בוקר..... השמיים בצבע כחול ככה, העננים אדומים
רוח קרה, שקט.......
יוצא משק שינה... אמא לא פה... רק הרוח הקרה זאת שליטפה לי את הפנים...
אוויר נקי אין רעש של הסעות ילדים, שרשרת ההרים מקבלת מכה ראשונה של שמש...
ואני...... בסטלה של בוקר......... הופך את הראש
כולם התעוררו בתוך השק שינה וכולם מחכים לפראייר שיקום להרתיח את המים לקפה....
מיכאל נישבר.. הוא קם ראשון... שנייה לפני שהשמש מכה לנו בראש כבר יצאנו לדרך....
הולכים בין הרים אבנים סלעים וחולות.... לא ניגמר, וכל פעם מתלהבים מחדש!
חם! ממש חם!
הפלתי את התרמיל על הריצפה... ונכנסנו לתוך אחד הנקיקים שהיה בנחל... ישבנו שמה שלוש שעות...
בתוך הנקיק הקריר העברנו את שעות הצהריים החמות.
זה הזכיר לי משהו... את אותו היום של הטיול עם אותה אחת שכול כך אהבתי...
על הסקס החושני בתוך אחת המערות בנחל חברים.
פרסנו שמיכה עיפים מהמסלול בעוד שאחד דואג להרגיע את השני בנשיקות עדינות.
שקט סוער לצד הגוף הסוחף שלה!
יושבים בנקיק... שקט.. שנת צהריים, רק אני יושב שותק ,מעשן ובוהה בקיר העצום שעומד מולי.
דופן הנקיק הענק הזה שהיה עטור צבעיים אירח לי חברה לכמה שעות ארוכות.
ולא הפסיק להעלות לי רגעים מתוקם מאותה אהבה יפה שהייתה לי.
זהו.... החברה התעוררו שוב... חזרנו להליכה ושוב רגעים של אושר חולפים עלי בזכות הידיע שאני לא חלק מהעולם יותר!
שאני עכשיו בדרך לארץ לעולם לא!