היה שבוע די עמוס ולא היה לי כל כך זמן לעדכן.

תכירי, זה סבא שלי

ביום שני באתי לדימוש מהצהריים ועד הלילה.

היה כזה כיף. כשהגעתי הערתי אותו אז הוא שיחק אותה ישנוני ויכולתי להתעלל בו כמה שרציתי =)

אח"כ ראינו סרט חמוד אבל עצובי.

הוא התחיל בבני זוג שמתלבשים אחרי לילה סוער. נחשו מי בא? אבא שלו נכנס ואומר לי שלום. מסתכל עלינו, "למה לא אמרת שהיא פה? הוא לא אומר לי כלום, זה..." מסתכל במחשב. "טוב, אז אני הולך לאכול..." חחחחחחח פאדיחות.

הסוף באמת עצוב וגם משאיר שוק כזה. התחבקנו במשך איזה שעה. איך התגעגעתי אליו...

ידעתי שהסרט הזה באמת משפיע על המצב רוח שלו כי גם בפעם הקודמת הוא היה עצוב אז ניסיתי להחזיק בכמה שיותר ממנו וללטף אותו. התנשקנו ונכנסנו מתחת לשמיכות. מנסים לפתוח את הדלת אבל הכיסא חוסם. ברוסית: "אתה ישן?" "כן..."

חחח עוד פאדיחה.

ב19 בערך הוא הציע שבאמת נלך לישון. הוא באמת נרדם ואני ניסיתי להעסיק את עצמי אבל היה לי פיפי ולא רציתי להעיר אותו אז לא קמתי. גם פחדתי להתקל במשפחה שלו בחוץ. אחלה דרך להכיר את סבא שלו שהגיע מרוסיה...

השתעלתי וקינחתי את האף. הייתי קצת חולה. ובכל פעם הוא קפץ קצת עד שבסוף הוא הלך להביא לי טיפות אף (שונאת את הדבר הזה אבל שלו משום מה עזרו...) וחזר עם קלמנטינות. קמנו ואכלנו ודיברנו והיה לנו מצב רוח טוב. אני מתה עלינו כשיש לנו מצב רוח טוב :) לא הפסקנו לצחוק...

חזרנו קצת לנמנם ואז קמנו לגמרי. כשאמא שלו נכנסה אני שכבתי במיטה והוא שם שירים במחשב. עוד פאדיחה. היא ביקשה שנבוא לאכול. כאב לי הכל ולא היה לי כל כך כוח אבל קמתי כי לא היה לי נעים.

אני לא יודעת איך הם יכולים להיות כל כך נחמדים.

איך זה נראה מצד סבא שלו?

רושם ראשוני- מתנחלת...

לא עשינו שום דבר שצריך להסתיר אבל אפילו עצם העובדה שאני שם מ14 עד 22 מצדיקה התנהגות מגעילה לדעת הרבה הורים... והערות מגעילות. אבל לא.

כשאני יוצאת- "הכרת כבר את סבא שלי? זה איוון. זאת..." לחיצת יד ושלוש נשיקות על הלחי. שוב, אני לא יודעת מה הרושם הראשוני שלו היה, אבל אם העניין הפריע לו הוא לא אמר כלום. הרושם הראשוני שלי היה "איזה סבא חמוד וחייכן!!!"

כנראה שדים יצטרף ללהקה שכמה חברים שלו הקימו. יותר נכון הוא והחבר שלו הקימו ואז החבר היה קצת מניאק אז הוא לקח חבר אחר. אבל עכשיו זה איכשהו מתקשר למחוייבות אישית אז הוא מוכן להתגבר על זה ולנסות בשביל להתעסק לפחות במשהו שהוא אוהב. אני שמחה בגלל שאני אוהבת את החבר הזה (כידיד...) והוא אוהב את דימה. וחוצמזה הם חברים כבר שנים ושניהם ביחד זה הכי כיף שיש! הוא פשוט קצת עיוור לפעמים.

היום היה מבחן ענקי בביולוגיה עם פול חומר ובסוף זה אפילו לא החומר שהיא בחנה עליו. חרשתי במשך שעות. יומיים לפני המבחן ידיד שלי התקשר וביקש את החומר וכגמול על זה שהסכמתי להקריא לו את כל הטבלה המסובכת הוא שלח לי את הסיכום שלו. בגלל שאני עוד לא הספקתי לסכם הדפסתי את שלו ולמדתי עם זה בינתיים, עד שיהיה לי. למחרת בבוקר ילדה אחת ראתה את הסיכום ואמרה שאין לה זמן ללמוד וביקשה לצלם אותו. כשחזרתי מההפסקה ל25 ילדים כבר היו השבעה דפים האלה מצולמים. אמאל'ה לא התכוונתי!!! אני מקווה שהוא לא כועס...