הבלוג של אמא סיגל
שירים הרבה עיצות הרבה דיבורים על ילדים ובכלל איך להעביר את שעות הפנאי אם יש כאלה ולשוחח על הדברים הכי מכעיסים לעקרת בית ולנסות להפוך את הלבד לביחד שלכם סיגל |
| 6/2012
מכשול
זאת הדרך בה אתה
נאבק להצליח
במה שאתה לא יכל
| |
זריחה
עת הלילה נקטף
אל יום האתמול
השחר מתחילליפרוץ
במחול
קרני שמש ראשונות
נוגעות ברכסי הרים
עוברות לשדות
ירוקים
ריח האדמה השואבת לתוכה
את היום החדש
ציוץ ציפורים ששרות
בוקר אור לעולם
| |
שבילי הרומנטיקה
את לא תחזרי
על הזמן שעבר
יומך ולילך הם אחת
ואת מיסתכלת במראה
כל יום שנקטף
נושרת ממך קליפה
ורק הגעגוע הנכסף
לאהוב שלא הכרת מעולם
שבילי הרומנטיקה הזשורים
בפרחי חייך
שיבשו כבר מיזמן
ואת עוברת בתוכם
לאשליה שלא תהיה
עוד לעולם
| |
תוגה
שנים חלפו תקופות עברו
אנשים היתבגרו
והיא עודנה מבכה
את הזמן שנותר
בבדידותה
| |
תוגה
שנים חלפו תקופות עברו
אנשים היתבגרו
והיא עודנה מבכה
את הזמן שנותר
בבדידותה
| |
זימרת הלילה
רוח שורקת בין הבתים
חלונות ודלתות סגורים
אור מאי שם בוקע
ושיר ישן מיתנגן ברקע
הכל מואר באורו
של הירח
זאת שעת פתיחת
ארץ החלומות
| |
אבא לא
הבטיח לך וקיים
בנה לך מיגדלים
אבא לא
ניגן לך
שירי ילדות
קסומים
אבא
לא הבטיח
המלחמה קטפה אותו
כשאח נולדת
אבא לא
בנה לך
מיגדלים
אבל בנה
לך את מסלול
חייך
אל כלוב האריות
נכנס
נתן את נפשו ובעינייו אתה
לישמור חרותך רצה
להגן עלייך מכל אוייב
בארצך שנולדה וקיבלה אותך
באהבה
אבא
לא ניגן לך
שירי ילדות
הוא עצמו הפך
לאגדה
אבא הלך במלחמה
ולא יחזור עוד
לעולם
אך אבא
השאיר לך
את החיים
אבא בנה לך
דרכים
אומנם כל שלב
בחייך
יהיו געגועים
אין קץ
לחיבוק החם
של אבא
אוהב
אך אבא הלך
בגאווה אל המלחמה
ובידיעה שהוא
משאיר איתך
משהו ממנו לעולם
בך נטמע ביום שנוצרת
מתוך אהבה
אבא לא יחזור
עוד לעולם
מהמלחמה
| |
הרבה פעמים
הרבה פעמים כשבני ביתי
"בלשון המעטה" מיתכסחים
אומרת להם לא להגיב
לישתוק
אבל אז הם כועסים יותר
מי יבין את הבקשה שלי
זאת לא בקשה גדולה
אפשר להגיד את הדברים
גם בצורה אחרת
כי זעם ותיסכול
ובכי וכאב
מורים לנו על צורך פנימי
על התלבטות קריאה לעזרה
כשקוצי הבר מכים
ובתוכם ניצן קטן
חייבים לגעת בעדינות
בקוצים על מנת
לטפח את הניצן הקטן
| |
על מנת
על מנת להתקרב לאדם
צריכיםלדעת מהי נקודת המרחק
| |
הים הרוגע שוצף וקוצף
ואת לבי מרענן
סאיני אל גל המחשבות
בא תרחף נפשי
והזמן עומד מלכת
עפה ביןהים לבין השמיים
ליבשה אחרת
בקצה העולם
| |
את ילדותכם
שעוברת מהר
אאסוף ואשליך אל
קן החלומות
שלכם
כי ברבות הזמן
שיעבור
כמו סוכריה מתוקה
תהיה לכם
מזור לנשמה
והיא תבוא אליכם
בחלום מתוק
עם דמעה
כי ילדותכם כעלה שנשר
בגזע החיים
ילדיי
| |
זרימת החיים
הגעתי לכאן לגן העדן
שקט פה כל כך
נעים פה כל כך
העלים נושבים דרכי
ואני פרוסה על נתיב חיי
תיכף ניכנסת נפשי
ומיתערבלת עם הכחול
של הנחל הזורם
לגילגול הבא
| |
מחשבות
לעולם אל תוותר על החלום
הוא יגיע בעיתויי הכי לא
נכון
לישתוק זה עדיף
מאשר לדבר
ולנסות להצדיק את דברייך
החיים העכשיווים
100% פייסבוק
50% בלוגיה
50% חדשות
והכל ביחד זה יום המשפחה
אל תמעיט ב ערכך
כי המעט שתאריך את עצמך
יכול להביא לישועה
לאדם אחר
בעולם
מועקה פיסת זמן בין שעה לשעה שבו אנו מיצטערים על זמן עבר ומיצטערים על מה שיעבור אבל אף פעם לא נהנים
מההווה
| |
משהו ממני
כשנולדת משהו ממני
נולד גם בך
זיו חיים ועלומים
נעורו בי מחדש
האילו הולדנו אחד
את השני
זרימת חיים שלמה
גם של גלי תחושות
אותם אתה
מעביר אליי במעיין
מגנט
ואני הקיר התומך
של המחשבות הרצונות
שלך
כשנולדת נולד בי האור
משהו ממני נלקח איתך
אל העולם הרחב
וכל עוד נשימה באפי
אתן לך את
שאוכל להסביר לך
בהיגיון
תתחיל תעז
לפתוח בדרך חדשה
דרל האור
ולעולם לא אוותר
על החיוך שלך
כי אתה בני
ואותך אבנה
לעולם
| |
נלך יד ביד
רועדים ומחבקים
את שהזמן
השאיר לנו כגלים
גלים
נבוא אל האושר
אני ואתה
עם אותו שביל
שאיחד את
דרכינו לעד
דרך החופה
| |
אלוהים עמדי
אלוהים עמדי וכוחי איתן
לא אשבר לעולם ועד
יבארו בי הלכי הזמן
הנוגע בי ולאט לאט
נושר
כמעט כמו קליפה של בצל
ואבוא אלייך
טהורה וזכה נשמתי
תהיי איתך אלוהיי
ואידע כי אתה נתת
בי את הכוח להמשיך
גם כשלא היה
| |
תמונתך להט
תמונתך להט
העלת בי צמרמורת
ילד קטן עם חיוך של זהב
עיניים משקפות את עידן התמימות
והגשר של הילדות
והחלום היגיע לתומו
עם הגיעך למצוות
ומשם לבגרות
ילדי שלי יקר שלי
צא אל החייים האמיתיים
שם גם אני אהיה
ואהיה איתך כל הזמן
ילדי שלי המקסים
| |
כוח
נולדתי כאן
גדלתי כאן
למדתי כאן
ועכשיו
העצב הקל
של הזמן
הגובה
חיים ומתים יחדיו
מכה את חושיי
אבל אני
צריכה כוח
כדי לא להיות
דוממת
בזמן
שעוד נותר
| |
-
לעולם אל תגידו לא לילד
כי ילד הוא שליחות של האלוהים
לעולם אל תיתנו לעייפותכם
להיכבש מאחורי אני הורה
ואני זקוק למנוחה
בזכות טל יצא לי לעזור לאישה כניראה החולה באלצהיימר ולהביא אותה עד הבית
תקשיבו היה לי יום עמוס כרגיל הלכתי לעבודה אחר כך לאמא ואחר כך לקופת חולים זבולון בשביל התוצאה של בדיקה
אחר כך גם הלכתי לקופת חולים לראות אם אפשר את הפיזיוטורפיה לעשות ולבקש שהטיפולים אינם עוזרים לי הכאבים בלשון המעטה "כואבים מידי" אבל אמרו לי שרק בשעה שש אז ביטלתי את התור לפיזיוטורפיה כי אמרתי שאין לי כוח לצאת שוב מהבית אני הרוסה באמת גם אין טעם לטיפולים
אני לא יכלה לעשות מתיחות בגלל הכאבים ואיני יכולה לעשות תרגיל לגיד ארבע ביגלל שהכאבי אכילס שלי לא טובים טוב יש לי תור לאורטופד וחוץ מזה מחר אני צריכה לעשות בדיקות דם ואני צריכה להיות בצום כל אלו הביאו אותי שאני לא אבוא לשם אבל
הייתי סוף סוף בבית והבן שלי טל ביקש ממני אם יש לי משהו לקנות או להעביר לסבתא כי הוא מאוד רצה לנסוע באופניים והיה לו משעמם בבית אמרתי לו דווקא כן יש לי כמה דברים
אבל פנקס הצ'קים לא יכל להעביר ילד בלי החתימה שלי גם מאחורה ולכן קבענו שטל ואני ניפגש בסופר וכמו שאומרים אבוא רק לחתום נתתי לו רשימה של כמה דברים
הוא היה אצל אמא ואחר כך התקשר תבואי
טוב היינו בסופר קינינו והוא אם האופניים ואני מדדה אחריו בצעדי "סבתא רבה" נישבעת לכם מי שמכיר היכן אני גרה יודע שאני גרה על יד כביש סואן והכביש והרחוב מסוכנים לנו
טוב בעודי עוברת אני פתאום שומעת קול של אישה האם זה כאן קרית חיים האם אפשר להגיע מכאן לקרית חיים
הקריאה נשמעה לי קצת מוזרה היסתובבתי וראיתי
את אחת הנשים שגרה על יד אמא שלי בלוג על יד
ראיתי לפי העיניים שמשהו לא בסדר שאלתי אותה להיכן היא צריכה אז היא התחילה לספר לי ובקול רועד שהיא היתה אצל הבת חיכתה למונית המונית לא באה וע ל כן החליטה לבוא ברגל וגם אמרה לי שבכביש הזה היא לא היתה בחיים {שתבינו מדובר על אישה בת 86 קרוב לתשעים}
לפי התשובה שלה הבנתי שמשהו לא בסדר לצערי בהבנה ובראיה שלה
אמרתי לבן שלי קח את הדברים למעלה אני הולכת איתה לא אשאיר אותה לבד מסכנה ראיתי שהיא מבולבלת השעה היתה קרוב לשבע וחצי
אשה לבדה בכביש הסואן לא יודעת היכן היא תתארו לכם רק המחשבה מצמררת
עזבתי את כל המחוייבות בבית וגם כמובן את העייפות אמרתי לה אני איתך לא אעזוב אותך והתחלנו ללכת וכל הזמן שאלה אותי זה רחוק התחלנו גם לדבר סתם כך על הילדים היא מכירה אותם כיוון שהיא שכנתה של אימי מהבלוג הקרוב
אמרתי לה אל תידאגי את איתי ואני אביא אותך וכל הזמן אמרה לי שהיא בחיים לא היתה כאן דמנסיה אישה שגרה קרוב לחמישים שנה בקריה אז ידעתי שמשהו בהחלט לא בסדר
אחזתי בה ביד וצעדתי איתה ראיתי שהליכתה כבדה לא היה לי בקבוק מים טוב היינו קרובים וכל פעם היא נחה ונשימתה כבדה ואמרה לי הלב הלב אני לא מרגישה טוב
באותו רגע חשבתי בליבי הלוואי ואנשים יהיו בחוץ אבקש מהם כוס מים בשבילה וחבל שאין מישהו מהמשפחה שיכל לקחת אותנו באוטו בעלי לא היה אבל אמרתי לה עוד מעט נגיע
טוב בעודינו מדדות אוחזות אחת בשניה והרגליים שלי כבר עברו את סף הכאב היתה חצר פתוחה ופתאום בה אלינו גבר נשא ביידיו שקיות כ ניראה היה באמצע קניה בא אלינו וכאילו קרא את המחשבות שלי אתם צריכותע עזרה במשהו? אמרתי לו אם אפשר להביא לה כוס מים
הוא ביקש מהבית על יד הם התחילו לשאול שאלות האיש פתאום פנה אלינו זה עם השקיות אמר אתם רוצות שאסיע אותכם אמרתי לו אשאל את האישה כי ממש לא היה לה כוח ללכת
היא הסכימה והוא הביא את האוטו ולקח אותנו
בידיוק שירדנו אז השכנה שלה קיבלה אותה בחיבוקים ונשיקות ירדתי מהאוטו אמרתי לה סוף טוב הכל טוב עכשיו לכי הביתה תיקחי כדורים ולכי לנוח ואף פעם אל תנסי לעשות "כושר" היא צחקה הודתה ואחר כך גם שאלה אותי אם אני חוזרת איתו אם האיש שלקח אותנו אמרתי לא לא אני חוזרת ברגל מה פתאום
האיש רצה ממש לקחת אותי אמרתי לו לא תודה רבה אני אעשה כושר וכך "ניפרדנו"
ההרגשה היא טובה באמת אנשים יקרים יש עוד הרבה מקרים כאלה שאנשים מבוגרים מוצאים את עצמם לפעמים בחוסר אונים מוחלט ומבולבלים אנה עיזרו להם להגיע בשלום הביתה
תודה לאלוהים שנתן לי את טל שהיה לו חשק לעשות משהו ושלחתי אותו לסופר תודה תודה תודה העיקר שהאישה בבית ולא בחוץ בשעות כאלה וחלילה לא מרגישה טוב כל טוב
-
לעולם אל תאמר הזדקנתי
תמיד תחשוב החכמתי
וצברתי ניסיון
וזה בעצם הזיקנה
צבירה של עוד ועוד ניסיון
-
התירוץ של הגבר למנוחה טובה
היא בידיוק האות לאישה
לעבודה כפולה
-
-
-
הזמן הוא הכי איטי
כשממהרים בו
-
-
פעמיים כי טוב חברים
מקווה לבשורות טובות
אחרי הניתוח השני
ואם לא אז גם זה בסדר
זה הרי מבחן הסבלנות
הגדול
כל טוב
-
עמירם שלי הבן הבכור המקסים שלי עוד שלושה ימים טכס הסיום של בית הספר הנה עברו להם 12 שנות לימוד אני זוכרת עוד את הפעם הראשונה שניכנסת לבית ספר יסודי ואת הטכס המרגש ...ראה/י עוד
| |
12 שנות לימוד
-
עמירם
הנה היגיעת ל סיום בית הספר התיכון
היום בטכס מרגש יביאו תמצית
של 12 שנות לימוד
אני עדיין זוכרת איך
הבאנו אותך בחשש
לבית הספר היסודי
והיסתכלת עלי במבט
של אני לא רוצה אמא
ושם התחלת את הדרך
הארוכה שלך
עד לכאן
אתה פרח שלי
הגוזל הראשון שלי
מבין שלושת אחייך
היקרים לי
ועכשיו מתרגשת אנוכי
לקראת היום בערב
יודעת שהדמעות לא
יתאמצו לא לגרד לי
את הפנים
כי כך זה בזמן האחרון
נעשתי רגישה לכל דבר
של פרידות
אבל נכון פרידה זה סימן
להתחלה חדשה
אז קח מה שלמדת
אסוף את מה שאתה יודע
ילד שלי התינוק הראשון
שלי
דרך צלחה באשר הינך
בעמקי ליבי מיתגעגעת
אנוכי לאותם זמנים שלא ישובו
לעולם
כל ילדותך המקסימה
הצעד הראשון במעון
בגן בבית ספר
ההליכה הראשונה
המבט החיוך
ערבים שלמים שלי ושלך
כשהיית תינוק ואז כמובן
עוד לא היגיעו המלאכים השניים
אני זוכרת איך בחדר הקטן
ההוא בקרית שמואל שם נולדת
אבא קנה טייפ קטן
ואז היו קסטות
אז שמתי לך שירי ילדים
ורשתי איתך ורקדתי איתך
וכשגדלת עוד קצת
והתחלת להבין טלויזיה
היינו אוהבים לצפות
בגינת ההפתעות, בחדר של חני
במחסן של כאילו
וכאילו זה היה מזמן
אבל הזמן עבר
והכל נישמר
בזיכרונות העבר
אני זוכרת איך שעזבתי אותך
פעם ראשונה אחרי שלושה חודשים
והלכתי לעבודה
אם המטפלת וכשאני בוכיה
אז זאת היתה ה"פרידה" הראשונה שלנו
אני זוכרת כשבכל פעם
שחזרתי הבאתי מהעבודה
דני שוקולד ונתתי לך אותו בשמחה
וכמה אהבתי לפנק ולרחוץ אותך
וממש "לחשש אותך"
כן עמירם היקר שלי
כן כך גדלת ועברנו דירה
וגם את המשבר שהיה לי
לפני 6 שנים אחרי מלחמת לבנון השניה
לא אשכח לעולם
כשעזבת את הבית
והלכת לגור עם סבתא
וזה בניגוד למה שכולם חושבים
זה בניגוד לנוחות
אבל עמירם הפסדתי את בגרותך
זאת היתה הפרידה הקשה שלי
אומנם אתה בא לבית ואני גם לשם
אתה בקשר עם הבית
אבל זה לא זה
ותיזכור לעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כאשר תהיה הורה בעזרת השם
תיזכור את דמעותה ותחינותה
של אמא שלך שתחזור הביתה
אבל לא רצית
ואם זה הכאב אני חיה
ואם הכאב הזה אני מיתמודדת
ועכשיו ישנו פער כזה
ועכשיו סיימת לימודים
ואתה עומד להיות
החיל הראשון שלי
וכל זה מרגש מאוד
בהצלחה בכל עמירם שלי
אין ספק שזו התחלה חדשה
בלי מורים בלי שיעורים
ברבות השנים אתה תרגיש את ההבדלים
עוף גוזל שלי
חתוך את השמים
אך אל תישכח
את הקן שלך
את הקן של אמא
שמחכה עוד בתיקווה קלושה
שתחזור אל בין
כנפייה
בהצלחה ילד שלי אמא
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: