Normal
0
העיניים האלה.
הוו העיניים,
העיניים המקסימות של המוות.
העיניים הכה שקטות, אך בו בעת,
סוערות ,מדממות,מחפשות קורבן.
העיניים האלה, שירדפו אותך
ירדפו אותך ,לכל מקום.
עד קצה עולם ירדפו אותך,
מהים עד המדבר השומם.
יבוא יום ולא תוכל.
לא תוכל יותר להתנגד לעיניים
האלה,
לא תדע יותר אושר חדור בחוויה
בלתי פוסקת,
לא תצליח להשתחרר מהזרועות
הכה חזקות, כה גדולות ואכזריות
של מר מוות.
והוא יכבוש אותך,
המסתורין שבו,
העצב המסועף בריח המשכר הזה
ריק האבק, האפר,השקט.
ואתה, אתה תלך אחריו.
העיניים שלו,יטרפו אותך במבטם.
כי מר מוות לא פוסח גם על הטובים
ביותר,
הטובים הם המעדן הכי מענג שלו.
כל טיפת חוכמה, כל טיפת רצון , כל
טיפת שמחה
הכל נשאב , לתוך שתי
עיניים,עמוקות עמוקות,
שאין להן סוף.
ואז השקט הזה,
ומר מוות נעלם,
עד הקורבן הבא.
-
תמונת מצב:

אוהבת.שונאת.אוהבת.שונאת.אוהבת. שונאת?שונאת!
טוב,ניסיתי.בערב טקס ביד לבנים ליום ירושלים..נראה אנשים סופסוף.
CHEERS.