הבלוג של אמא סיגל

קול ענף נישבר

מרוח סתיו

שעברה לה ביעף

והזכירה

עוד שערה לבנה

חתומה כצח מעל המצח

נירדמה לה השכינה

ועכשיו

רק תוגה

זמן מלכת זמן עבר

השקיעה עוד בודדה

ומחכה היא לזריחה

הוא יושב לו

מרקד לו

מפסם לו

את שיר הזמן

ואמו

מכינה עוגה לכבודו

הוא יושב לו

מפסם בליבו את השיר

שלא מרגיש לו לשיר

והזמן עומד מלכת

שם בפינה הקטנה

של ליבו הגדול

אמו

בידיה בוחשת הבצק

ולשה לשה את

העוגה

והוא חש את

עוצמת האהבה

ואת כאב

מקומו של הזמן

ורק אלוהים יורד

ונושק לו בפיו

כענן כבד הוא יודע

שהיום הזה יגיע

שבו כבר לא תהיה

מי שתעבוד

מי שתעמול

מי שדמעתה תמצא גאווה

אבל אלוקים ישמור

לו עליה לעולם

בין צהרי שישי היוקדים

כשאמהות את ילדהן רוחצות

בין ריח תבשילי השבת

העוברים בהד מבית לבית

אשה אחת יושבת

בפתח ביתה

ידיה שחוקות ורגליה יחפות

אך בעינה אור נוגה

של צל

אתמול

יושבת היא וטווה מחשבות

ונושאת היא בידה

עגלה קטנה

שפעם היתה של

ילדה קטנה

20 שנה של חיים

10 שנות ילדות

של צחוק וטבחון

שלפנטזיה במציאות שהיתה

ועוד 10 שנים

שבהם למדת גדלת

חונכת

בהם נשמתך שתתה לרוויה

כל רגע גדול של המדינה

אהבת הזולת

אהבת   ארץ

כיבוד סובבך

היו חלק מנשמתך

לעולם לא אמרת די

עד שהכדור הכריע

אותך

הכדור שהפריד אותך

סופית מהחיים על

פני האדמה

דמעותיו של האלוהים

ושל מלאכיו

אשר אותך עוטפים

בטלית שכולה לבנה

איה אותו מבט מקסים

היו לך שאיפות

וכל שחווית ורצית

שאפת לחיות

והנה עכשיו דממת

וכל הארץ דומעת

לא מעכלת 

משהו

נישבר בנוף הקסום

משהו

נשבר באגדה

ולא יחזור לעולם

כאשר הלכת

ללא שוב

יהי זיכרך ברוך לעולם ועד

ונשמתך בצרור החיים

ברגע הכי עצוב שלך

תמיד כדאי שתיסתכל

קצת מסביב

תמיד יש מישהו שייחיך

אלייך וייתן

לך סיבות לחייך אילו

לכבוד אותם הילדים

שיקרים לנו אבל

גם דורשים מאתנו מתחצפים

לכבוד אותם ילדים

תלכו כמה שנים קדימה

תיסתכלו על השיר שכתבתי

וזה יגיד את הכל

אל תעזבני באמצע הדרך

גידלתיך פארתי את שמך

עיניי היו מוארות באור חייך

כאשר הלכתי ראשון

לכוון אותך אל האור

עברתי איתך את

הילדות ואת הבגרות

ידעתי את דמעותייך

עוד לפני שהיו על פנייך

ועכשיו באמצע הדרך

דרך חיי

כשלה דרכי

קשה דרכי

לפעמים דרכינו מיצטלבות

ולעולם לא ניפגשות

אך אני אני אביך

זכור זאת זכור

את תורתי אשר נטעתי

בך ילדי היקר

זכור את רגעי הצחוק

האושר הכאב ההצלחה

שחווינו יחדיו

דמך הוא דמי

ליבך הוא ל יבי

וכשענן מכסה את ליבך

יוצא אני אלייך

לחבק אותך

עוברים ימים

אנחנו מיתבגרים

רק זכור זאת

זכור אותי

לעת זיקנה

אל תעזבני

באמצע דרכי

להמשיך לבדי

גמר חתימה טובה לכל בני ישראל

למי שצם צום קל ומהיר

שתהיה לכולנו שנה ברוכה

שנת שלום ובטחון

שנת יצירה שנת שלום

שנת חמלה

שנקבל ביידינו את החוזק

לבקש סליחה

ושנוריד ראשנו לקבל סליחה

כל טוב יקיריי

וסליחה מכל הלב אם

הטרדתי

גידפתי

חתרתי דרך אדם אחר

סליחה

אם הייתי נודניקית

פשוט סליחה

שעת שינה מתקתקת

ופתאום

צילצול חרישי של השעון

בימינו 

זה הטלפון

ואיך מרגישים פתאום

כשאייל גולן פותח את היום

בשיר איפה את

או זה אני

באמת תנו לאדם להתעורר

ואחר כך נתחיל לחפש

את עצמנו וגם נימצא :)))

בוקר

שעה שכולם אוהבים

לצרוח

לדרוס

להילחם

מי יכנס לכאן

באמת

צריכים לשים כמו בקופות החולים

טלויזיה פלזמה עם מספר

ולכתוב

השרותים והאמבטיה יודעים שאתה כאן

נא לחכות

ובנתיים יריצו על המסכים

פירסומת למשחת שיניים

ולסבון גוף

בוקר

שעת הקפה

בעצם התה

בעצם הקורנפלקס

או פרוסות השוקולד או הטונה 

או המינוז עם העגבניה

או חביתה עם עגבניה

ובזהירות

שהמיונז לא יקפוץ פתאום מהפרוסה

וגם צריך להיזהר

שהשוקולד פתאום לא

יעבור לצד השני של

השולחן לאחר שהפרוסה

תיקרע

פשוט צריך תפקיד של מלצר ראשי

וכמובן זאת תהיה האמא

כי האבא עסוק

בזיכורונת

משפטים שאמא אמרה פעם

כשהיינו קטנים

ולא קשורים לסיטואציה שאנו ממהרים

כמו תסדרו את המיטות

של מי הנעליים

בוקר

זוהי שעת המשפחה

חחחחח

שאחרי זה צריכים חופשה שנתית:)))))))))))))))))))))))

אין לי פלאפון בנתיים

הוא צם לקראת יום כיפור

הוא צריך להתרגל 

בלעדיי:)

ברצינות!!!

שנהיה לראש ולא לזנב

נדע איך לקבל את האחד

שנדע לקבל את הטוב

אפילו אם זה בקמוץ

שנרווה כמו גרעיני הרימון

בחוכמה בינה ודעת

שנתקדם צעד צעד בתבונה

שתהיה לנו שיגשוג שלום ולא מלחמה

שניה בריאים ונשמור על עצמינו

וגם נשמור על ילדינו

בקיצור שנה טובה ומבורכת

לכל עם ישראל