שלא רצו להרפות

מאחזית הבת

את ידייך

שעבדו כל חייך

שמש מכה בחצרות

הבתים הנטושים

של מחזוות חייך

שהלכו למקומות רחוקים

עוד בינתך נאחזת במציאות

באחיזת ידייה

עינייך רוצות לספוג עוד את האור

קרן אור של מציאות

בוקעת מבין מלאייך

שבאו לאסוף אותך

באו איתך להגיד

שלום לכל מכרייך

ידי הבת עוד ביידך

דמעותיה החמות על ידייך הקרות

שנדמו כסוף היום

ידייך שגידלו את הבת

ידייך שהביאו מתנות לבת

ידייך שאחזו את ידייה

בעודה ילדה קטנה

ולימדו אותה לשחות

וכאשר עזבה אותם

אז שמחתה כשהתחילה לשחות

היו סימן לאהבתך

וכך היא שוחה היום

בין כל הגלים וזוכרת אותך

שתמיד תהיה שם לצידה

ותעזור הל

בכל המכשולים

והידים של הילדה הקטנה

עכשיו כותבת את השורות

והלב מתרגש בכל פעם

שהיד כותבת

הן ידי הבת שאחזו

בך הם ידי הבת

שכותבת לך שורות אלו

עכשיו

אני ביתך לעולם סיגל

נשימתך נוגעת בנ שמתי

ידך על לוח ליבי

מיתמוסס לנוכח אהבתי

השמורה רק אלייך

ומלאה בזמן שנשאר

לו יכלתי להעניק

את שנותיי שנשארו

כדי שהזמן יקבע

את שנינו לעד

ואת השנים שההיינו צעירים

ואת האהבה בסודות הנעורים

נשימתך נוגעת בנשימתי

אתה שכוב לצידי

עייף מתלאות היום

והזמן מחכים ביחד

לעוד יום שניגמר

תכליתו של אדם

נשימתך נוגעת בנשמתי

ידיי מלטפת

את תווי פנייך

הן אתה שקוע

בחלום מתוק

ותריסי עינייך

המשמרות מראות

של עבר הווה

עתיד

ביחד נצליח

לעבור

עוד מכשולים

כי באהבה שלנו

יש משהו 

מיוחד

נשגב ממני וממך

ומכל העולם

ישנה ברכה של

האלוהים 

עלינו לעולם

ליפני שהיום הגדול יגיע

ושופרות דוד יתקעו

ויחצו את השמיים

ליפני שאתן חלק ממני

ואחוש ריקנות אין סופית

ליפני

שתביט אליי עוד

מבט אחרון של

ילדות שעברה

אתפלל לאלוהים שישגיח

עלייך

אתפלל שכל צעד שלך

יהיה מחושב

אתפלל שתצליח

תשכיל תחווה

שהכל יעבור בשלום

כי לב של אם

רק הוא לב של אמא

והפחד מחלחל

בנשמה

ליפני

אגיד לך עמירם

גיוס קל נעים

ושמור על עצמך

ילד

למען חיים

שלמים

החיים הם י קרים

שמור על עצמך ילד

למען האור של אמך

הדואגת מרגע

שנולדת לכל צעד

בחיים שלך

א

אעמוד על קצה החיים

מלפניי גועשות שנותי

מאחורי צלם שממה

ומעלי גשר חוצה גבולות

גבול החיים

אראה אותך וארגיש אותך

ואתן לך לישפוט

את נפשי אשר אספה

את החיים לגל של

זיכרונות מטפוריים ודימויים

הייתי כאן ועכשיו אספת

אותי

והנני כאן בפעם האחרונה

בין הגבולות

בין השומם לבין הניראה

בין הדממהלבין המחשבה

ואהיה כקליפה לפנייך

טהורה

זכה

עירומה

ואבקש רק עוד אחת

שזה לא יכאב

אלוהיי

סלח לי על חטאיי

הן חיים

מים סוערים

כלי משחק

של צל ואור

כשהאור בסוף מלכד

את נשמותיו האבודות

בין הגבולות עומדת נפשי

רואה אותך באור

מחמם ושובה את הלב

ויודעת

כי אתה תובילני

אל נהר החיים

להיטמא מחטאיי

ולהובילני לחיים

הבאים

על גשר התיקוה הטובה

אנוכי

מוכנה לשינויי ומודה אני

לפנייך

לפני נקישת הפעמון

לפני צלצול הדום

תכול השמיים והשמש הרכה

מלטפת את כל כולי

באהבה וריחות הפשתן

הפזורות ברוח

עושות את דרכי

רכה ונוחה

כמו תמימות של ילדות

באגדה מוארת וקסומה

וכל גמדי הלילה

וכל פיות האגדות

נשמעות היטב בשערי

שפזור אל הרוח

במחול העבלים

הסוחף

אותי לארץ של אגדה קסומה

אתמול נודע לי שהוא שובץ לגבעתי

הבן הבכור שלי

נכון לא אסתור

יש בי חששות

אבל אני כה גאה

בבחירה שלו

וגאה שזוהי דרכו

זה מה שהוא רצה

אשתדל לא להעביר

איליו את התחשות שלי

שהם מתנדנות

בין פחד לספק

לבין שמחה

והרצון להיות שם בשבילו

בוקר אור לכם

חברים מקסימים שלי

פסעתי בשביל

אל האור

ילדים נחרטים 

בשלבים

פסעתי בשביל 

אל האור

שמים ודרך

ורגליי עומדות

ילדים נוגעים

באלוהים

והדמעות אינם

פסעתי בשביל 

אל האור

וידעתי ששם

אצלך 

אמצא את

השלווה

ואדום לעולם

נודף דימדומים נוגע

בצמרות השנים

שמש עיפה כבר

מלהאיר את החושך 

הפנימי

עוד כמה נישאר

להיות חלק מההווה

אנחנו 

הדממה של האתמול

ונבטים קטנים

שצומחים אט אט

עוד מהבינה שלנו

שהיתה וקמלה

אט אט

לתוך זיכרון אפל

ונעלם

השקט שלפני היום

התעוררות לחיים

מבין החלומות

העולם צבעוני ויפה

העולם והטבע מתמזגים

לשירו של יום

ואני כאן חובקת

את כולכם

ואומרת לכם בוקר נפלא

בוקר של ברכה

בוקר של הצלחה

לשבוע נפלא

בקיצור בוקר טוב

תהיי דרככם הצלחה

בכל אשר תחפצו ותעשו

זיכרו כי הסובלנות היא האמא של הסבלנות

זיכרו גם לקבל דברים בצורה הטובה ביותר

בצורה של נקודות מוצא לדרכים אחרות

ותיראו כי טוב

כל טוב סיגל

נשמה חצובה בים של עולם גשמי

ונעלם אבל הנשמה

היא האשליה של העולם

והעולם הוא ה אשליה של הנשמה

וביחד הם אחד

אני באה אלייך

עם שמלת הכלה

ההינומה עוד מכסה פני

מחכה רק לך

בלב קופץ מאושר

ומהתרגשות מעודנת

באהבתי אלייך

ואהיה איתך לגוף אחד

ותקדש אותי ותשקה אותי

מיין אדום וזך

ותגיד לי מול האלוהים

הרי את מקודשת לי

ואתקדש אלייך ואתקדש איתך

ואהיה לך לרעיה

ואם לבנייך וחום למחשבותייך

ואידע גם כי יעברו שנים

אותך אוהב לעולמים

אני באה אלייך

להיות שלך

להיות איתך

להיתבגר איתך

כי אתה הייעוד של חיי

בעלי היקר

הילתם קסומה

כקסם בנית המשפחה

אור נסוך על הבית

כברכת ההורים על הילדים

ואלוהים שומע תפילה

זכה תפילה של

עונג שבת

ומלאכי השרת כבר ניצבים

אל מול שולחן השבת

זוג נירות שבת

כזיווג מהשמיים

הם שתיים ושתיים הם

כי האדם לבדו

אן בו כוח לבנות

את עולמו

לכל אדם יש אדם נוסף

נפש תאומה המחפשת את השניה

וכששנהם נפגשים

אז הילתם נפרשת

על הנפש

כחום נירות השבת

כאור למרגוע ושלווה

של הלב האוהב

נירות שבת זוג הם

כאדם וחווה

נירות שבת סוגרים

מעגל בשבוע שנסגר

אור של רוגע ולשווה

מה שהצלחנו להשיג

בשבוע שהיה

ותודה על כל הצלחה

שאלוהים ברא

והאור השני נסוך

על פני השבוע הבא

שיבוא עלינו לטובה

עץ הדעת פרי התפוח

זרע האדם

פריון האשה

רגע שלתשוקה

לא ברורה

 שילוב של יצירה

מדהימה

שמביאה לתוכה

את הדורות הבאים

מפרסמת כאן משהו שכתבתי אתמול - הבן שלי עומד להיתגייס עוד כחודש ומה לעשות שאני כל הזמן חושבת וחושבת על זה אומנם כתבתי וגם "ניסיתי לשכנע את עצמי" שהפעם אפרסם את זה רק באמת ביום לפני הגיוס אבל
איני יכולה להיתאפק אז הינה הגירסה נא לא להיתבלבל זה בעוד כחודש הינה 

כשהתעוררתי שעה אחרי לידתך עמירם ועכשיו אתה חיל

שערי שמיים שלחו אותך
אלי
היתה דומיה כבהר סיני
קדושה
עת החזקתיך פעם ראשונה
בחיבוק על מיטת הלידה

ראיתי בך משהו ממני

פיהקת ללא סוף
כאילו עשית מסע ארוך

כשהתעוררתי שעה אחרי ליסתך
הרגשה מוזרה עטפה אותי
האושר עילויי לנשמה

פעם ראשונה בחיים
שבה הרגשתי באמת
מהיא מתנה
מהיא ערגה
מהיא שלווה
השימחה הפנימית המקננת
בליבי
וכשהלכתי אילך לראותך
לתת לך לאכול
בחדר התינוקות
את המבט הזה
לא אשכח לעולם
מלאך זעיר
בין כל התינוקות

עיניים פקוחות
לחיים אדומות כדובדבנים
פה מתוק
אתה היית עטוף
בחיתול לבן -מלאך
חיבקתי אותך אליי
והשקתי אותך מימי 
החיים
מחלב אם שנתן לך
כוחות
שנתן לך תבונה
ובינה
סבלנות וסובלנות
יושר וכינות

נהפכת לעלם אמיתי
בני בני בכורי
משוש עיניי ורוחי

ועכשיו מחר אתה מיתגייס
לצבא הגנה לישראל
מחר אתה חייל

מיזמור דוד לא ישווה
למה שאני מרגישה
שמחת בית השואבה
אינה אלה כלום

לעומת השמחה הפרטית שלי

ליוויתי אותך להרבה דברים
מעון,גנים\ ובתי ספר
אבל
עכשיו אלווה אותך
לגיוס

שמור על עצמך גוזל
עכשיו אתה פורש כנפיים
יודעת שתחזור אליי

וכשתחזור ילד יפה שלי
אחבק אותך חזק

חייל שלי

הקייץ כבר עומד להסתיים

קולות החופש ניסגרים אט אט

ימים קצרים באים

אנשים כעלי שלכת

משילים את יצירותהם

כי לב משורר ציייר סופר ואומן

עם רוחות הסתיו

נולדים מחדש

השגעון הוא כמו

שרשרת של עובדות

חונקות כעמודים עמודים

בין הגלויי

לבין הנסתר