|
| 4/2003
יזכור יזכור אלוהים ויזכור ישראל ויזכרו כל ברייה ואדם. תזכור האדמה ותזכור החמה את אותו הקול שנדם.
את שמחת החיים, העצב והשכול ומה שרע, ואת כל מה שטוב. ותזכור הבריאה וכולה חלחלה, תזכור את שהלך לבלי שוב. תזכור ההוויה ותרכין ראשה לנוכח חיילים-ילדים אשר בסער קרב, ביום ובליל, החול מדמם האדים.
ודמם ניגר והמה זועקים ואין עוזר ואין עוצר. ושם, בבית, אשה בוכיה מדוע איננו חוזר? זעקי ארץ אהובה על כל אותם שהלכו והרימי תפילתך לאלוהים, ובכי עוד יותר, והתחנני על נפשותינו כי לא תם מניין הנופלים.
ומצטרפים עוד למניין הקדושים והטהורים, למניין אחינו המתים, ולזכרם אלוהינו, ולזכרם, ארצנו, בקולנו בבכי פה נרעים.
(נכתב לזכר צחי מלכה ז"ל, ששירת איתי בגזרת לבנון ונהרג מפגיעת טיל במוצב גלגלית בפברואר 2000)
| |
|