנוראית נגמרה, וכן סשה לא זכה הוא רק הביא אותי לכאן.

אלי לא ידע מה לענות, חנה חיבקה אותה, אני אוהבת אותך אידה, אני ודב אתם חלק מאתנו, ולעולם נהייה ביחד, אולי בהתחלה יהיה קשה. אבל בטח ניסתדר ונוכל שוב להיות בקשר, ניקח את הכתובת למשלוח מיכתבים, נעדכן אחד את השני, אבי ושרה איתך , ורד וגם אלי.

אידה רק הינהנה בראשה וכיסתה את פנייה בידה, חנה חיבקה אותה, ונתנה לה ליבכות לתוכה.

ש... אמרה חנה.אני יודעת תני לזה לצאת יקרה, את זקוקה לזה תני לזה לצאת ממך, כולנו מתגעגעים לשסה, ולכולנו יש חלק בחיים, שלא יכל להעלם וזה הזיכרונות אבל לכלנו יש דור המשך למרות הכל.

לפתע ראו את דב ממהר. יקירי שאלה חנה. הכל בסדר עם רחל? . כן אמר אני פשוט צריך ליראות את קורל. קורל? שאלה חנה למה אהובי.

פשוט איתרתי את החבר שלה לשעבר, זה שסיפרתי לך עליו.

איתרת אותו? איפה הןא כאן? שאלה חנה.

כן אמר הוא פשוט. כאן עובד משק באיזה מקום. התחיל השבוע, היגיע עם הקבוצה שלו, מעניין איך לא פגש את קורל,

אז דיברתי איתו והוא פשוט מחפש את קורל, הוא רוצה לשקם את היחסים איתה, הוא הבין שפגע בה, הוא הבין שאינו יכל בלעדייה.

וואוו אהובי זה כל כך מרגש, מעניין עם קורל תקבל אותו בחזרה, אני יודעת כי קורל אשה של כבוד, אבל היא אטמה את ליבה, לאהבות אחרות. כלומר יש לו עוד סיכויי עם יידע ממש ואוו כמה יש לבחןר הזה לעבוד על קורל כדי שתחזור איליו.

וכל זה מגיע לו.

הןא רוצה לפגוש אותה כמה שיותר מהר ולכן אני צריך ליראות אותה, להכין אותה לזה,

איך קוראים לו? שאלה אידה לפתי, קוראים לו מאיר מאיר לביא.

לך יקירי לך תימצא את קורל, תישאל אולי את יסמין או רמית, היא בטח יודעת.

אויי מסכנה אמרה לטלי, היא תיתרגש, הלוואי ותסכים, אבל ניראה לי שבסך הכל היא אוהבת אותו מאוד.

דב יצא לחפש את קורל, אבל לפתע קראו לו דב, דב מישהו מחפש אותך, זה היה אלי

כן אמר דב, אן ךי כרגע זמן אמר לאלי , פשוט אני מחפש את קורל, והוא הסביר לאלי את מה שקרה.

דב סליחה איני רוצה להפריע, רק אני חושב שהבחןר הזה מחפש אותך, חשבתי שאתה אמר דב.

לא, לא אני, מישהו בשם מאיר עובד באריזות כאן.

זה זה אמר, דב טוב בסדר אלך ליפגוש אותו.

מאיר היה בסביבות גיל ה55 אדם עם שיער שיבה, ועל פניו היה מבט עצוב.

מה קרה שאל דב, בידיוק רציתי לחפש את קןרל.

מאיר היסס, סליחה דב אבל תפס אותי פחד.

כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה, ליפגוש אותה להצהיר על.אהבתי, ועכשיו כשזה כאן, אני חושש.

ממה אתה חושש? אמר דב חושש שלא תסכים, חושש שתיכעס,חושש שהיא לא תירצה לדבר איתי, חושש ש...

רגע רגע אמר דב, בוא הנה נשב, הסביר לי מה גרם לך לשנות את דעתך,

אני אני לא יודע אמר מאיר, לפתע חשבתי על זה ואמרתי אם היא השלימה, אם זה אז לא כדאי להעיר שוב, את כל המצב ואולי היא כבר לא אוהבת אותי. אולי אני לא אוהב אותה

וזה רק חולשה שלי.

דיי!!!;;

פסק דב

אם לסכם את שאמרת כרגע, אתה חושב רק על עצמך , ולנקות את מצפונך,

היא מספיק עברה והתענתה ובכתה וכאבה על מנת לגמד את,

החששות שלך לעומת סיבלה הן

כעין וכאפס על פני , רק ביגלל שאתה פוחד

כולך פוחד חושש לעמןד מול האמת שהיא ידעה שבך קיימת מיזמן ורק לא העזת להודות כי רצית עוד ועוד לטעום

האין אני צודק? הפעם נישמע קולו גם למרחק ומאיר הלבין מכאב,

מגיע לך המשיך דב, אחרי שלא האמנת באהבתה, שלא ראית אותה ממטר מגיע לך.

אבל אמר מאיר להגנתו, כמה זמן י יכלתי לקוות לאהבה שנותנת תיקוות ואן לי משהוא בסיסי לעמוד עליו להישען,

דב אמר לו אהבה זה האדם שמאחורי המילה הזאת, אהבה זה רגש זה הכל ,

ואיך אני אמר מאיר מה אני יגיד.

תהייה גבר אמר דב, אם היית גבר מספיק כדי לברוח לך כך מחייה, ולא להיתחשב באהבתה, ולא הערכת את אהבתה שהיתה שם תמיד בשבילך,

אז תהייה מספיק גבר כדי לקבל עלבונות מצידה ובכי וכעס , כל מה שהיא סחבה ביגללך במשך השנים.

תבוא ותגיד לה.

מה להגיד לה אמר מאיר, מה אגיד אני לאיודע.

לך לפי הלב שלך אמר, הוא ינחה אותך היאמספיק סבלה בשביל להגיע לרגע הזה שאתה תיסבול למענה, ותאמין לי זה מגיע לך.

הצע לה נישואין אמר דב, היא התנזרה ביגללך, היא היתנזרה ביגלל מה שהרגישה כלפיך כל השנים.

ולא הייתה בך סבלנות לראות בזה אהבה ראית בזה כשלון שאתם לא מיישמים את אהבתם.

כמה פעמים היא הסבירה לך אמר דב

מהיכןאתה יודע אמר מאיר לפתע בקול קצת גבוהה, שמעת רק את הצד שלה, אתה יודע מה איתי? מה אני עברתי.

באהבה אמר דב והידגיש צד אחד צריך לתמוך בשני ללא סוף להבין אותו לא לעזוב לא לינטוש

ביגלל שהיה חשוב לך קיומך בוא נגיד אמר דב.

זה לא נכון התפרץ מאיר.

אז למה עזבת אותה לאנחות שאל דב, מאיר לא ענה.

נו? הנה אמרתי לך שאן לך תשובה.

אבל עכשיו כשכבר הגורל הפגיש עוד פעם והינך התפקחת עכשיו זה הזמן ל הילחם ולא לפחד שהיא תגיד לא.

תוכיח לה , תראה לה תראה לה ממש שההחלטה שלך הייתה שגוייה. מהיסוד.

כן אבל איפה היא אמר מאיר, אניחושב שאנייודע אמר לפתע דב רגע, אמר מאיר,

איך אתה יודע עלייה כל כך הרבה דברים. מה אתה קשור לקורל.

דב סיפר לו במהירות והסביר, ועכשיו אמר דב אתה רוצה ליראות אותה?

כן אמר מאיר ללא היסוס.

טוב אז ניצטרך את אישתי גם שתכין את קורל.

בוא נקבע עכשיו השעה בשעה ניפגש כאן.

טוב אמר מאיר.

בוודאי שאסכים לעשות כך, אמרה חנה אבל זה יהיה לה הלם, רציני, אבל אהובי הוא באמת רוצה , כילא כדאי אחרי שהיא שכחה אותו קצת להזכיר לה לתת לה אשליה ושוב, זה יהיה לא הוגן כלפייה

יקירתי אמר דב הכל בסדר דיברתי אם מאיר הכנתי אותו לכל האפשריות

היום ב ניפגש ביחד, טוב אהובי אמרה.

אניפשוט צריך שתהיי שם בשבילה כשהיא תתחיל ליבכות,

בסדר יקירי

היכן היא עכשיו, היא נידמה לי במחסן מסדרת כבר בגדים בתוך קופסאות לפינויי.

אויי איזה מקום נורא אמרה חנה. היא אוהבת להתבודד, מאז שהייתה איתי אמר בשקט דב, הסיטואציה שהיו בה העלתה בא זיכרונות וגם דברים שהיא השלימה איתם, השלימה אם הבדידות.

אויי מסכנה, אמרה חנה, כן אמר דב, יהיה לו קשה מאוד אבל אני אמרתי לו דברים קשים, כיכך לא זורקים אהבה, כך לא נותנים למישהוא להיתאהב בך ואחר כך זורקים אותה ללא רחם.

דב אמרה חנה דב יקר שלי, אני רוצה להגיד לך משהו אתהיודע כמה אתה יקר לי, כמה אני אוהבת אותך,

לא רק שאיני כועסת עליך ששכבת איתה, אני גאה בשבילך אמרה.

מה זאת אומר אמר דב, פשוט אם בחיים החשוכים שהיא חייה הרגישה ולו לרגע משהו לעצמה, משהוא טוב ואני יודעת איך אתה נותן לי להרגיש טוב.

אז אני שמחה שהיית איתה הייתה לך זכות לרומם אתנפשה,

אויי אויי יקרה שלי, איזה לב נאצל יש לך יקירה, איזה אצילת נפש להגיד דבר כזה, איזה אשה את

דב היסתכל לרגע בפנייה של חנה ואמר,

אהובה שלי למה חוורו פנייך, לפתע דב הבחין כי חנה חיוורת קצת, את מרגישה טוב? שאל כן... כן אמרה חנה , פשוט עייפה ההריון.

אויי אהובה שלי בואי אקח אותך בחזרה את עברת הרבה בזמן האחרון, גם רגשית את חייבת מנוחה, כלעוד רחל אצל תרזה, ואני לא עובד אז אני כבר אסתדר בקשר להכל,

חנה שמה את ידה עלפיו של דב והינהנה בראשה ללא, לא לא יקירי אמרה אני אהיה בסדר רק קצת מים כשנגיע ולשבת על כסא אהיה יותר בטוחה כשאהייה בין אנשים, ואני רוצה להיות עליד קורל, זאת טלטלה לא פשוטה שסוף סוף זה קורה.

מלאכית שלי בואי תמכי בי, הם הלכו בשקט והיגיעו לבינן שהיה רק אור אחד מאחד החדרים שבו .

הם ניכנסו.

קורל צעק דב, קורל את פה? לרגע הייתה דממה ופתאום שמעו את קורל, כן אני פה היזהרו יש הרבה בגדים.מפוזרים , אני ממינת אותם.

הם ניזהרו והיגעו אלייה, כמעט ולא ראו אותה מירוב מלא בגדים, קורל אמר דב בואי תנוחי רגע אני רוצה לדבר איתך.

מה מה קרה דב? וכשהיא ראתה אתחנה חנה הכל בסדר עם רחל?

כן אמרה חנה, יפה אמרה קורל

חנה אפשר להעזר בכם קצת למיוןוקיפול אם הגעתם עד אליי?. קורל אמר דב והיסתכל על חנה, מה מה יש אמרה לפתע?

קורל שהבחינה שדב לא כתמול שלשום, הם היו מתוחים.

מה מה קרה לך דב, חנה מה אתם מסתיריםממני אנימרגישה.

דב נשם עמוקות ואמר , מאיר כאן. מאיר לביא.

כן אמרה חנה הוא בא אלייך. מה? שאלה קורל את חנה מה אמרת? איך מתי אבל ... לפתע חייכה אחר כך התחילה ליצחוק

חחח כן הןא חזר אליי אליי את שומעת חח

לפתע ראתה את דב .. דב חנה אמרה חחחח חנה אמרה שמאיר חזר אליי חח אני ממש מאמינה

לפתע שמעה את הקול שהכי צימרר אותה

הנני

היא היסתובבה והצחוק שלה התחיל להפוך לדמעות

מאיר!!!!

לא זה לא יכל להיות חנה אמרה לה הירגעי יקרה נתיבי אהבתו הכינה אלייך החזירו אותו

כן!!!! כן!!!! שאלה כשכבר פנייה עטו עלבון וכעס כןן

אחרי שנטש אותי לאנחות כי לא האמין בי באהבתי אשר הייתה הכל כן!!! חנה כן!!!! אחרי שהוא המשיך בחיין ואני חיי ניגמרו בציפיה באמונה עכשיו הןא חוזר?

והיא פרצה בבכי עכשיו שאיני יכלה ללדת הוא בא אחרי שאני רציתי להגיד לו אל תלך כי אני מאמינה שאהבתינו תתממש למה למה והיא בכתה בכי מר

אני יודע אמר מאיר, ובאתי לבקש את ידך, אני רוצה להיתחתן איתך כאן ועכשיו אמר.

ואתה חושב שאני אסכים כן? כן? מאיר האםיש לך מושג ביכלל כמה סבתי? כמה התחננתי כמה ? עלבה בי התנהגותך.

ואתה מצפה לאהבה שוב, כיישר אקבל אותך אליי?

לא לא איני רוצה התרגלתי אמרה, דב משך את מאיר לצד ואמר לו, עכשיו זה הזמן שלך, לתת את הכוח אמרתי לך שתהייהמוכן לכל מה שהיא תגיד לך.

אבל אמר מאיר היא לא מוכנה ביכלל לישמוע אותי,

תן לכעס שלה להיתפרץ ותהייה שם בשבילה אמר.

כשחנה ראתה שדב לוקח את מאיר לצד, היא באה לחנה, ליטפה אותה, אויי יקרה אני כל כךמבינה את כאבך, ואת סבלך.

שיילך איני רוצה אותו. והיא בכתה , לא נישאר לי כלום אמרה כלום, הוא היה כל עולמי, לא יכלתי להיות איתו, חנה התקרבה אל קורל ואמרה.

יקרה אינךצריכה להגיד אבל אם זה יקל עלייךולי במעט אתיכלה ליסמוך עליי, את יודעת, אבל בינינו רק ביני ובינך , למה לאיכלת להיות עם מאיר.

מעדיפה לא לדבר על זה אמרה קורל, ולא ביגלל שאיני סומכת אלייך פשוט יש דברים הכאובים יותר מידי, אפילו לספר עליהם.

אבל אםלא תספרי אמרהחנה זה יכאב וישרוף אותך מבפנים.

חנה אבל הישבעי אמרה לפתע קורל, שלא תדברי חוץ מדב כיהוא בעלך, אבל לא אם אף אחד, וגם איני רוצה שתקבלי עליי רושם מוטעה,

יקרה כלמה שתגידי הכל בסדר אמרה חנה, אני אישה ואבין אותך.

ובכן אמרה קורל, לפני הרבה זמן הייתי בקשר רציני עםמישהו שחשבנו אפילו להיתחתן, אבל לפתע זה שהייתי איתו התחיל לפתח פחדים וחששות, התחיל כלמה שלא הצליח התחיל להאשים אותי, וגם כשהייתי בשבילו שותקת העיקר לא לריב, וכשהייה לפתע בוכה הייתי באה מחבקת אומרת לו הכל יהיה בסדר אני פה, תיראה אינך צריך לפחד אנחנו שניים

היה בוכה וממלמל שאין לו טעם לחיים.

והיה מתחיל עם בנות אחרות, ותביני אמרה קורל ובעינייה דמעות, היינו לפני נישואין, ואני הרגשתי כי אני כלואה.

עד שפגשתי אתמאיר, מאיר נתן לי תחושת בטחון הוא פתח את ליבי לאהבה הטהורה, לא האמנתי כי אצליח בחיים לאהוב, לא האמנתי באהבה ההפך קנאתי במי שהייתה רווקה, ובלי זוגיות, לא היה לי צורך במגע פיזי גם לא היה

הוא לא יכל לינגוע בי,

ואז מאיר היה איתי, אבל כשרצה להרגיש אותי לאלא יכלתי משהו בי היה עצור, ואמרתי לו שיחכה שעוד יגיע הזמן, הענקתי לו את ההקשבה שלי, את השמחה שהייתה לי ממנו בעודי מקבלת מכות מהחבר מהבעל לעתיד.

הוא לא היה מוכן לחכות , ובסוף לילה אחד החליט שאין בכוחו להמתין לי יותר, וכך ללא שום רגש שום דבר נעלם, וזה כאב לי כאב שמאיר נעלם.

אויי זה נורא אמרה חנה ותפסה בפנייה , ואת סבלת

כן סבתלי מהחבר עד שאלוהים שמע אותי , יום אחד הוא הלך לעבודה ושם הייתה פלישת מחבלים וירו עליהם. ועליו ירו ראשון.

אני זוכרת שהתאבלתי וכאבתי, לא כי כבר לא הייתה אהבה בליבי, אלה פשוט ניזכרתי בטוב שהיה פעם, ותפסתי כי נקודות כאילו אני לא הייתי בסדר וטובה, ויסורי המצפון תמיד הרגשתי שלא הייתי בשבילו טובה.

אבל כשהשלמתי עם החירות והחופש וההיזדמנות שחכיתי לה

אז כבר מאיר לא היה, והיאפרצה בבכי, מאיר לא היה אז סגרתי את עצמי לאהבה לרגש,

התחילו איתי אבל אני לא רציתי שקעתי כל כלי בעבודה, זה הדבר היחדי שהציל אותי

ובאותו היום הנורא ששסה עמד למות, כשראיתי את אהבתה של אידה ושל שסה ובידיוק נישברתי, אז דב היה שם בשיבלי, אויי אמרה לחנה אני כל כך מיתביישת יקירה, לא רציתי שזה יקרה ביכלל אני אשמה.

ש...ש... אמרה חנה ש.... יקירה שלי לא קרה כלום, זה היה רגע של חולשה של שתיכם, רגע שבו ניזקקת נכון תתפלאי דב הוא בעלי, אבל באהבה רואים הכל באהבה,

אם אדם מועד זה לא הופך אותו להיות רע יקרה אנימכירה את ליבך, ואם היה ולו לרגע אחד שבו דב היה איתך לצידך, נתן לך הרגשה שמזמן לא הרגשת ובזכותו התרוממת קצת ולא היית לבך, אז אני המאושרת בעולם.

וחוץ מזה הנה עכשיו ההיזדמנות ניתפחה שוב מאיר כאן, והוא בא אלייך ולמרות הכל חיפש אותך.

נכון שאינך יכלה להביאילדים, אבל את נהדרת אם ילדים, נכון שהעלבון צרב איך לא האמין שאהבתכם תתממש והלך וחיפש והתחתן.

אבל אם ניתמד באיך לא הזה, ואם ניתן לאגו שלנו לישלוט.

נפסיד את העיקר את ההיזדמנות להינות.

נכון שאת צודקת יקרה שלי זה פגיעה אבל אבל דרכו של הלב אם להרפות ממה שכואב לקבל את הטוב, ומאיר עכשיו היגיע אלייך ולא משנה באיזה צורה הוא מביע חרטה.

בבקשה תני לזה אור, ובמיוחד עכשיו, שהחיים קצרים,

וגם אולי זו היזדמנות שלא תחזור הפעם וכל כך חיכית לה, וחבל חבל

אני לא יודעת אמרה קורל , תיראי עוד מאמץ אמרה חנה ללב שלך קורל חשבה ואמרה בסדר ועינייה דומעותכמה חלמתי עליו כמהלילות בערו בי ובעודילאיודעת מה איתו ביכלל כמה היתחננתי לאלוהים שיחזיר אותו אליי ובסוף כשהוא בא, איני מאמינה שיש בי עוד ניצוך של אהבה כלפיו.

כי עדיין הפגיעה נוראה, היידע הוא נורא ברור אמרה חנה אינך ציפית גם אבל אמרה חנה, אל תפספסי כי זאת אהבה ודרכי האהבה הם מוזרות והוא בא אלייך בדרכי האהבה.היסתכלי אליי אמרה חנה לקורל, היסתכלי עלי בעינייםואמרי לי שאינך אוהבת אתמאיר שאינך רוצה בו.

קורל הביטה בעינייה ולא לאט עיניה של קורל צפו דמעות.

אינימסוגלת בלעדי מאיר אמרה, אשקר לך אם אגיד שאיני אוהבת אותו, אוהבת אותו הוא כל חיי מהות בנפשי, האחד והיחדי שנתן לי שמחה ושמש

איני רוצה ליזרוק שנים של תיקווה.

לכן אמרה חנה בניצחון את צריכה לוותר על הכעס ולהמשיך מכאן.

קורל הביטה בעיניי חנה ושאלה , אני לא אתאכזב שוב חנה ? הוא לא י זרוק אותי? חנה אמרה בטוחה כי לא.

בסדר אמרה קורל אקבל אותו בחזרה,

היא לא שמעה שדב ומאיר היו כל הזמן שם.

דב אמר לחנה לצאת מהבינין והשאיר אתמאיר לבדו שם רק לחש לו עכשיו היא שלך לך אלייה.

לפתע קורל הרגישה יד מלטפת, אבללא של חנה זו לא הייתה יד עדינה.

היא בכתה עוד יותר קורל שמעה מרחוק אתקולו של מאיר, קורל אהובה שלי תני לי להוכיח לך את אהבתי לעולם לא אלך לעולם לא אטוש אותך שוב. הייתי נבזי חשבתי על דרכיי וצרכיי ולא על רגשותייך יקרה, אם אני כאן את האחת שחיפשתי כל חיי את האחת שאותה ארצה למסד את חיי.

אותך אני רוצה כי שנתי לא יכולה להיות בלילות חלמתי אותך, נשמתי אותך, התחרטתי כל יום על כי הלכתיממך.

קורל בבקשה תני לי היזדמנות, אני אוהב אותך, לאט לאט היא היסתובבה אלייו הם לא אמרו כלום, כי כל אחד בכה את הדמעות שלו.

הם לא צריכיםמילים ל הרגיש הם לא היו צריכים הקדמות ומשחקים, הם היו צריכים אמת ואהבה

וזה מה שהיה שם, אהבה הם התאחדו לגוף אחד.

אני אוהב אותך רק אותך את חיי אמר מאיר בעודו מצטנף לתוך גופה. התיסלחי לו קורל, התהיי אישתי? היא חיבקה אותו חזק אלייה מיששה את הגוף שכה רצתה והרגישה תשוקה.

אוי אוי אהובי אהוב שלי, אתה האחד והיחיד כן אנימסכמה אמרה ליבי יאסוף אותך אליי, כי גםככה המקום בו שמור אליך

עשית אותי המאושר באדם אמר. נתת לי חיים ואני אוכיח לך כל יום כל יום שהתברכתי במתנה ניפלאה מאין כמוהה, וזאת את יקרה שלי.

הם היו כמה זמן לא ידעו.

כשלפתע שמעו קולות, אויי צחקה קורל שכחנו את עצמינו. אני אצא להביא אותם אמר מאיר והחטיף לה נשיקה, אל תיברחי לשום מקום

הוא יצא, חנה מחאה כפיים, אפשר להגיד מזל טוב?

מה את שואלת אמר דב לפי הסומק על פניו אפשר ועוד איך

הם ניגשו לקורל.

יוו קורל קורל אמרה חנה ידעתי והיאחיבקה אותה.

חזק הם בכו והתחבקו, אמרתי לך לתת סיכויי לאהבה ואן האהבה היא חזקה בשעה טובה במזל טוב.

יופי אמר דב יש לנו שלוש חתונות של של רמית שלנו ושלכם.

אלו היו אחד הרגעים המאושרים המעטים שהיו שם

יום החתונות והפינויי

אויי אני מיתרגשת אמרה ורד. הנה השמלה שלך.

אמרה לחנה, ושל שתיכן כאן, אמרה לרמית ולקורל הם הלבישו והתארגנו והתאפרו

יסמין איפרה אותם, וואי יפיפיות אמרו מי שהיה שם.

אני לא מאמינה אמרה חנה. גם אנילא אמרה רמית. ואני ביכלל אנילא מאמינה כי היום היגיע אמרה קורל.

לפתע היגיע שליח עם קופסאות ענק. זה בשבילכם , תודה אמרה אידה

וואו זה הזרים היא הוציאה אותם, וואי איזה מקסים בצבע סגול ורוד עם חוטי משי ירוקים.

ניראה אתכםאמרה אידה? שהייתה לבושה בשמלה שחורה צמודה

ווא היא חיבקה אותם, זה היום המאושר שלכם הרבה מזל טוב, היא לא יכלה לדבר הרבה, ופתאום פרצה בבכי, סליחה אמרה , יסמין חיבקה אותם וגם הם הם ידעו, היא גם היתה צריכה להתחתן עם סשה עכשיו.

אנחנו יודעותיקירה אמרו שסה יהיה בלב של כולנו תמיד.

בואו לפתע קרא אלי בקול רם.

אני אהיה בסדר אמרה, סליחה שבכיתי עכשיו,

לא לא מיהרה להגיד קורל, יקרה שלנו בזכות סשה אנחנו כאן, מי יודע אם לא היה לוכד אותו , עוד כמה מאתנו היו הולכים

ומותר לך ליכאוב.

בואו קראו מרחוק

אידה ניגבה את הדמעות, עכשיו הזמן שלכם לחייך למצלמות זה היום שלכם , נתנה להם מבט של עידוד.

הם יצאו לרגע לא זיהו את המחנה, משני הצדדים היו אנשיםוזרי פרחים,כל אחד בתורו בא לקחת את הכלה שלו, ראשון בה דב, דב היה לבוש בחליפה כחולה ועניבה לבנה, יפיפיה שלי סינןמבין שיניו, זכיתי בך ואני זכיתיבך אמרה, רק זה הצליח להגיד.

כולם מחאו כפיים , אחריו בא עמיאל הוא היה לבוש חליפה אפורה עם עניבה לבנה.

מקסימה שלי, אני אוהב אותך יקרה, אמר זכיתי בך, ואני בך אמרה רמית.

מאיר היה האחרון שנגש לקורל

אני לא מאמין כי זכיתי במתנה הכי יפה בעולם מדהימה שלי, נהדרת שלי אמר מאיר זכיתי זכיתי קורל , ליבי פועם ברבעיות קורל הצליחה להגיד אהוב שלי יקר שלי,

הם עלו לבמה

אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני

תדבק לשוני לחיכי

אם לא אזכרכי

את ירושלים

על ראש שמחתי

שלושתם אמרו

עכשיו לישבור את הכוס אמר הרב

דב שבר ראשון

אחר כך מאיר

אחר כך עמיאל

מזל טוב קראו כולם והתחילו לירקוד, הורה זה היהמחזה מרהיב, את ניראת ניפלא אמר אלי לאידה, מתאים לך איפור וקצת חיוך,

אנימאושרת בשבילהם אמרה אידה, ולפתה נהייתה עצובה,

מה לך יקרה? מה לך?

זה היה צריך להיות היום המיוחד שלי ושל שסה שכל כך חיכינו לזה,

מה אני שווה בלעדי סשה אמרה, אלי תפס בה בעדינות משך אותה לצד ואמר.

אידה יש לי דבר שמיזמןרציתי להגיד לך, אך לא היהלי אומץ.

אני אוהב אותך לא אוותר עלייך יודע כי את עוברת תקופה קשהאינך מאושרת, אני רק רוצה לראותך מאושרת ואני רק רוצה כל הזמן לעשות אותך מאושרת.

להיכן שתלכי אלך אני, אני אדאג לךיקרה התאהבתי באישיות שלך , לא פלא ששסה אהב אותך , ויותר מכל דבר אחר.

ואת צעירה ויפה זאב זקוק לאבא,

לחבר, אידה אני אהיה איתך כל ימיי אן לימה להפסיד ולמי ליברוח, אני רוצה אותך

היסתכלי עליי אן לי מאום אבל יש לי אהבה אלייך בהתחלה זה יראה מוזר אבל מוכן ליספוג את הכל.

אידה אני עקר, סרסו אותי אמר בכאבי, לא אכפת לי הדרך, לא אכפת לי אם כרגע אינך תירצי ביכלל לישמוע על להיותאיתי

אבל אני אהיה איתך בסבלנות ויודע כי זה יגיע יקרה, ובנתיים אני איתך החבר הכי הכי טוב שלך לעולם.

ורד שהייתה שם מן הנמנע ושמעה היתה כמו אידה פעורת פה.

דב שניגש להביא את אידה ראה את המבטיםוכבר הבין

אלי? מה

דב החלטתי ללכת עד הסוף אמרתי לה,

יפה אמר דב

אידה הוא התקרב אלייה, אידה לא זזה , הוא פחד שהיא תידחה אותו, אידה תני לי להוכיח את אהבתי רק הגידי לי שזה בסדר שאת מוכנה לתת עוד היזדמנות לאהבה, סשה גם היה רוצה שלא תכבי אתחייך, הוא לא תיכנןלמות אבללצערינו זה קרה.

אלי, אמרה לבסוף אלי אמרת המון דברים, בבת אחת, אני רוצה לחשוב ולדעת להחליט, איני רוצה משהו בשגגה,

כמוהן אמר אלי

יופי כל הכבוד לחש דב, אני מכיר את אידה אם היא אומרת לחשוב אז הכל בדרך הנכונה.

יום הפינויי

בוקר טוב אהובי, צריך לקום שמונה בבוקר, כבר הלבשתי את רחל בשעה צריכים להיפגש בחדר האוכל. כן אמר דב , וואו בוקר מוזר.

כן אמרה חנה וקשה, מאוד מרגש כן זה בוקר של התחלות חדשות ופרידות

שום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה, צודקת יקירה רק טוב יותר יהיה, מה היה לנו?

היה לנו מסע של פחד אימה רדיפות, עכשיו סוף סוף יש לנו מדינה משלנו שבה נגדל את הילדים, ואנחנו פה

כן אבל בלי החברים, ובלי אלו שאינם איתנו, אבל תמיד נוכל לבקר את אלו שנישארו, יש אוטובוסים לשם ויש גם מיכתבים.

ויש את הדור הצעיר הילדיםשלנוושלהם, שיגדלו ביחד ויבקרו שם יותר אחד את השני, כן אמרה.

ואת זוכרת שאבי אמר שהואיכתוב ספר על כל שהייה?

כן אמרה.

ובכן בואי הם היסתכלו פ עם אחרונה על החדר ויצאו לכיוון חדר האוכל

הםניכנסו לחדר האוכל

ניגשה להם רכזת- מה השמות בבקשה, הם אמרו לה

חנה אמרה יש אדם בשם איתמר לוי והוא הרכז לשנו

אתם שייכים לקיבוץ דגניה, הם הלכו לכיוון האיש, האיש רשם אותם.

אתם יכולים לשבת היכן שאתם רוצים.

הם ראו שהיגיעו גם קורל ויסמיןותרזה , קורל היגיע עםמאיר, קיבוץ שפיים מנהלת אמירה מורג

ורד אידה אלי אבי שרה

קיבוץ מסילות יגור מנהל יוסי כהן

אידה אמרה, אני רוצה להגיד לכם משהו לפני שכולנו ניפרדים.

לא אוכללעמוד בדבריפרידה אידה יקירה אמרה חנה. זה לאבידיוק זה פשוט יש לי הודעה משחת אמרה וחייכה,מזה זמן רב

כולם היסתכלו עלייה, אל תחזיקי אותי במתח אמרה חנה אני אמורה ללדת, טוב בשביל זה אני צריכה את אלי אמרה,

הנה הוא עכשיו היגיע, ברגע זה אלי אמר היי לכולכם.יום קצת לחוץ אמר.

כן אמר דב בהדגשה כל כך לחוץ ואידה רוצה להגיד לנו משהוא, האם אתה יודע על מה מדובר? אלי לע ענה

ובכן אמרה אידה, רציתי להגיד שהחלטתי להמשיך בחיים בהיזדמנות. החלטתי עם כל הכאב ששסה איננו, והוא בדמי החלטתי להמשיך.

וחיכיתי לאלי, כי אמר לי שהוא אוהב אותי והוא הסביר לי את הכוונות שלו, אתמול חשבתי כל הלילה והחלטתי לשים את שסה בליב, אבל סשה בעצמו היה רוצה שיהיה לי רק טוב, החלטתי להענות לך אלי ולהיות לך ל בת זוג.

ווא וואו זה נפלא אמרה חנה, וגם אבי אמר אחותי אני כל כך כל כך גאה בך, נכון הדרך להמשיך היא הדרך שנותרה

ודב מחא דימעה ואמר, אני גאה בך אידה, ויודע שזה קשה אבל אלי בחור זהב הספקתי להכירו הואיתן לך אושר ומוכן ללכת איתך ולהיות איתך

אלי היה המום הוא ניגש לאידה מול כולם אידה יקרה שלי האם שמעתי טוב? האם החלטת להיות איתי, כבת זוג, ? אידה הנהנה בראשה כן אמרה חלושות.

את לא תיתחרטי אידה אנייעשה אותך המאושרת יודע את סבלת ואת עברת המון אני אהיה לך כתף לבכי וגם לליטוף. אעניק לך אהבה, יודע שקשה לך לא אדחוק בך יקירה אני אוהב אותך

כולם התחילו ליבכות.

הקרוז הודיע עכשיו חברים היגיע זמןל היפרד

אנחנו נחלק לכם דפי קשר שתדעו להיכןלשלוח מכתבים לחברים שלכם.

אידה חנה וכולם הוקפאו במקום הרגע האמיתי קורה, בשניה וזה עכשיו

הם התחבקו ללא מילים היה בכי

תשמרו על קשר אמרו אחד לשני.

זהו כל אחד עלה לדרכו, אל התחלה חדשה ולפני שנסעו שמעו ברקע את שיר התיקווה

כל עוד בלב פנימה

נפש יהודי הומיה

ולפתאי מזרח קדימה

עין לעין צופיה

עוד לא אבדה תקותנו

התקוה בת שנות אלפים

להיות עםחפשי בארצנו

ארץ ציון ירושלים

סוף