לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2009    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2009

חצי נחמה.


"..התנועה שרוקדים בפשטות: התינוק המשתעשע עם אימו, גורי החתולים בשמש, המתאבקים בזירה, הלוליינים, האוהבים. ...ריקוד של הקשבה, סקרנות, שתוף-פעולה, אמון, כבוד הדדי וסיכון. ..נוכחות, אחריות ונראות בשדה כוחות" (אריה בורשטיין).

בסוף ההופעה הורדתי את הג'ינס, נעמדתי באמצע הסטודיו (הסטודיו הזה שכבר כמה שנים היא רוקדת בו... נמרחת על כל סנטימטר, מתאהבת ונאהבת, מרפה מהחוץ), ואמרתי לעצמי "רצית לרקוד, לא? אז תרקדי".
שעה וחצי של הנאה בלתי פוסקת. לא חשבתי שיהיה לי את האומץ, גם היא לא חשבה.
אנשים נגעו בי, רקדו מעליי, תחתיי, כמה אפילו ניסו לגרור אותי לרקוד איתם, כמה אפילו הצליחו.
היה שם בחור אחד שרקד איתי, ולא ראיתי, אבל שמעתי אותה "תזהר ממני, זאת תלמידה שלי, אל תכאיב לה".
חייכתי בעיניים עצומות, יודעת שיש מי ששומר עליי.
היה טוב בצורה שקשה להסביר. לשכוח שאני לא לבד, להתפתל סביב גופים זרים, להמרח על רצפת העץ, לשחק כמו ילדות קטנות עם בחורה שלא הכרתי, להאנח בקול, להתחבר לשקט, להתחבק, להיות באוויר, ולסמוך עליו שבחזרה לרצפה אני אגיע בשלום, לשכב סתם כי עייפתי, לקפוץ ולרוץ ונחות ולצנוח...
כן, אין ספק, זה טיפל לי בגב ובנפש.
ולא, לא שכחתי לומר תודה, גם לה וגם לגוף שלי.

.
ומאז...
מצאתי כינה ראשונה השנה. מה שמאוד מכובד כי אחרי חקירה קצרה עלה שלרוב הצוות היו כינים בשלב זה או אחר של השנה. הם דאגו להגיע אותי שזה מאוד נורמאלי מאחר ואני עובדת עם ילדים בגילאי שלוש עד תשע על בסיס יומיומי.
כן, הרגשתי מלוכלכת לרגע, אבל מהר מאוד נזכרתי איזה כיף זה כינים.
לפני שנה וחצי, כשעברתי לגור אצל המשפחה הנהדרת הזאת שאספה אותי ואמצה אותי (בכזה חום ובכזאת טבעיות, שעד היום אני מתפלאת עליהם), בכל ערב, אחרי המקלחת, הייתי יושבת על הרצפה מול הטלוויזיה ואמא הייתה מסרקת אותי כינים ותוך כדי אומרת: "כן, מצאתי אחת... או שזה בעצם נשאר עוד מריקי" ואני הייתי צוחקת שעכשיו בטוח נדבקתי!
וגם היום מטפלים בי ככה, כל כך יפה. אחת הבנות קנתה לי היום שמפו, והשכנות עושות משמרות השבוע- מי מסרקת אותי מתי...
אני מרגישה כמו ילדה קטנה. קטנה ומתפנקת (:

נכתב על ידי , 29/6/2009 18:29  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Mary Elizabeth Jones ב-30/6/2009 18:21



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNicnivin אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Nicnivin ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)