ואוו.המון זמן לא הייתי כאן. עכשיו,אני חוזרת עם עיצוב חדש ומפציץ[!]. התגעגעתי לכתיבה כאן,כי כאן אני יכולה לומר מה שאני רוצה,לפרוק רגשות ולספר למישהו,את מה שאני מרגישה וחושבת. בחודשיים האחרונים קרו לי כ"כ הרבה דברים,ששינו אותי. עם אחת הבנות,אני כבר חודש+ לא מדברת,הריב איתה גרם לי לחשוב אחרת.היא הראתה לי צד,שלא ידעתי שהוא קיים בה. הבנתי שיש לי חברות אמיתיות.אני שמחה שיצא מהריב הזה משהו טוב. למדתי לקבל הערכה[סוף-סוף],חברות אמיתית וכבוד הדדי בינינו. מוזר,כשהתחלתי לכתוב את הפוסטים הראשונים שלי בבלוג,קרה אותו הדבר,הייתי חלשה וסיפרתי פה בבלוג,על כל מה שקרה. אני לא מבינה איך הייתי תמימה,ראיתי הכל "וורוד או לבן" ראיתי שהכל נוצץ,עד שזה הגיע,כמו בומרנג, על כל מה שעשיתי לטובתן,לטובת אותן בנות שלא העריכו אותי,קיבלתי ממש את הכל,ברוע ובהפוך.
אחרי שקראתי את הספר "להיות מקובלת",פתאום הבנתי שכשיש חברות ולא מציגים אמת בפניה,היא לא חברות. שכל הזמן הזה ניצלו אותי ואת הטוב שבי ולא הציגו אמת בפניי.הרגישו בי כ"שפוטה" ולא כ"חברה". אני לא מרגישה שהפסדתי משהו בחברות הזאת,להיפך,רק הרווחתי. הרווחתי אמת ויושר, הרווחתי אהבה ותמיכה, הרווחתי חברות אמיתית,שכולה בנויה סביב אמון,תמיכה,כבוד,עזרה והכל הדדי. אני יודעת שמקנאים בי. תמיד מנסים לראות איפה אני לא בסדר. תמיד מחכים ליום הזה,שאני אהייה מושפלת, שארגיש רע עם עצמי,שארצה שתבלע אותי האדמה. טומנים לי "מלכודות","פחים", ומנצלים את הטוב שבי, עד לרגע שאהייה לא בסדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
