וואו! תודה על כל התגובות!
הינה פרק 2!
"רגע... איפה הגיטרה שלי?!?!?!?!?!?", היא החליפה בגדים כי כל הבגדים שהיא ישנה איתם היו מלאים בזיעה מהסיוט...
היא לבשה מכנס ג'ינס גדול עליה ב-3 מידות, חולצה קצרה שחורה ועניבה לבנה עם גולגולות. היא התקשרה לדילן, "דילן! איפה אתה?!" "אני באולפן, למה את כל כך היסטרית?" שאל "איפה האולפן!?" "ברחוב 'שטרן' 507..." "טוב ביי!" וניתקה.
רוקי לקחה מונית, "לרחוב שטרן 507 בבקשה ומהר!" אמרה רוקי לנהג.
בינתיים באולפן:
"איזה גיטרה מגניבה! גיאורג קבל אחי!" אמר טום בהתלהבות והתחיל לנגן בה (הגיטרה הייתה כבר מחוברת למגבר)...
רוקי ניכנסה לאולפן... "אעהאעהאעהאהע!!!!!! תוריד את הידיים שלך מהגיטרה שלי!!!" צעקה עליו רוקי, "סורי לא ידעתי..." הצטער טום "עכשיו אתה יודע! זה עדיין לא אומר שמותר לך לגעת בכל דבר!" צעקה עליו רוקי "מפגר..." אמרה רוקי בעברית כדי שהוא לא יבין.
דילן ודייויד ניכנסו לאולפן אחרי שהם דיברו על כמה דברים. "טוב, לפני שנתחיל בעבודה אני רוצה לעשות היכרות בין כל אחד, חוץ מזה שקוראים לך רוקי או לך גוסטב, הבנתם? ביל, נתחיל בך..." אמר דיוויד.
"טוב, קוראים לי ביל, אני בן 18,אני הסולן וזה שכותב את השירים ללהקה" אמר ביל. הגיע תורו של גוסטב, "אני גוסטב, אני בן 19, אני המתופף של הלהקה" אמר גוסטב. ככה אמרו כולם עד שהגיעו לרוקי, "אז, מה את יודעת לעשות חוץ מלזייף וליקרוא לעצמך זמרת?" הקניט אותה ביל, "1. שכחת לומר עוד משהו על עצמך, אתה דפוק ואידיוט! 2. אתה לא יכול לומר שאני מזייפת כי לא שמעת אותי שרה... ו-3. חוץ מלשיר אני רוקדת, שחקנית, מנגנת על גיטרה, אני מציירת, אני כותבת את כל השירים שלי ואני כותבת גם לאחרים..וחוץ מזה אני בת 13" אמרה. ביל התכווץ מרוב בושה, ורוקי חייכה ברוגע "ביל, קרה משהו?" "אה.. כן, זתומרת לא! כלום זה סתם.. אה אלרגיה!" אמר והתחיל להשתעל בכאילו, רוקי עשתה לו פרצוף של 'מה זה קשור??'
"טוב, נתחיל בעבודה?" שאל דילן את כולם, "כן!" ענו כולם. "איזה שיר שרים?" שאלה רוקי את דילן, "אז זהו, שחשבנו שאת וביל תכתבו שיר ביחד!" אמר דילן "מה?!" אמרו ביל ורוקי ביחד "כן" אמר דילן בהחלטיות "לא!" התעקשו רוקי וביל ביחד "אממ.. אולי.. כן! ולא מעניין אותי!" אמר ויצא מהאולפן. "שיהיה.." אמרה רוקי. "אז מתי ניפגש לכתוב את השיר?" שאלה רוקי את ביל, "אפשר עכשיו ניראה ל.." אמר ביל "סבבה! אצלי בחדר?" "כן, מגניב" אמר ביל.
כולם התפזרו וכל אחד הלך לחדר שלו חוץ מרוקי וביל שהלכו לחדר של רוקי. "תראי, אני מצטער שצחקתי עליך ואמרתי שאת מזייפת... והכל..." אמר ביל, "כן, גמאני מצטערת..." אמרה רוקי.
הייתה שתיקה של כמה דקות, רוקי ניגשה לקחת דף ועט, בדרך היא לקחה לעצמה כוס מים. "רוצה לשתות משהו?" היא צעקה לו מהמטבח, "לא תודה!" ענה לה ביל. היא חזרה אל הסלון "איך אמרת שקוראים ללהקה שלך? טוקיו מוטל?" שאלה אותו רוקי, "טוקיו הוטל" תיקן אותה ביל. "את יודעת שגם האלבום הראשון שלנו היה בגיל 13" אמר ביל "מגניב, ספר קצת על הלהקה שלך... אני לא יודעת כלום עליכם, מצטערת..." "זה בסדר... אז בקיצור, לפני שקראו לנו 'טוקיו הוטל' קראו לנו 'דוויליש', הדיסק הראשון שהוצאנו, מה שסיפרתי לך היה על השם דוויליש, ומאז הוצאנו עוד 3 אלבומים בגרמנית ואחד באנגלית... וזה בעצם זהו.. איך את יודעת גרמנית?" שאל אותה ביל "אמא שלי גרמניה, כך שדיברנו בבית גרמנית..." הסבירה לו.
בנתיים בחדר של הבנים
"טוב, מה עושים?" שאל גיאורג, "לא יודע... יש לך רעיון?" שאל טום את גוסטאב "בואו נלך למועדון! תראה מה השעה! ולא עשינו כלום!" קרא גוסטב, "רעיון ענק! אני הולך לקרוא לביל!" אמר טום.
ובחזרה לחדר של רוקי
"אז אני אומרת שבמקום 'האהבה הניצחית שבליבי' ניכתוב 'הלהבה הניצחית הבוערת בליבי'! אוף!! אי אפשר לעשות איתך כ.."
"שלום לזוג האוהבים!" קטע אותה טום כשפרץ לחדר, "שמעת על לדפוק בדלת?!" התעצבן עליו ביל, "למה? הפרעתי למשהו..." אמר טום וחייך חיוך ערמומי...
-
קצר מידי? ארוך מידי? צפוי מידי?
תתתתתתתתתתתתתגגגגגגגגווווווווובבבבבבבבבבווווותתת DDDDD::::
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
