אני גרה בבית ספר שבו לומדים ילדים משני מקומות,

לכן יש לשם הסעות קבועות (ללא תשלום).

היום באתי אל התחנה,

וסוף כל סוף תקנו לעדן את הפלאפון,

אז היא אמרה לשני " הרבצתי לאמא שלי כדי שתיתן לי את הסים ",

ושני עונה לה " מה את מרביצה לאמא שלך, היא לא כעסה עלייך? ".

אז אני אומרת " שני, לך אין זכות לדבר, את נתת לאמא שלך כאפה ".

ויודעים מה היא עשתה?

היא החטיפה לי כאפה.

מול כל התחנה. וזה לא שאני צעקתי את זה או משהו,

אמרתי את זה ככה שרק היא ועוד מישהי שישבה לידי שמעו,

אני יודעת את זה כי אחר כך כל האחרות שאלו אותי מה קרה.

ומה עוד?

אחרי זה זו ששמעה, נעמה (חברה הכי טובה של שני- או יותר נכון שפוטה שלה) אומרת לי:

" זה הגיע לך ".

ברצינות, השני הזו חולת נפש!

אם היא מתביישת בזה שהיא מכה את אמא שלה (ובצדק) אז שפעם הבאה לא תעשה את זה,

ובטח שלא מול חברה שלה.

או יותר נכון, חברה שלה לשעבר.

אין לה שום מושג מה היא הפסידה.

הילדה הזו חתיכת כלבה, אלוהים. אני שונאת אותה, אני שונאת אותה כל כך...

ואני לא הולכת לדבר איתה יותר אם אני לא אהיה חייבת.

וגם סיפרתי לכמה בנות את כל הסיפור הזה.

היא סתומה. סתומה, סתומה, סתומה.

פשוט חולת נפש.

היא תמיד אומרת לי שאני חברה טובה וחכמה וכל השאר,

אבל כשזה מגיע למבחן האמת היא איכשהו אפעם לא בצד שלי.

והכי נורא?

היא ונעמה מצטרפות לחוג שלי עכשיו.

החוג דרמה שהיה כל מה שהחזיק אותי בשנה שעברה,

הדבר שהכי הכי אהבתי לעשות.

אני שוקלת לשאול את המדריכה אם אפשר לעבור לקבוצה של הגדולים.

הלוואי. הא.

ועכשיו לסיפור אחר;

היום דיברתי עם גל, היא הייתה ממש פתוחה אליי,

והבנתי שהיא בן אדם פשוט מקסים.

היא סיפרה לי שיש לה חברים מהחוג שלה, ושכשהיא איתם היא אחרת לגמרי.

" האנשים פה לא מכירים אותי,

הם לא יודעים שאני אוהבת לצחוק,

הם לא יודעים שאני אוהבת לדבר,

הם לא יודעים שאני אוהבת ללבוש גופיות ומכנססים קצרים,

הם לא יודעים עלי כלום ! ".

אבל למה, בעצם, את לא מספרת להם את כל זה?

" זה לא שאני מאשימה אותם שהם לא יודעים,

זה פשוט שאין לי את הכלים להתחבר אל האנשים האלה ".

היא גם סיפרה לי שעם החברים האלה שלה מהחוג,

היא הכי פתוחה בעולם.

שהם כמו משפחה, וכשהקרינו סרט שעשו עליהם היא כמעט בכתה,

בכתה כי היא לא יכולה להתחבר לילדים כאן כמו לילדים שם.

" אין אצלהם את ההפרדה הזאת בין השמנות הגבוהות,

לנמוכות הקטנטנות והשטוחות האלה.

זה פשוט לא קיים.

הם לא שופטים בן אדם על פי איך שהוא מתלבש,

או אם יש לו בגדים של היינס,

או אם הוא רזה או שמן או נמוך או גבוה. ".

זה כל כך מעצבן.

באמת, הבנים בכיתה שלי הם ממש אחלה,

אבל

" הם פשוט לא יודעים מה זה אישה... ".

ועד שהם לא ילמדו,

הם ימשיכו לחשוב שהבנות הנמוכות השטוחות האלה,

שאין להן שום תחביבים חוץ משופינג, לק ולהציק לאחרים,

הן כוסיות.

וזה כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך מעצבן.

כל כך מעצבן...

שלכם,

חסויה, לא מסובך.


i am so lonely