הבלוג של אמא סיגל
שירים הרבה עיצות הרבה דיבורים על ילדים ובכלל איך להעביר את שעות הפנאי אם יש כאלה ולשוחח על הדברים הכי מכעיסים לעקרת בית ולנסות להפוך את הלבד לביחד שלכם סיגל |
| 8/2012
להט וטל
להט וטל היקרים שלי
מיתרגשת אני מאוד
רואה אותכם גדלים יום יום
רואה אותכם משילים לאט לאט
את מעטפת הילדות
מהגן ועד להיכן שהגעתם
להט מתרגשת בשבילך
חמוד שלי
אתה פורץ לדרך חדשה
נכון אתה מיתרגש
נכון אמרת לי אמא
בנים לא מדברים על רגשות
נכון אתה צודק
אכבד את רצונך
אבל אני מותק שלי אני מיתרגשת
בכל זאת כיתה '
בכל זאת בית ספר חדש
אבל ממך לומדת אני
איך לישרוד איך להתקבל
איך לקבל את האחר
ואתה עושה את זה ועשית את זה
לאורך כל הדרך שלך
מאחלת לך הכי בהצלחה
בתיקווה
שסוף סוף אראה אותך
פורח מחייך מתוך הנשמה
ומחשבות על חיים מאושרים
ועל עתידמקסים לך
ילד שלי להט שלי בהצלחה
טל שלי
הבן "הקטן" שלי
רק "אתמול"
חשתי את בעיטותייך ברחמי
רק ביום שישי ערב שבת
זוכרת את לידתך
איזו התרגשות
היית בן וחיש עליתה לכיתה א'
קיבלת היצטיינות
אני גאה בך טל
גדלת כל כך מהר
ואתה חבר שלי כן
חבר שלי ותידע מתוק שלי
כמה שאנו רבים
כמה שאתה לפעמים
שגיל הבגרות
עושה את שלו
אני יודעת שאתה פרח טהור
אני יודעת שאתה
הנשמה שלי
הלב שלי
אני יודעת שאתה חלק מהדם שלי
ששם האחים שלך גם כן נמצאים
עולה לכיתה ט'
אתה בוגר
ותידע לך שאני אוהבת אותך
ותידע תמיד אתה יכל לספר לי
את כל מה שעובר עלייך
ואבין ואחבק אותך תמיד חזק
אוהבת אמא
ילדי האהובים הרבה הרבה בהצלחה
בשנת הלימודים
ולעמירם שוב פעם הרבה בהצלחה בחיים
תיזכרו זאת לעולם
אתם חקוקים בליבי
לעולם
והיכן שלא אהיה
ומה שלא יקרה
זכרו כל שעושה אני
עושה לטובה רק
לראותכם מחייכים מכל הלב
רק לדעת שטוב לכם
חותמת בדם אמא
| |
ספי ריבלין האיש והאגדה
-
אדם כזה נותן לך כוח
אדם כזה נותן לך אור
וראיה על הדברים
החשובים באמת
אדם כזה נותן לך שמש
ואני לא מיתכוונת למישהו אחר
אלה לאדם היקר
ספי ריבלין
שתהיה לו החלמה מהירה
מכל מה שהוא סובל
הוא לא רוצה חמלה
הוא אדם ריאלי
יש לו כוח עצום
מי שראה עכשיו תוכנית עליו
בערוץ 10
יבין את המילים ואת הדברים
שאני מרגישה וחשה
אהדה
כבוד
שמחה
זכות
הארה פנימית
כוח עצום
להמשך
כל דבר בעייתי
נהפך לאתגר גדול
וכל פיסה של אור
ממשיכה מנקודת אל חזור
ספי ריבלין מאחלת לך
בריאות בריאות בריאות
גדלתי עלייך
ועכשיו בתור בוגרת
לוקחת את מילותייך
אליי וכך איישם אותם בחיי
תמיד לחייך
תמיד להביט קדימה
אבל ביחד עם זאת
תמיד לשים יד על הדופק
בריאות שלמה ספי
| |
הולכים ונעלמים אך חזקים
דמיות דמויות מעורפלות
ערפל של חושך ואור
רעד מבין ידיים אוחזות
את דפי הזמן
הולכים ונעלמים עשבי הבר
והרוח מעיפה את שבילי העפר
והשמש מכה את קרחת
היער הדוממה
ורק קולו של האלוהים
מהדהד ורואה את בניו
עולים מנהר החיים
אילו
טהורים זכים תינוקות
והכותל שם הם מתאספים
הנשמות האבודות
של החיים
אשר הלכו ונעלמו ודממו
בשעת מלחמה
ורק האמהות נושמות
את שלא רוצות
הם לא רוצות לחיות
אחרי שהיקירים שלהם
נמשכו ונחתכו מחוט הטבור
שעוד היה קשור אליהם
בנפשם כאשר היו בחיים
עכשיו רק המינהרה
הארוכה
שבסופה יש אור
אוסף את בניהם לאט לאט
ושם מקבלים את חומו
של האלוהים
אשר מבטיח לישמור להם
מקום חם ואוהב
בגן העדן כי לשם הם מגיעים
בגאווה בשלווה
הבנים הלוחמים
| |
רגע הוא כל דבר
רגע הוא כל דבר בחיים
אשר תיבחר להנציח
ונצח הוא רגע מכל דבר
אשר תיבחר ליזכור
| |
לתת ולקבל
לתת אהבה ולישכוח
לקבל אהבה וליזכור
ברכה מאלוהים
| |
משהו עצוב שקרה לבני מחדל של אגד של קווי אגד
-
שלום לכם הודעה זאת מופנת במיוחד לעובדי אגד קו 200 השיך לקו לילה
אתמול הבן שלי והחברים, הלכו לסרט בלב המפרץ כל יום רביעי בחופש הגדול זוכים הם לסרט עבור כמה שקלים, פה זה לא העיניין
העיניין הוא שהם יצאו מהסרט וראו קו לילה הם ניכנסו ובסוף גילו שהם היגיעו לנווה שאנן זאת בשעה מאוחרת מאוד עכשיו החבר של הבן שלי הרגיש לא טוב כי הוא הבנתי שהוא לא אכל כל היום והיו לו בחילות נהג קו 200 של הלילה
הבחין וראה כי החבר יורק, הוא לא ירק פשוט הוא לא הרגיש טוב והיו לו בחילות
אז הנהג ברוב חוצפתו ניגש איליו והתחיל לצעוק עליו ולהגיד לו שילד עוד פעם אתה יורק אני מוריד אותך מהאוטובוס
כודם כל הוא לא ירק והבן שלי שאמר לו הוא לא מרגיש טוב אז הנהג גם כעס עליו ואמר לו לא אכפת לי אני יוריד אתכם
-
נהג יקר וחברת אגד יקרה- איני יודעת שמעתי מהילד את הסיפור ואני מאמינה לו כי הילד היה מבוהל מאוד מאוד וחיוור כאשר ראיתי אותו לא זאת שבתקופת החופש לפחות אם עיריית חיפה מספרת לילדים בידור כודם כל לפי דעתי ודעת ההורים חייבים במקום קווי לילה לישם גם את התחבורה הציבורית שלמשך החופש יהיו קווים רגילים
וגם עוד פעם אפילו אם הילדים {ואני מאמינה שלא} עשו מעשה שובבות איזה אחריות איזה דבר זה לזרוק את הילדים באמצע שום מקום באמצע הלילה באיזה חור נידח
אתם יודעים כמה פדופילים מחכים לטרף הזה - כמה מחבלים- הייתם לוקחים על מצפונכם אם מחר היו מכריזים חלילה וחס על שני נערים נעדרים שהאיש האחרון שראה אותם זה הנהג שזרק אותם
בקיצור הילדים ירדו בקרית ביאליק ומשם הזמינו מונית בשלוש וחצי
הילד גם לא אוהב שמיתקשרים ותמיד אומר שהוא בסדר והוא יגיע או במונית או באוטובוס ותמיד זה היה כך
אתמול הלכנו לישון הלכתי אני לישון בשעה 11 בלילה והייתי כמו בול עץ בעלי הלך לישון מאוחר קצת יותר ולהט היה עוד ער
פתאום בשלוש וחצי היה צילצול פלאפון לא ידעתי מהיכן זה בא גם לא כל כך שמתי לב לשעה ושמעתי את הילד אמא הערתי אותך? {לא אני מרקדת על הגגות בשעה זאת של הלילה}
שאלתי אותו מתי אתם באים ועדיין לא הייתי בהכרה מלאה
הוא אמר לי עכשיו אנחנו עולים על מונית אבל תישארי עירה יש לי סיפור לספר לך שאלתי מה קרה הוא אמר אספר לך כשאגיע תהיי עירה
טוב חברת אגד כניראה גם משלמת לחברת הסיעוד שלי עבור האיחורים :(
טוב היה כבר רבע לארבע כולם עדייין ישנו אבל המחשבות התחילו לרוץ בראש מה קרה מה הוא רוצה לספר לי לאט לאט זכרתי שבעצם הוא הלך לסרט תמים והיה צריך לחזור מיזמן
ואז התחילו המחשבות מה קרה האם הוא רב האם ניסו לחטוף אותם האם הם אויימו או חטפו אותם והם הצליחו לברוח חבלנים פדופילים מחשבות כאלה בראש שלי
טוב בארבע הדלת נפתחה הילד חיוור התחיל לספר לי בעלי שהתעורר בנתיים גם התחיל לשמוע את הסיפור שאלתי אותו ישר למה לא התקשרת אלינו לבית לסבא למישהו מהמשפחה
לא היה לו כוח לענות ואני רק אמרתי אלף פעמים שהילד חזר בריא ושלם
בשעה ארבע וחצי הוא נירדם ואני ניסיתי להירדם שכאשר בעשרה לחמש בדרך כלל השעון המעורר שלי מעיר אותי
כיוונתי אותו לשעה חמש וחצי כי הר גשתי סחוטה
בשעה חמש וחצי עוד פעם השעון מצלצל קמתי לא היה לי כוח לכלום אה וניזכרתי הילד חזר מורעב עשיתי לו לחמניה עם מיונז ועגבניה
וגם צמא מאוד
אלוהים שמר לי על הילד שלא יקרה לו כלום כשניכנסתי כביכול לישון סוף סוף עוד פעם באו המחשבות וגם התחיל הכעס על עצמי
איפה החוש האמהי אומרים שהחוש הזה פועל למה הוא לא אמר לי שמשהו לא בסדר עם הילד למה החוש הזה לא אמר לי לחכות ולהתקשר
בתחילת המכתב כתבתי שהילד לא רוצה שניתקשר אליו
אבל עכשיו הוא אמר לי שהוא למד את הלקח אבל אני לא יודעת
טוב זה מה שעבר עליי ובבוקר אפילו שהשעון צילצל בחמש וחצי הייתי סהרורית וחלשה ועוד לפניי יום ארוך של עבודה
בסוףכיוונתי אותו לשעה שש וחצי ואז בשעה המיועדת
דחפתי את עצמי מהמיטה גרמתי לעצמי להתעורר
אבל זה היה הלילה שעבר היה לי סיוט
יום טוב לכלכם
ואם מישהו מכם יכל לעזור לי לפרסם את זה אז תודה רבה
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: