זדיינו.

כן, אולי.

היה לי היום יום חופש מהעבודה. [שהתאים בצורה יוצאת דופן חח]

אין כמו יום חופש...זמן לעצמך, למחשבות, לטלוויזיה, למחשב, להיות בבית, להיות בחדר.

סידרתי את החדר ומצאתי הרבה פתקים, הרבה תמונות שהחזירו אותי לחוויות הטובות של העבר.

עכשיו המציאות שונה לחלוטין

אבל יהיה בסדר? [חח מצחיק אותי שאפילו שאני שונאת את המשפט הזה אני אומרת אותו.]

עוד מעט החודש נגמר ואני צועדת בגאווה לתאריך הגיוס....סוף סוף!

אז אם כבר צבא - בהצלחה לכל המתגייסים של השבועיים הקרובים!

כואבתתתתתת

ליייייייייייי

הרגללללללללללללללללללל

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

))))))))))))))))))):

סעמק עם עכבישים!@#$%^&*)

מצד אחד ממש ממש טוב לי,

אבל - מצד שני ממש רע לי.

מצד אחד יש מסביבי הרבה אנשים,

אבל - מצד שני לבד.

מצד אחד שכחתי אותך,

אבל - מצד שני ממש לא ואני כל יום כל היום חושבת עלייך.

מצד אחד אני רוצה לפתוח דף חדש,

אבל - מצד שני אני יודעת שזה יהיה קשה ובגלל זה אני "מתקפלת".

מצד אחד אני מתה לעזוב את העבודה,

אבל - מצד שני אני אוהבת להיות שם.

מצד אחד אני ממש רוצה להתגייס,

אבל - מצד שני אני רוצה לשכב במיטה כל החיים.

מצד אחד אני מתה להתקשר אליו,

אבל - מצד שני אני לא רוצה לתת לו את ההרגשה שהוא חשוב.

מצד אחד אני רוצה להצליח,

אבל - מצד שני אני פשוט לא מצליחה.

מצד אחד יש הרגשה שיהיה טוב,

אבל - מצד שני אני לא כ"כ בטוחה בזה.

מצד אחד בא לי להגיד לכולן את האמת, 

אבל - מצד שני עדיף לי לשתוק.

מצד אחד אני שונאת אותך,

אבל - מצד שני לא כ"כ.

מצד אחד אני שמחה שחזרת לעבודה,

אבל - מצד שני זה קצת מסוכן.

מצד אחד אני מתגעגעת כ"כ,

מצד שני אסור לי לתת לךָ את ההרגשה הזו.

מצד אחד אני רוצה לברוח.

אבל - מצד שני אני לא רוצה.

מצד אחד רעש,

אבל - מצד שני שקט.

תמיד אבל תמיד - יש אבל.