עבר לא מעט זמן מאז שבאנו, ורציתי לנצל את הדף האחרון במחברת הזאת, שקניתי לפני יותר מחמד שנים, כדי לכתוב כאן על הכל. אז לפני בערך... שנה, אולי פחות, אני ובן החלטנו שאנחנו דווקא כן רוצים משפחה משלנו. אז עשינו את כל מה שצריך היה לעשות.
וזה קשה, ולא ישנים, ואנשים מסתכלים ולא מבינים, אבל זה באמת אחד מהדברים הכי טובים בחיים שלי. של שנינו. אף פעם לא הייתי טוב עם ילדים, וזאת ההזדמנות שלי ללמוד, ואני באמת משתפר. בן הרבה יותר טוב ממני בקטע הזה. יש לו אחים קטנים.
בן מנסה לעבוד על חומרים חדשים, ואני חושב שאני רוצה ללמוד הוראה, כי כבר הספקתי ללמוד שפיקאסו אני כבר לא אהיה בחיים. אם אני אהיה מורה אני אתפוס שתי ציפורים במכה. גם לעשות משהו שאני גי מחבב, וגם ארצה את אמא. היא רצתה שאחד מאתנו, אני או שיר, נלמד. ככה זה עם מורות להסטוריה.
אני חושב שזה תקציר של כל מה שיש לי להגיד. נגמרה המחברת עכשיו, ואני מניח שהיומן הבא שאני אכתוב יהיה של החוכמות של קרן האור שלנו. ברגע שהיא תלמד לדבר, זאת אומרת. עכשיו, אני באמת באמת גאה ושמח להגיד שאני מאושר.
דניאל
אגב, קראנו לה קשת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
