בלי הרבה דיבורים.
סיפור על טוקיו הוטל וילדה מיוחדת אחת.
אנטי? לא אכפת לי.
אני כבר כתבתי את הסיפור הזה ועכשיו אני שמה את כל הפרקים מהתחלה..
אני מצפה להרבה תגובות!!
זה היה לילה חשוך ומפחיד, הרוח נשבה והייתה סופת רעמים. כל בגדיה וגופה היו ספוגים במים...
היא רצתה לקרוא לו, אבל שום קול לא יצא מגרונה החנוק בדמעות...
שימלתה הלבנה כבר מזמן לא היתה לבנה ורגליה היחפות קפאו מקור. היא חזרה לביתה, עצובה ועזובה...
בואו נחזור חודשיים אחורה.....
תכירו את רוקי, זמרת רוק מפורסמת בישראל, מנגנת בגיטרה מגיל 7, רקדנית, שחקנית, וציירת בת 13 שחייה חיים משעממים למרות שהיא הייתה זמרת....
שום דבר לא היה מיוחד אצלה... בי"ס, הופעות, ראיונים והביתה.. ככה בערך כל שבוע..
רוקי הייתה נערה מאוד מיוחדת, היא הייתה מוכשרת ומגיל צעיר יש את חיידק הבמה אצלה בדם.
בגלל גילה הצעיר היא לא יכלה לטוס לארצות אחרות ולהופיע שם ולעזוב את בי"ס.
היא שנאה את בי"ס! היא הייתה הילדה הכי שנואה בשיכבה ולא היו לה חברים - בגלל שהיא מפורסמת כולם קינאו בה ושנאו אותה...
בואו נחזור לסיפור...
"10 דקות להופעה!" קרא דילן, שהיה האחראי על רוקי.
רוקי לא הייתה לחוצה... היא אף פעם לא הייתה לחוצה לפני הופעות..
רוקי עלתה לבמה.
"שלום תל אביב!!" היא התחילה לשיר, את כל השירים שהיא שרה היא כתבה.
"לא כל אחד יכול להאמין העצמו
אבל אני יודעת שאני מאמינה בך
אני לא יודעת עם זה מזל רע
או שסתם אלוהים הפנה לי את הגב
אתה לקחת אותי למקום אמיתי
למקום שקט
מלא באהבות
אני מתפרקת עליך, אני נמסה
ואין לי משקפי שמש
אתה מסנוור אותי עם החיוך שלך..."
הקהל שר איתה את כל השירים והוציא את הגרון
היא שמחה, רק המוזיקה יכולה לרגש אותה ולהעלים ממנה את הכאב או את העצב...
היא שרה יפה, היה לה קול לא רגיל... קול מיוחד...
כשניגמרה ההופעה, היא הייתה ממש עיפה, "רוקי בואי שניה!" דילן קרא לה.
"מה?" שאלה רוקי עם עיניים עצומות, "את יודעת שעוד שבוע ניגמת השנה?" שאל דילן,
"כן, ברור אבל בשביל זה קראתה לי?! כדי להודיע לי שעוד שבוע ניגמרת השנה?" התעצבנה עליו רוקי.
"לא, רציתי להודיע לך שביום הראשון של החופש את טסה לגרמניה להקליט שיר עם הלהקה טוקיו הוטל"
"להקליט שיר, בסדר... בסדר... רגע, איפה אמרת?!?!?! בגרמניה?! עם מי!? ואני גם אופיע שם!?!" רוקי התלהבה,
"כן, בגרמניה, עם טוקיו הוטל, את תופיעי שתי הופעות לבד ושתי הופעות עם טוקיו הוטל" השיב לה דילן על כל השאלות.
"רגע, מה זה טוקיו הוטל? מה, אני הולכת להופיע עם מלון? חחח..."
"לא, זו להקה שניקראת טוקיו הוטל, להקה מאוד מפורסמת בעולם, זו להקת בנים, קוראים להם ביל, טום, גיאורג וגוסטב"...
"מה להקת בנים?! נו טוב שיהיה.. יאללה אני הלכתי הביתה לישון, מחר יש לי בי"ס, גאד דאמט!"
"לילה טוב!" קרא אחריה דילן, "כן, כן מה שתגיד.."
לאחר שבוע
"משעמם לי, נהג תדליק רדיו בבקשה, נראה מה יש ברדיו.." ביקש טום.
להקת טוקיו הוטל היו בדרכם לאולפן הקלטות בו הם יקליטו שיר עם רוקי.
"הגענו!" קרא הנהג.
טוקיו הוטל יצאו מהרכב וניכנסו לאולפן, "בוקר טוב!, בוקר טוב!" בירכו כולם את כולם...
רוקי כבר הייתה באולפן, חיכתה להם. פתאום היא ראתה 4 אנשים נכנסים לאולפן
"ילדה, מה את עושה כאן? אני מבקש ממך לצאת החוצה..." אמר ביל
"מזה?!", רוקי ידעה גרמנית שותף כי אמא שלה באה מגרמניה.
"סאקי תוציא אותה החוצה, למה הכנסתם לכאן מעריצות?" שאל ביל את כולם...
אף אחד לא ענה וביל התעלם... "טוב, מי זאת רוקי המפורסמת?"
"אני!" ענתה רוקי, "ואתם?"
"את רוקי המפורסמת! זאת בטח בדיחה! איתך אנחנו אמורים להקליט שיר?!" צרח ביל..
"רגע, רגע! אתם טוקיו הוטל?! דילן! לא אמרת לי שאני הולכת להקליט שיר עם להקה של זקנים שברחה מבית אבות!" צעקה רוקי על דילן.
"מי את שתקראי לנו זקנים! מי שמדברת! ברחת מהגן! לא יפה הגננת תיכעס!" צחק עליה גיאורג...
בינתיים, בצד, דייויד התפקע מצחוק...
"מה אתה צוחק?!" צעקו עליו טוקיו הוטל ורוקי... אבל דייויד המשיך לצחוק, "תראו מזה! בת 13 רבה עם נערים בני 18! חחח.."
"אוח! בנים זה עם מטומטם! אני הולכת לשתות מים ולישון..." צעקה רוקי בדרכה החוצה.
היא נכנסה לחדרה במלון ופירקה את המזוודה שלה, לא היו כל כך הרבה בגדים.
היא הביאה 5 חולצות קצרות ו - 4 ארוכות, 6 מכנסיים, את הכובע האהוב עליה, 4 חגורות, 5 עניבות, איפור, מעיל, ודברים לשיער ועוד כמה דברים שלא קשורים למראה... היא לא הייתה חובבת קניות...
היא פירקה את כל המזוודה וישר נירדמה במיטה...
היא התעוררה מסיוט... "רגע... איפה..........!!!"
-
זהו להיום!
ארוך מידי? קצר מידי? צפוי מידי?
תגיבו לי!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
