הבלוג של אמא סיגל

ניצעד כאן
אנחנו השקופים של
אתמול
והצבעים של היום

ניצעד כאן
בגאווה בראש מורם
ובכאב רב

ניצעד כאן
בדרך בה הלכו
ולא חזרו

ניצעד כאן
שקופים של חזיונות
רוחות
מלחשות

ניצעד כאן
ונשיר בקול
נחתוך את הזמן 
שנעצר

כאן
נשיר את המנון
העם היהודי

של העם שניכרת
אבל צמח וקם
מתוך העפר

של ששת מיליון יהודים
שלטבח שולכו

והם עלו
בלהבה אחת גדולה
וחזרו

אחרי שנים מספר
בתור דור עתיד
גאה וחזק

אנחנו העם 
היהודי

שצועדים את מצעד 
החיים
בגאווה גדולה

להראות
אנחנו כאן
ונישאר כאן
לעולם

אל תעזבי את היד אמא{שואה}

אל תעזבי את היד אמא
אל תשאירי אותי לבד
בים החשוך של האור
הגלום

אומרים יש אור שם
בקצה השני של
הניסתר

ואני ילד קטן
מול אנשים גבוהים
ומבט של רוצחים

אל תעזבי את היד אמא
עוד מעט נרד
מהרכבת החשוכה

לחושך אחר

אל תעזבי את היד
אמא
אני עוד רוצה בחומך
מול כל

הכאב המפורר מהקור
את שערי הלב

אל תעזבי אמא
כבר הרכבת מאיטה
ושם

יפרידו בינינו
אנשי הגיהנום

ואזעק בשמך ולא תשיבי
ואקרא אותך ולא תאמרי כלום

רק דמעות שירדו
יתנו סיבה לאוייב
להכות בך בראש

אבל אהיה חזק אמא
אני מבטיח
ולא אקרא בשמך
רק אביט אל תוך
עינייך

עוד פעם אחרונה
ואגיד לך בשתיקה

אמא
אותך אני אוהב