טוב אני ממש לא ככה אבל, הבלוג הזה יהיה רכרוכי למדיי.
ראו הוזהרתם.
טוב אז הייתי בטיול, לפני כמה שבועות, ופגשתי אותה. זה די מפגר אבל ישר הרגשתי הרגשה מוזרה. עד עכשיו אני לא מבינה מה ההרגשה הזאת בדיוק, אבל בינתיים פשוט המשכתי להסתכל, עליה, כל הזמן! לא יכלתי להפסיק.
מה שהציל אותי זה שלפני הפעילות אמרו שאנחנו צריכים לשמור על קשר עיין איתה, אז זה לא היה מוזר שכל הזמן הסתכלתי עליה ובהיתי בה.
אבל תוך כדי הפעילות היא שאלה שאלות, אבל, באמת שניסיתי לענות, אבל, לא יכלתי לחשוב אפילו. היא שאלה שאלות, ואני בהיתי בה כמו איזו מטומטמת! אחר כך, התחלתי קצת לשתף פעולה.
בסוף כמו כל דבר, הפעילות נגמרה.
הצלמנו איתה, אני ועוד כמה ידידים.
התחלתי לקחת את המצלמה איתי לכל מקום, רק כדי לראות את התמונות שלה. אפילו עכשיו אני לא יכולה לשכוח את החיוך המקסים שלה. כל פעם שאני מדמיינת אותו אני מרגישה הרגשה כל כך מוזרה ושונה.
אני בקושי יודעת את השם שלה ובת כמה היא, והיא יותר גדולה ממני, ב6 שנים כמעט.
אבל למרות כל זה, עשיתי משהו מפגר לגמרי חח. היא אמרה שיש לה אייסיקיו, אבל הוספתי כל ילדה שיש לה את אותו שם ואותו גיל. מטומטם אה?
אני עדיין חושבת עליה לפעמים. כשאני חושבת עליה, זה פשוט מרגיש מוזר! לעזאזל!!!
כל פעם שאני מדמיינת אותה אני רוצה למות!
מה זה לעזאזל!!!!!
פאק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: