אתמול היה לנו יום משוגע
אבל בסוף היינו בהרגשה טובה
אתמול היה לאמי תור בזבולון
אחרי שחודש וחצי לא הייתה בבית
היה לו תור לזבולון למחלקת פרקטולוגיה
גם אנחנו בסופו של דבר לא היינו בסדר אבל כתוצאה
מיחס מזלזל ובוטה של המזכירה הרפואית שישבה שם
שוב פעם אמא אחרי בית חולים בטן נפוחה כתוצאה מנוזלים ו פגיעה בכבד
עשתה שתי חוקנים כמקובל הכל טוב ויפה
כשהגענו לשם הפקידה אמרה לנו שאין לנו תור שביטלנו לא זכרנו אמא לא זכרה שהיא ביטלה את התור ניסינו להסביר לפקידה שהיא אישה חולה בקושי הולכת ברגל משקל 40 קילו ועוד כל הבצקות ברגליים עם הבטן הנפוחה כמו בלון
בקושי נושמת
היא אמרה אבל בבוטות סליחה באתם בלי תור תלכו ותבואו יום אחר ניסינו עוד פעם ביפה לדבר אליה וגם אמא ששמעה שרוצים לא ליבדוק אותה התחילה לבכות ולהתחנן בשארית כוחותייה שבבקשה אנחנו מוכנים עד הסוף לחכות על מנת שהרופא יבצע בדיקה פשוטה
ניסינו עוד פעם
אבל פה זה היגיע היחס המזלזל והמשפיל
הפקידה התחילה לצעוק עליינו מה אתם ביטלתם הרופא לא יסכים ביכלל לקבל אתכם מה פתאום כאילו אמא הייתה או שאנחנו בריאים ובאים בלי תור בתיקווה שניכנס
כשהיא התחילה להרים עליינו את הקול אז התחילו הטונים להישתנות גם אצלנו
היא התחילה להגיד תשמעו זה אחריות שלכם מה לא שמתם לב שביטלתם את התור
ביכלל לא רצתה לשמוע ולא לעזור ואמא ניכנסה ללחץ וכמעט נשבעת לכם כמעט התמוטטה שם נפשית מרוב עצבים הפקידה אני קוראת לה "מיס פיגי" וסליחה על ההטבאות אבל כך היא ניראתה ויותר נכון כך היא התנהגה כמו חזיר וחזיר כבר יותר מתנהג יפה ממנה
ואני יודעתוכמה פעמים שמעתי שיש פרוטקציות בין העובדים לבין הרופאים כלומר מזכירה פקידה מכניסים
היא אמרה לבן שלי אני עוד שנייה מביאה לכם את השומר וכשבאתי אלייה ואני לא טובה במצבים כאלה אז אמרתי לה תשמעי האשה אחרי בית חולים היא בקושי נושמת היא באה לפה אנחנו נחכה אז היא התפרצה לתוך דבריי ואמרה אתם תשבו עד שעה 1600 אוקיי אבל גם אז הרופא לא יקבל אתכם
יצאה האחות האחות ניסתה לברר בקשר לבדיקות שאמא עשתה והיתיחסה אלינו קצת בכבוד קצת שמעה לנו אבל הפקידה התחילה להגיד בפקודה שלושתכם לשבת
הבן שלי שאל אותה אם הייתה סבתא שלך במצב כזה גם היית עושה ושולחת אותה הביתה
היא אמרה במעין עליונות הייתי מבררת
ניסינו להגיד לה כן ניסינו אבל לא הצלחנו ולכן אני אומרת כאן
הייתה בחודש וחצי בבית חולים
יש לה דימום מהטחורים יש לה טחורים מוגדלים עף על פי וגם בנוסף לכל מה שהיא סובלת יש לה אי שליטה על הסוגרים רק שהרופא יבדוק אותה אנחנו נשב ונחכה כמה תורות ועם הכניסה היינומסתדרים גם אם אנשים טובים שראו את המצב של אמא ואני חושבת שמתוך אנושיות אם לי היה קורה מקרה כזה הייתי מוותרת על התור שלי למען אותו איש או אישה
עד שאמרתי להם כי ראיתי שאמא בלחץ אמרתי להם בואו נרד לטראומה ושם ניראה מה אפשר לעשות
כשהגענו למחלקת טראומה אז הרופא מייד הפנה אותה לבית החולים
גם ביגלל שהיא ממש נחנקה הבטן עלתה לה עד לסרעפת וגם כל הכאבים שחשה בגוף
כשהגענו לבית החולים שם טיפלו בה מסכנה עברה עינויים אבל בסופו של דבר
שאבו לה מים מהבטן וגם בדק אותה פרטולוג ואמר לה שכרגע אין דימום אבל היה יותר דחוף להם לטפל בקוצר נשימה ובמים בדק לה גם את המיים ברוך השם אין זיהום
היא כמובן נישארת בבית החולים והדבר החשוב ביותר ברוך השם שהביופסיה אותה עשתה לכבד יצאה עם דלקת בכבד ולא אם ממאיר כמו שאני חשבתי
והרופא אמר שאפשר לטפל בזה והם יתחילו טיפול בזה שם בבית החולים
אני רוצה להתלונן על אותה פקידה ולהגיד לה
קודם כל אני מיתנצלת על הלך הדברים ועל ההתפרצות של בני ועל המילים שהוא אמר
אבל פקידה "נחמדה"
בתור אשת יחסי ציבור שאת גם משווקת את שירותי בריאות כללית בתור כזאת
הייתי מצפה ליחס קצת כבוד וקצת אנושי
נניח שהייתי במצבך אני הייתי הפקידה
אם כל הלחצים והתקנונים קודם כל הייתי מרגיע את המשפחה ואת האישה אומרת להם שאנסה לברר ואולי רופא אחר יכל לנסות להיסתכל על המקרה לא הייתי שוללת בבוטות ולא מיתיחסת כאילו באנו מתענוג לשם
גם הייתי חושבת שיכל להיות שזה ברור הבילבול הזה אולי אמי בכל זאת ביטלה והיא אינה זוכרת חודש וחצי להזכירך בבית החולים
אפשר היה להפנות אותה לטראומה בצורה נורמטיבית
אפשר ביכלל לדבר יותר רגיש
אני יודעת שעובדים מול אנשים וככלל מול אוכלוסיה חולה
חלק מהדברים שלמדנו היא מציאות לאומת צורך המציאות
כלומר יש מציאות ויש ממצא
צריך כודם כל לראות להרגיש את האדם הנמצא מולך
לראות את החוסר אונים שלו
והמקצוע הזה דורש הרבה אהבה סבלנות
הרבה יוזמה והרבה אנושיות לא ללכת כמו רובוטים
וכאן לצערי את ניכשלת
-
אתמול עד 11 היינו בבית החולים מקווה שהיא תתחיל ל הרגיש יותר טוב
תודה לכם ובוקר אור